20/4/2025
ניתוק תושבות מישראל לצורך מעבר לקפריסין
ישראלים רבים שוקלים בשנים האחרונות לעבור להתגורר בקפריסין לתקופה ממושכת או לצמיתות. מעבר כזה מעלה שיקולים משפטיים חשובים, ובמרכזם נושא ניתוק התושבות מישראל.
במאמר מקיף זה נסקור את המשמעות המשפטית והמעשית של ניתוק תושבות, לצד הסיבות שבגללן קפריסין הפכה ליעד אטרקטיבי לישראלים, יתרונותיה כחברה באיחוד האירופי, והצעדים שכדאי לבצע בליווי משפטי מקצועי.
מדוע קפריסין מושכת ישראלים?
- יוקר מחיה נמוך: המחיה בקפריסין זולה משמעותית מאשר בישראל. לפי מדדים עדכניים, יוקר המחיה הכללי בקפריסין נמוך בכ-30% מזה שבישראל, ושכר הדירה זול בכ-60% לעומת ישראל . משמעות הדבר שכסף בישראל “מגיע רחוק יותר” בקפריסין – הוצאות על דיור, מזון ושירותים נמוכות, מה שמאפשר רמת חיים גבוהה יותר ביחס להכנסה.
- שיעורי מס מופחתים: מדיניות המיסוי בקפריסין מקלה ואטרקטיבית עבור תושבים זרים. באמצעות תכנון מס נכון, ניתן להגיע לשיעורי מס אפקטיביים נמוכים ביותר, בסביבות 2.5%-12.5% בלבד . לשם השוואה, בישראל שיעור המס השולי עשוי להגיע לכ-50%. בקפריסין מס החברות הוא 12.5% (מול 23% בישראל), ודיבידנדים שמחולקים לבעלי מניות פטורים ממס לחלוטין (בתנאי שהבעלים אינו “דומיסילי” בקפריסין) . בנוסף, קיימים פטורים והקלות נרחבות לתושבים חדשים בקפריסין על הכנסות שמקורן מחוץ למדינה .
- קרבה גאוגרפית ונוחות: קפריסין קרובה מאוד לישראל – טיסה ישירה בין תל אביב ללרנקה אורכת כשעה בלבד. הקרבה הגאוגרפית מאפשרת נסיעות תכופות לביקורי משפחה ועסקים. מעבר לכך, האקלים דומה לאקלים הישראלי, ורוב תושבי קפריסין דוברים אנגלית שוטפת, כך שהשתלבות בחיי היום-יום ובסביבת העסקים קלה יחסית לישראלים. קפריסין מציעה סביבה עסקית ידידותית עם בירוקרטיה מופחתת ותמריצים למשקיעים זרים.
- חברה באיחוד האירופי: קפריסין היא מדינה חברה באיחוד האירופי (EU) ומשתמשת במטבע האירו. עובדה זו מקנה יציבות כלכלית ורגולטורית ואפשרויות נרחבות לתנועה ולעסקים ברחבי אירופה. חברות ויחידים הפועלים בקפריסין יכולים ליהנות מגישה חופשית לשוק האירופי האחיד ומיתרונות הרגולציה האירופית (כגון הכרה הדדית ברישיונות, סחר חופשי ועוד). כמו כן, בעלי דרכון של מדינה החברה באיחוד רשאים להתגורר ולעבוד בקפריסין ללא הגבלה – נתון רלוונטי למשל לישראלים בעלי אזרחות אירופית נוספת. בהמשך נדון ביתר פירוט במשמעויות המעשיות של חברות באיחוד האירופי.
