10/12/2025
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
קיזוז תגמולי מילואים מפיצויי מס רכוש - סוגיה ערכית ומשפטית
קיזוז תגמולי מילואים מפיצויי מס רכוש יוצר פגיעה בזכויות משרתי מילואים ובעלי עסקים. מה אומר החוק, איך מגישים ערר ולמה חשוב ליווי משפטי מקצועי?
פיצויים לנזק עקיף ומשרתי מילואים
חוק מס רכוש וקרן פיצויים נועד לשפות אזרחים ועסקים שניזוקו עקב מלחמה או פעולת איבה - הן בנזק ישיר לרכוש והן בנזק עקיף (אובדן הכנסה או מניעת רווח) . “נזק עקיף” מוגדר כהפסד השתכרות או מניעת רווח שנגרמו עקב פעולות מלחמה ביישוב ספר (אזור עימות). במילים אחרות, עסק המצוי בקו עימות זכאי לפיצוי מהמדינה על הירידה בהכנסותיו שנגרמה כתוצאה ישירה מהמלחמה. מטרת החוק והתקנות היא להעמיד את הניזוק מבחינה כלכלית במקום שבו היה אילולא פרצה המלחמה, על ידי תשלום מלוא הנזק בפועל שנגרם בעקבות המלחמה. בהתאם לכך, כאשר עסק מגיש תביעת פיצויים על נזק עקיף, קרן הפיצויים אמורה לחשב את סכום הפיצוי בגובה ההפסד הכלכלי שנגרם לעסק עקב המלחמה .
אלא שבפועל, במקרים מסוימים מנהל קרן הפיצויים (מס רכוש) מבצע קיזוז מתשלום הפיצויים בגין הכנסות או תגמולים שקיבל הניזוק מגורמים אחרים. בפרט, עלתה לאחרונה סוגיה הנוגעת לקיזוז תגמולי מילואים מתשלום הפיצויים לעסק. מצב טיפוסי הוא בעל עסק (לדוגמה, בעל צימר באזור עימות) שנאלץ להשבית את פעילות העסק עקב המלחמה - ולצד זאת גויס לשירות מילואים. במקרה כזה החוק מקנה לו פיצוי על אובדן ההכנסות בעסק, כאילו המלחמה לא התרחשה והעסק המשיך בפעילות רגילה. עם זאת, בהחלטות מסוימות מקזזת קרן הפיצויים מתשלום הפיצוי את סכומי התגמול שקיבל בעל העסק עבור שירות המילואים. כלומר, אם אותו בעל צימר קיבל תגמול מהביטוח הלאומי עבור ימי המילואים שבהם לא עבד, ינוכה סכום זה מן הפיצוי המגיע לו על ירידת מחזור העסק.
מדוע אין מקום לקיזוז תגמולי המילואים?
גישתנו היא שאין לבצע קיזוז זה, לאור תכלית החוק ולנוכח שיקולי מדיניות וערכים. ראשית, מבחינה חוקית, הקיזוז חותר תחת הרציונל של חוק הפיצויים: הניזוק אמור לקבל שיפוי מלא על הפסד רווחיו עקב המלחמה. תגמולי מילואים אינם רווח עסקי אלא תשלום שנועד לפצות את המשרת על אובדן שכרו האישי במהלך השירות. אין לראות בתגמול שקיבל חייל מילואים כ”הכנסה” של העסק לצורך חישוב הנזק, כשם שלא היו רואים במשכורת שקיבל עובד בעבודה אחרת כהכנסה של העסק. בפועל, קיזוז כזה מותיר את בעל העסק עם פיצוי חלקי בלבד על הפסדי העסק שנגרמו במלחמה, בניגוד לכוונת החוק להחזיר לו את מלוא הפסדיו עקב המלחמה.
