מאת:


תגמול מילואים לעצמאי - הכנסה חייבת בדמי ביטוח לאומי

נבקש לעדכנכם בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדן בחודש אפריל 2021 בערעור בסוגיה מהו הדין אם לעובד העצמאי שמקבל תגמול מילואים נוצר הפסד מעסק? האם הוא זכאי לקזז את ההפסד כנגד ההכנסה מתגמול המילואים כך שלא ישולמו בגין ההכנסה האמורה דמי ביטוח לאומי?

המערער עורך דין עצמאי במסגרת שותפות, לטענתו בשנים 2016-2017 עסקו היה נתון בהפסדים. בשנים הללו שירת המערער בשירות מילואים ובגין שירות זה קיבל תגמול מילואים מהביטוח הלאומי מכוח פרק ב' לחוק (להלן: "תגמול מילואים") המערער היה זכאי לתגמול מקסימלי בהתאם להוראות החוק. המערער חויב בתשלום דמי ביטוח ובריאות מינימליים מאחר והיה נתון בהפסדים. בדרישת תשלום שקיבל המערער במאי 2018 בנוגע לשנת 2016 עלה כי המערער שילם 2,784 דמי ביטוח מינימליים, הכנסתו ממילואים החייבת בדמי ביטוח הייתה 140,650 ₪ ועל כן סכום דמי הביטוח שחויב היו 17,433 ₪, בקיזוז דמי הביטוח שכבר שולמו נותר חובו 14,704 ₪. ביחס לשנת 2017 שילם המערער דמי ביטוח מינימליים בסך 1,728 ₪, הכנסתו ממילואים החייבת בדמי ביטוח הייתה 16,296 ₪ ובקיזוז דמי הביטוח שכבר שולמו נותר חובו 14,724 ₪. השאלה שעמדה במוקד הערעור היא האם תגמול מילואים לעצמאי מהווה הכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות מלאים גם כאשר עסקו נתון בהפסדים?
 
המערער טען כי הכנסתו ממילואים היא תחליף להכנסתו כעצמאי וחלק מהכנסתו כעצמאי. כך שהכנסתו ממילואים נבעלת בהכנסתו מעסק ועל פי חוק הביטוח הלאומי שומת דמי הביטוח הלאומי נגזרת מהשומה הסופית של מס הכנסה כפי שמצוין בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין האזורי קבע כי אין חולק כי עובד עצמאי חייב בתשלום דמי ביטוח מכוח סעיף 342(א) לחוק וכי רואים כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודה מס הכנסה וסעיפים 342(א) ו-345(א) לחוק. תגמול מילואים אינו מוגדר כהכנסה חייבת במס הכנסה בסעיפים 2(1) או 2(8 )לפקודה. תגמול מילואים חייב בתשלום דמי ביטוח מכוח סעיף 350(א)(1) לחוק. עוד קבע בית הדין האזורי כי אין מחלוקת שתגמול מילואים הוא גמלה מחליפת הכנסה הבאה למלא את הפסקת ההשתכרות או ההכנסה עקב השירות במילואים אך בית הדין דחה את פרשנות המערער לפיה יש לפרש המילים "גמלה מחליפת הכנסה" כאילו הכנסה זו היא חלק מהכנסות העסק ומכאן שניתן לקזז הפסדים – טענות בית הדין האזורי היו כי הכנסה ממילואים אינה הכנסה החייבת במס הכנסה על פי סעיפים 2(1) ו-(8) לפקודת מס הכנסה ומאחר ועל פי חוק הביטוח הלאומי "לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי" קרי, כמו במקרה של המערער בעת הפסד משולמים תגמולים בשיעור המזערי לכל הפחות ומכאן שהתגמול אינו הכנסה במהותה ובהיקפה ולא ניתן לראות בהכנסות אלו חלק מהכנסות של עסק. מקור סמכותו של הנתבע לחייב הכנסות התובע מעסק בדמי ביטוח לאומי שונה מהמקור המסמיך אותו לחייב תגמול מילואים בדמי ביטוח לאומי. עוד קבע בית הדין האזורי כי טענת המערער שאלמלא המילואים הפסדיו היו מצטמצמים לא הוכחה.
 
פסק הדין
תחילה קבע בית הדין כי נקודת המוצא היא שהתגמול האמור מהווה גמלה מחליפת הכנסה, אם כי נקודת מוצא זו כפופה להסדרים מיוחדים בדין שמקורם במדיניות חברתית כלכלית. בית הדין הארצי קבע כי בהיבט המושגי אין לקבל את הטענה בדבר זהות הכרחית בין ההכנסה החייבת במס לבין ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי. ההבדל המהותי הוא בהגדרה של אותה הכנסה. "הכנסה חייבת" משמעה הכנסה לאחר כל הקיזוזים והניכויים ואילו הכנסה שבשומה כפי שמופיע בחוק הביטוח הלאומי הינה הכנסה לאותה השנת המס לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים. בית-הדין הוסיף וציין, כי "באופן קונקרטי, ומבלי למצות, נציין כי אחד ההבדלים בעקרונות התחשיביים בין דיני המס לחוק הביטוח הלאומי, הוא באפשרות קיזוז ההפסדים. בדיני המס הוסדרה אפשרות קיזוז ההפסד הפירותי בסעיף 28 לפקודה תוך התייחסות לקיזוז הפסד בשנת מס נתונה (סעיף 28(א) לפקודה) והפסד מועבר משנים קודמות (סעיף 28(ב) לפקודה), והכל בתנאים ובסייגים הקבועים בסעיף האמור. איננו מוצאים מקום להתייחס בערעור זה למלוא היקפה של סוגית קיזוז ההפסדים בדיני הביטוח הלאומי בית-הדין הארצי בחן גם את השאלה האם ובאילו נסיבות תגמולי מילואים יכולים להיות מסוּוגים באופן שונה מדיני המס לצורך דיני הביטוח הלאומי? בית-הדין קבע, כי "בנסיבות העניין המיוחדות" תגמול המילואים מהווה מקור הכנסה שונה ועצמאי מהכנסות המערער לפי סעיף 2(1) לפקודה ועל-כן בדין נקבע שאין בידי המערער לקזז מהכנסתו מתגמולי המילואים את הפסדי עסקו בהתאם להלכת ברנס (מבלי שנדרש למלוא השאלות הכרוכות בקיזוז הפסדים עסקיים לצורך קביעת ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח).

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי עסקאות בעלי עניין בחברות הזנק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט קבע בניגוד לעמדת רשות המסים כי עסקת רשיון שימוש בקניין רוחני בין צדדים קשורים אינה עסקה פיקטיבית ואינה מהווה מכירה בפועל של קניין רוחני.

גביית חוב מס של חברה מבעל שליטה לאחר הפסקת פעילות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בירושלים נדונה השאלה מיהו בעל השליטה בחברה החייב בחוב המס של החברה, כאשר מדובר בחברה הרשומה בבעלות תאגיד זר שאין לו נכסים בישראל ואשר ייפה את כוחו של אדם אחר לפעול בשמו בישראל...

פטור ממס רכישה לנכה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

תקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) מעניקה פטור חלקי ממס רכישה ברכישת דירת מגורים לנכה, לעיוור ולמשפחות שכולות כאשר הדירה נרכשת...

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.