משמעות ניתוק תושבות לצורכי מס
“תושב ישראל” – ההגדרה לפי דיני המס: לפי פקודת מס הכנסה, יחיד ייחשב תושב ישראל אם “מרכז חייו” נמצא בישראל. מבחן מרכז החיים הוא מבחן עיקרי הבוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם לישראל, הן באופן אובייקטיבי (מקום המגורים, מקום עבודתו, מקום מושב משפחתו ונכסיו) והן באופן סובייקטיבי (היכן האדם רואה את מרכז חייו) . בנוסף למבחן הכללי הזה, החוק כולל חזקות כמותיות (סטטיסטיות) המסייעות בקביעת התושבות . חזקת “מבחן הימים” קובעת למשל שאדם השוהה בישראל 183 ימים ומעלה בשנת מס, או 425 ימים ומעלה במצטבר בשלוש השנים (השנה הנוכחית ושנתיים קודמות), חזקה שמרכז חייו בישראל והוא ייחשב תושב ישראל לצורכי מס. מאידך, מי ששוהה פחות מ-183 ימים בשנה ופחות מ-425 ימים בשלוש שנים – חזקה שלא מרכז חייו בישראל . עם זאת, חשוב להבין שהחזקות הללו ניתנות לסתירה: ניתן להוכיח אחרת במקרים חריגים, והן גם אינן פועלות להפך – שהייה מזערית בישראל אינה מבטיחה אוטומטית מעמד של תושב חוץ .
כיצד להפוך ל”תושב חוץ”: מי שמבקש שלא להיחשב עוד תושב ישראל (כלומר להפוך לתושב חוץ לצורכי מס) צריך להראות שמרכז חייו עבר לחו”ל. הדבר נבחן על-פי מכלול הנסיבות: האם מקום המגורים הקבוע של היחיד ובני משפחתו הוא בחו”ל, האם מקום עבודתו או עסקיו בחו”ל, היכן מרוכזים נכסיו והאינטרסים הכלכליים שלו, והאם הוא שומר על קשרים מהותיים עם ישראל (כגון נכסי נדל”ן, חשבונות בנק פעילים, ביטוחים ותשלומי ביטוח לאומי בישראל וכו’). החל משנת 2016, בעקבות תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, נדרש נישום ישראלי שעוזב את הארץ להודיע לרשויות על שינוי מעמדו. עליו להצהיר כי אינו עוד תושב ישראל כדי שלא יחויב בהגשת דו”חות מס בישראל . לשם כך ממלאים טופס 1348 (“דוח ניתוק תושבות”), שהוא הצהרה משפטית המפרטת ומנמקת מדוע הנישום חדל להיות תושב ישראל . טופס זה כולל שאלות בדבר זיקות הנישום לישראל ולחו”ל, במטרה לקבוע היכן מרכז חייו הרשמי . רק מי שיוכר על-ידי רשות המסים כ”תושב חוץ” יהיה פטור ממס בישראל על הכנסותיו בחו”ל (כפי שנסביר מיד), ולכן שלב ההצהרה וההוכחה הוא קריטי בתהליך.
חובת תשלום מס כל עוד אדם הוא תושב ישראל
דיני המס בישראל מבוססים על עיקרון המיסוי הפרסונלי הגלובלי: תושב ישראל חייב במס בישראל על כלל הכנסותיו ברחבי העולם, ללא תלות במקום הפקת ההכנסה . במילים אחרות, כל עוד אדם נחשב תושב ישראל, רשויות המס הישראליות רשאיות למסות אותו על כל הכנסה שהוא מרוויח, בארץ או בחו”ל. העובדה שאותו אדם מתגורר פיזית מחוץ לישראל אינה פוטרת אותו מחבות המס הישראלית, אם לא נותק מעמד התושבות שלו.
כך למשל, נישום שעבר להתגורר ולעבוד בקפריסין אך טרם ניתק רשמית את תושבותו הישראלית, צפוי להידרש להמשיך ולהגיש דו”חות שנתיים למס הכנסה בישראל ולדווח בהם גם על משכורתו והכנסותיו בקפריסין. הוא יחויב לשלם את המס הישראלי על אותן הכנסות, בנוסף למס שהוא משלם בקפריסין. המס בישראל כאמור עלול להגיע לשיעורים גבוהים (עד כ-50% מס הכנסה על הכנסות גבוהות), ובנוסף קיים חיוב בתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל על הכנסות אלה בשיעורים משמעותיים (כ-12%–17%) . כלומר, ללא ניתוק תושבות, כל הטבות המס בקפריסין עלולות לרדת לטמיון – בסופו של יום אותו נישום ישלם בישראל את המס המלא על הכנסותיו הזרות, ויצבור גם חוב לביטוח הלאומי הישראלי עבור התקופה בחו”ל . אכן, בהיעדר שינוי מעמד, “תושב ישראל” מחויב בדיווח ותשלום מס על כל הכנסותיו, גם אלו שהופקו מחוץ לגבולות ישראל . רק מי שאינו תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסות שמקורן בישראל בלבד – ולכן חיוני לנתק תושבות אם מבקשים להימנע ממיסוי כפול ומתשלום מס עודף.