שנית, מדובר במהלך הפוגע בערכים ובמדיניות הלאומית הרצויה. ישראל מעודדת את אזרחיה לשרת במילואים ותומכת כלכלית במשרתי המילואים. למשל, לאחרונה אישרה הכנסת הטבות מס נרחבות והבטחת שכר מינימום לחיילי מילואים, כהוקרה על תרומתם הביטחונית . יו”ר ועדת הכספים אף ציין כי ההטבות אינן מתחילות להחזיר את ה”חוב” שחבה להם החברה הישראלית . על רקע זה, קיזוז תגמולי המילואים מתוך פיצויי נזקי המלחמה מנוגד לרוח המדיניות הציבורית ולעקרון ההוגנות. למעשה, הקיזוז משדר למשרת המילואים מסר שלילי: “חבל שהלכת למילואים – בכל מקרה לא תקבל יותר כסף משאם היית נשאר בבית”. זהו מסר אנטי-ציוני ואנטי-ערכי המחליש את המוטיבציה לשירות מילואים, שכן המשרת רואה שתגמוליו על ההגנה על המדינה למעשה חוסכים למדינה כסף על חשבון פיצויי העסק שלו. מדינת ישראל חייבת לעודד בעלי עסקים שנפגעו להתגייס ולתרום להגנת המדינה, מבלי לחשוששתרומתם תגרור הפחתה בזכויותיהם לפי חוק. לפיכך, אין מקום שקופת המדינה “תרוויח” מהתגייסותו של ניזוק למילואים - הפיצוי על נזקי המלחמה צריך להשתלם במלואו גם למי ששירת במילואים, ללא קיזוז התגמולים שקיבל על שירותו.
ראוי להדגיש: תקנות הפיצויים עצמן מורות כיום על הפחתת תגמולי מילואים מחישוב הנזק, לפחות בכל הנוגע לשכר עובדים. כך, בהנחיות רשות המסים נקבע שיש להפחית מהוצאות השכר המפוצות את הסכומים שקיבל המעסיק מהמוסד לביטוח לאומי כהחזר תגמולי מילואים ששילם לעובדיו. לכאורה, מטרת הוראה זו היא למנוע “כפל פיצוי” על אותה משכורת. אולם במקרה של בעל עסק עצמאי המשרת במילואים, אין כאן כפל פיצוי - העסק שלו סופג הפסד רווחים, והתגמול שקיבל כמילואימניק אינו רווח עסקי אלא פיצוי אישי על אובדן הכנסה בזמן השירות. אנו סבורים כי שיקול הדעת של מנהל קרן הפיצויים במקרה כזה שגוי כאשר הוא מחליט לנכות את התגמול, וכי יש לפרש את החוק והתקנות באופן שתואם את תכליתן ואת ערכי היסוד של עידוד שירות מילואים.
הגשת ערר על החלטת קיזוז תגמולי מילואים
אם קיבלתם החלטה מקרן הפיצויים המורה על קיזוז תגמולי המילואים מהפיצוי, אין להשלים עמה - מומלץ להגיש ערר על ההחלטה בפני ועדת הערר לפי חוק מס רכוש. בהתאם לחוק, ניתן להגיש את הערר בתוך 30 יום מקבלת החלטת מנהל קרן הפיצויים. את הערר יש להפנות לוועדת הערר לנזק מלחמה ונזק עקיף. בפני ועדת הערר יתנהל מעין משפט קטן: ניתן להציג ראיות, להזמין עדים ולטעון את הטענות במלואן, לרבות הטענה כי החלטת המנהל שגויה ואינה סבירה בנסיבות העניין. ועדת העררמורכבת משלושה חברים - נציג ציבור, רואה חשבון ועו”ד - הפועלים כגורם שיפוטי בלתי תלוי במנהל קרן הפיצויים. הוועדה מוסמכת לאשר את החלטת הפיצויים, לשנותה או לבטלה.
הליך הערר מאפשר לנפגע למצות את טענותיו בפני גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי, ולהציג את מלוא השיקולים המשפטיים והערכיים המצדיקים את ביטול הקיזוז. בנוסף, חשוב לדעת כי את החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי (כבית משפט לעניינים מנהליים), אך הערעור מתמקד בשאלות משפטיות בלבד - למשל, טעות פרשנית שנפלה בהחלטה.
משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מלווה בעלי עסקים שנפגעו במלחמה ומעניק טיפול משפטי מסור בכל שלבי תביעות מס רכוש ונזק עקיף, כולל עררים, ייצוג בוועדות ופנייה לערכאות משפטיות. המשרד נחשב מהמובילים בישראל בתחום המיסוי ופיצויי מלחמה, ופועל להשבת מלוא זכויותיכם מול רשות המסים.
נפגעתם מהמלחמה וקיבלתם קיזוז תגמולי מילואים? אל תקבלו את זה כעובדה מוגמרת. צרו קשר עם משרד דורון, טיקוצקי ושות’ לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, בדיקה מיידית של ההחלטה והגשת ערר תוך שמירה מלאה על זכויותיכם.
חיפוש 
סגור 