חשוב להדגיש: החובה הזו אינה תאורטית בלבד, ורשות המסים אוכפת אותה. נישומים ישראלים רבים הגרים בחו”ל קיבלו דרישות להגשת דו”חות ואף שומות מס אם לא הסדירו את מעמדם. בנוסף, גם המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות במי שיצא לחו”ל כ”תושב ישראל” לעניין חבות בדמי ביטוח, כל עוד לא דווח otherwise. לכן מי שמתגורר מחוץ לישראל אך טרם ניתק תושבות, עלול למצוא את עצמו מחויב בתשלום דו-צדדי: גם לרשויות המס והביטוח הלאומי בישראל וגם לרשויות במדינת התושבות החדשה.
משמעות ניתוק תושבות בפועל (תנאים ותוצאות)
פטור ממס בישראל כתושב חוץ: ניתוק תושבות באופן רשמי משנה את מעמד הנישום ל”תושב חוץ” לצורכי מס. מרגע שניתוק התושבות מוכר ומאושר, ישראל תמסה את אותו אדם רק על הכנסות שמקורן בתחומה, ולא על הכנסותיו מחוץ לישראל . כלומר, כל עוד ההכנסות מופקות בקפריסין או בכל מדינה אחרת ולא בישראל – לא תחול עליהן שוב מס בישראל (אם התושבות נותקה בהצלחה). בכך נמנע כפל מס ומצבת המס של הנישום מוגבלת למדינת מושבו החדשה. כמובן, אם לאותו אדם נותרו נכסים או עסקים בישראל שמניבים הכנסות (כגון השכרת דירה בישראל, רווחי הון מניירות ערך ישראליים וכו’) – הוא ימשיך להתחייב עליהם במס ישראלי במקור או בדו”ח, כנהוג לגבי תושב חוץ, אבל את ההכנסות הזרות שלו ישראל לא תמסה.
תנאים וקריטריונים לניתוק תושבות: כדי לזכות במעמד תושב חוץ, הנישום צריך לנתק את מרכז חייו מישראל ולהעבירו לקפריסין (או לכל מדינה אחרת). לעיתים מדובר בתהליך הדרגתי, אך ישנם כמה מדדים ברורים שרשויות המס בוחנות:
- מבחן הימים: כפי שהוסבר, הימנעות משהייה ממושכת בישראל היא תנאי בסיסי. כלל אצבע הוא לשהות פחות מ-183 יום בשנה בישראל (ולא יותר מ-425 יום בשלוש שנים) . עמידה בתנאי זה יוצרת חזקה לטובת הנישום שישראל כבר אינה מרכז חייו. אולם, כאמור, השהייה המועטה בישראל כשלעצמה אינה מספיקה – היא רק סימן מקדמי. אף אם אדם שהה פחות מ-30 יום בישראל בשנה מסוימת, אין חזקה אוטומטית שהוא תושב חוץ ; עדיין תיבחן תמונת חייו הכוללת. לכן, בנוסף למבחן הכמותי, יש לעמוד במבחן איכותי של ניתוק זיקות.
- מבחן מרכז החיים (זיקות): נדרש להוכיח כי מרכז החיים עבר לחו”ל באופן ברור. כך למשל, פעולות מכוונות להעברת החיים לקפריסין יהוו ראיה חזקה לניתוק: מעבר מלא של מקום המגורים לקפריסין (השכרת או רכישת דירה שם ומגורים קבועים בה), העתקת המשפחה הגרעינית – בן/בת זוג וילדים – להתגורר בקפריסין, השתלבות הילדים במסגרות חינוך מקומיות, וכדומה . פתיחת חשבון בנק בקפריסין, רכישת רכב מקומי, הצטרפות לביטוח בריאות מקומי – כל אלו מחזקים את הטענה שמרכז החיים עבר למדינה החדשה. מנגד, שמירה על זיקות משמעותיות לישראל עשויה לסכל את הטענה לניתוק תושבות: אם אדם משאיר בישראל בית למגוריו (העומד לרשותו), ממשיך להחזיק חשבונות בנק פעילים בהיקף גדול, משלם באופן שוטף ביטוח לאומי או ביטוחי בריאות בישראל, מחזיק קו טלפון ישראלי ופוקד את הארץ לעיתים תכופות – כל אלו עלולים להעיד שלא הייתה כוונה מלאה להשתקע בחו”ל . לכן, בפועל, מי שמבקש לנתק תושבות מקפיד לנתק או לצמצם ככל האפשר את קשריו השוטפים עם ישראל: סוגר או ממעיט שימוש בחשבונות בנק ישראליים, מפסיק חברות בקופות חולים, משכיר או מוכר את דירתו בישראל, וכן הלאה.
- עמידה בדרישות דיווח וטפסים: ניתוק תושבות אינו אוטומטי – יש לבצע הליך פורמלי מול הרשויות. על הנישום למלא ולהגיש לרשות המסים בישראל דוח ניתוק תושבות (טופס 1348), שבו הוא מצהיר ומפרט את הנימוקים לכך שמרכז חייו עבר לחו”ל . יש לצרף לדוח זה את מלוא המסמכים התומכים בטענה (חוזה שכירות/רכישה של בית בקפריסין, אישור תושבות מקומית, חוזה העסקה או רישום עסק בקפריסין, אישורי ביטול תושבות בביטוח לאומי, תדפיסי יציאות וכניסות לארץ המעידים על שהות עיקרית בחו”ל, ועוד). במקביל, יש להגיש טופס ניתוק תושבות למוסד לביטוח לאומי ולהודיע באופן רשמי על העזיבה והפסקת התושבות בישראל לצורך ביטוח לאומי . רק טיפול בשני הערוצים – מס הכנסה וביטוח לאומי – יבטיח ניתוק תושבות מלא. אי הגשת הדיווחים במועד עלולה להתפרש על ידי הרשויות כהמשך התושבות הישראלית, ומי שמפסיק לדווח ללא אישור למעשה מסתכן בהפרת החוק.
כאשר הנישום מצליח להוכיח לרשויות שמרכז חייו אכן עבר לקפריסין וכל התנאים מתקיימים, יכירו בו כתושב חוץ. מעמד זה מביא לתוצאות המשמעותיות שפורטו: פטור מחבות במס ישראלי על הכנסה זרה, הפסקת חיוב בדמי ביטוח לאומי בישראל (ומנגד איבוד זכאות לזכויות סוציאליות בישראל), ומיקוד חיובי המס והתשלומים במדינת התושבות החדשה בלבד.
היבטים ארוכי טווח: ניתוק תושבות משנה את מעמד המס של היחיד גם להבא. אם וכאשר יחליט לחזור לישראל בעתיד, יהיה חשוב לבדוק כמה זמן שהה בחו”ל כתושב חוץ. שהות ממושכת של מספר שנים מזכה במעמד של “תושב חוזר” עם שובו לארץ – למשל, ישראלי ששהה יותר מ-3 שנים כתושב קפריסין וחוזר לישראל עשוי להיות מוכר כ”תושב חוזר” ולהיות זכאי להקלות מס ייחודיות בהתאם לאורך תקופת היותו תושב חוץ . לדוגמה, תושב חוזר וותיק (לאחר 10 שנים בחו”ל) זכאי כיום בישראל לפטור ממס על הכנסותיו מחו”ל למשך עשר שנים ממועד חזרתו, בדומה לעולה חדש. לעומת זאת, חזרה מהירה לישראל עלולה לעורר שאלות מצד הרשויות: אם אדם ניתק תושבות וחזר לישראל לאחר תקופה קצרה (נניח פחות משלוש שנות שהייה בקפריסין), רשות המסים עשויה לבחון בדיעבד האם באמת נותק מרכז חייו או שהמעבר היה זמני בלבד . למעשה, נקבע שכאשר החזרה ארצה מהירה, רשויות המס רשאיות לבדוק את הכנסותיו בחו”ל בתקופת ההיעדרות ולמסות אותן כאילו לא נותקה התושבות מלכתחילה . לכן, מי שמתכנן רילוקיישן קצר טווח צריך לשקול היטב אם לבצע ניתוק תושבות (ולהפסיד סטטוס של תושב ישראל לתקופה קצרה) או לא – סוגיה שכדאי להתייעץ לגביה עם מומחים כפי שנדון בסוף המאמר.
ויזת זהב בקפריסין – תושבות קבע באמצעות השקעה
אחת הדרכים הנוחות יחסית עבור ישראלים להתבסס בקפריסין היא ניצול תכנית ה”ויזת זהב” (Golden Visa) של קפריסין. תכנית זו מאפשרת לקבל תושבות קבע בקפריסין במסלול מהיר, בתמורה לביצוע השקעה כלכלית במדינה, ובתנאים נוחים יותר מתכניות דומות במדינות אחרות. קפריסין, כחלק ממדיניות עידוד השקעות זרות, מעניקה למשקיעים שיעמדו בתנאים אשרת תושבות קבועה בתוך פרק זמן קצר (מספר חודשים). להלן עיקרי המסלול המהיר לקבלת תושבות קבע בקפריסין באמצעות השקעה :
- השקעה בנדל”ן למגורים: רכישת נכס למגורים מקבלן (חדש) בקפריסין בשווי מינימלי של 300,000 אירו (לא כולל מע”מ) . ניתן לקנות דירה או בית בפרויקט נדל”ן מאושר, ובכך לעמוד בתנאי התכנית.
- השקעה בנדל”ן מסחרי: רכישה של נכס נדל”ן שאינו למגורים – כגון משרדים, חנויות, מלונות או קרקעות לפיתוח – בשווי כולל של לפחות 300,000 אירו . בניגוד לחלופת המגורים, בהשקעה זו ניתן לרכוש נכסים גם בשוק היד שנייה (לאו דווקא חדשים מהיזם).
- השקעה בחברה מקומית: השקעת הון של 300,000 אירו לפחות בהון מניות של חברה הרשומה ומתפעלת בקפריסין . החברה צריכה להוכיח נוכחות עסקית ופיזית ממשית בקפריסין (משרד, פעילות עסקית), ולהעסיק לפחות 5 עובדים מקומיים במשרה מלאה (ניתן שהעובדים יהיו בעלי אזרחויות שונות, לרבות ישראלים, אך העסק צריך לתרום לכלכלה המקומית).
- השקעה בקרן השקעות קפריסאית: השקעה של 300,000 אירו ברכישת יחידות בקרן השקעות מקומיות , כגון קרן השקעות אלטרנטיביות (AIF) הרשומה בקפריסין. השקעה פיננסית מסוג זה צריכה להיות מאושרת במסגרת המסלול הייעודי.
לאחר ביצוע אחת מהשקעות אלה וקבלת האישור מהרשויות, מוענק למשקיע, לבן/בת זוגו ולילדיו הקטינים מעמד של תושבי קבע בקפריסין. יתרה מזאת, התכנית הקפריסאית מאפשרת לכלול גם ילדים בגירים בלתי נשואים התלויים כלכלית בהורים (למשל סטודנטים בגילאי 18–25) במסגרת בקשת התושבות, ואף הורים של המשקיע ו/או הורי בן/בת זוגו . זאת בכפוף להגדלת סכומי ההכנסה שיש להוכיח: המשפחה צריכה להציג הכנסה שנתית קבועה (מחוץ לקפריסין) המספיקה לכל בני המשפחה, ובכלל זה תוספת של €5,000 לשנה עבור כל ילד תלוי בגיר, ותוספת של €8,000 לשנה עבור כל הורה מלווה . בצורה זו, “ויזת הזהב” יכולה להקנות תושבות לכל התא המשפחתי ולא רק למשקיע עצמו.
חשוב להכיר את התנאים והמגבלות של ויזת המשקיע הקפריסאית: אשרת התושבות שמתקבלת במסלול זה אינה מקנה אישור עבודה בקפריסין . בעלי ויזת זהב רשאים לגור באי ואף לנהל עסקים או השקעות, אך בדרך כלל אינם יכולים לעבוד כשכירים בשוק המקומי (למעט בחברה שהם עצמם השקיעו בה). הכוונה היא שהתושבות ניתנת בתמורה להשקעה פסיבית, ולא לצורך השתלבות כעובד בשוק העבודה הקפריסאי. בהתאם, על המשקיע להוכיח שיש לו מקורות כספיים עצמאיים מחוץ לקפריסין לצורך מחייתו (Proof of Funds) – למשל הכנסות מפעילות עסקית בחו”ל, חסכונות, נכסים מניבים – שכן לא יקבל אישור לעבודה מקומית. כמו כן, נדרש להמציא תעודת יושר מהמשטרה המוכיחה שאין למשקיע עבר פלילי . תנאים אלו נועדו להבטיח שרק אנשים אמידים ומהימנים יזכו לתושבות במסגרת התכנית.
מסלול מהיר לאזרחות? נושא שמעסיק רבים הוא האפשרות לקבל אזרחות קפריסאית (ובכך דרכון אירופי) בהמשך הדרך. קפריסין התפרסמה בעבר כאחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שהציעו מסלול של אזרחות תמורת השקעה בלבד, מבלי לדרוש מגורים בפועל או ידיעת השפה . נכון לשנים האחרונות, מסלול האזרחות הפך מוגבל יותר: החוק הקפריסאי קובע שכדי להגיש בקשה לאזרחות מכוח השקעה יש לבצע השקעה בסדר גודל גדול משמעותית – למשל רכישת נכס בשווי לפחות 2 מיליון אירו או השקעה של 2.5 מיליון אירו בערוץ השקעה אחר בתוך קפריסין – ועמידה בתנאים נוספים. מסלול האזרחות בתמורה להשקעה עבר שינויים והגבלות (על רקע ביקורת מצד מוסדות האיחוד), אך העיקרון הוא שקפריסין פתוחה למשקיעים אמידים במיוחד. עם זאת, עבור מרבית הישראלים תושבות קבע מספקת בהחלט ומקנה את עיקר היתרונות המעשיים – אפשרות מגורים ארוכת טווח, נסיעה חופשית פנימה והחוצה, וניהול עסקים באי ובאירופה. ואכן, ברגע שמקבלים תושבות קבע בקפריסין ועוברים לגור שם בפועל, ניתן (וכנדרש) לנתק את התושבות הישראלית , ובכך לממש את הטבות המס הגלומות במהלך. כתושבי קפריסין נהנים המשקיע ומשפחתו משיעורי מס נמוכים והטבות (למשל פטור ממס על חלק מההכנסות), כפי שתואר לעיל , בלי החבות במס בישראל.
לסיכום חלק זה, ויזת הזהב הקפריסאית היא כלי פרקטי עבור ישראלים המעוניינים ברילוקיישן: היא מאפשרת לקבל מעמד חוקי ובטוח בקפריסין יחסית במהירות ובתנאים מקלים (השקעה סבירה יחסית ודרישות פשוטות), ובשילוב עם ניתוק תושבות מישראל – ליהנות מאורח חיים באי הקרוב לישראל, יוקר מחיה נוח, ומערכת מיסוי מקלה. כמובן, יש לשקול היטב את כדאיות ההשקעה ואת ההתאמה האישית למסלול זה, ורצוי לקבל ייעוץ לפני שמתחייבים למהלך.
היעדר אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקפריסין
נקודה חשובה בהקשר המיסוי הבינלאומי של מעבר לקפריסין היא שאין בין ישראל לקפריסין אמנה למניעת כפל מס. אמנות מס כפול (Double Taxation Treaty) הן הסכמים בילטרליים שבמסגרתם מדינות מחלקות ביניהן את סמכויות המיסוי על הכנסות כדי למנוע מצב שבו אותו נישום משלם מס מלא פעמיים על אותה הכנסה – פעם בכל מדינה. במקרה של ישראל וקפריסין, לא נחתמה אמנה כזו מעולם . משמעות הדבר שכאשר אדם נחשב לפי החוק כ”תושב” של שתי המדינות, כל אחת מהן תמסה את הכנסתו כאילו היה תושב בלעדי שלה, ללא מנגנון הקיזוז ההדדי שקיים במדינות עם אמנת מס . במילים אחרות, בהיעדר אמנה, עלול להיווצר מצב של כפל מס מלא: גם ישראל וגם קפריסין ידרשו מס על אותה הכנסה, וכל מדינה תגבה את המס המגיע לה לפי חוקיה, בלי להתחשב במס ששולם במדינה השנייה .
חשוב לסייג שאמנם אין אמנה, אך דיני המס הפנימיים בישראל כן כוללים מנגנונים מסוימים למניעת כפל מס חד-צדדיים. למשל, ישראל נוהגת לתת זיכוי מסוים על מסי חוץ ששולמו כדין על ידי תושב ישראל בחו”ל. כך שאם אדם נותר תושב ישראל ושילם מס בקפריסין, הוא עשוי לקבל זיכוי כנגד המס הישראלי עבור אותו תשלום (עד תקרת המס הישראלי החל). עם זאת, מנגנון הזיכוי החד-צדדי לרוב אינו מעניק הגנה שלמה כמו אמנה: ייתכנו הבדלים בחישוב ההכנסה החייבת, סוגי המסים שלא מוכרים לזיכוי, או מצב בו בישראל המס גבוה מבקפריסין כך שגם אחרי הזיכוי נדרשת השלמת מס. בנוסף, היעדר אמנה שולל את קיומם של “כללי שובר שוויון” (Tie-breaker) לקביעת תושבות במקרה של כפילות – באמנות נקבעים מבחנים ברורים (מקום בית קבע, מרכז האינטרסים החיוניים, אזרחות וכד’) להכרעה מיהי מדינת התושבות במקרה שאדם נחשב תושב בשתיהן. בלי אמנה, יכול אדם להיחשב חוקית תושב ישראל וגם תושב קפריסין בו-זמנית, ללא מנגנון רשמי ליישוב הסתירה – מה שמחדד עוד יותר את החשיבות של הכרעה יזומה על ידי הנישום היכן תושבותו (באמצעות ניתוק תושבות בישראל, למשל).
יתרה מזאת, אין בין ישראל לקפריסין גם אמנת ביטוח לאומי. אמנות ביטוח סוציאלי נועדו למנוע חיוב כפול בדמי ביטוח לאומי ובריאות ולאפשר לעובד מעבר חלק בין מערכות הביטוח של המדינות. ללא אמנה, אדם שעובר מישראל לקפריסין עלול – אם לא ניתק תושבות בביטוח לאומי – להידרש להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאומי בישראל, ובמקביל לשלם דמי ביטוח לאומי/סוציאלי בקפריסין (אם הוא עובד שם). כפל תשלומים כזה לא ינוכה אוטומטית. אמנם, מי שניתק תושבות בביטוח לאומי בישראל יפסיק לשלם כאן דמי ביטוח, אבל לשם כך עליו אכן לבצע את ההליך ולא להשאיר מצב ביניים לא ברור.
השלכות משפטיות ומעשיות: בהיעדר אמנה, האחריות היא על הנישום לתכנן נכון את צעדיו. עבור מי שמתכנן רילוקיישן לקפריסין, ניתוק התושבות הישראלית הופך להיות כמעט הכרחי – אחרת, יימצא עצמו חייב בדיווח מס ובהתחשבנות מול שתי רשויות מס נפרדות, בישראל ובקפריסין, ללא הגנה מלאה מכפל מס . מצב כזה מורכב מאוד לניהול, ועלול לגרור תשלומי מס גבוהים בהרבה משנדרש. לכן, אחד השיקולים הראשונים במעבר לקפריסין הוא ההבנה שאין אמנת כפל מס שתגן, ויש להסתמך על ניתוק תושבות כדי להישפט לפי דיני המס של מדינה אחת בלבד. מנגד, יש שמציינים כי היעדר אמנה גם מקנה גמישות מסוימת בתכנון המס, כיוון שאין התחייבויות בין-מדינתיות. אולם עבור היחיד הממוצע, יתרון זה פחות רלוונטי – הרבה יותר משמעותי להימנע מחשיפה למיסוי כפול.
לסיכום, העובדה שאין אמנת מס בין ישראל לקפריסין היא תמרור אזהרה: מי שעובר לקפריסין אך “משאיר רגל” בישראל עלול להיקלע למלכודת מס. התשובה היא תכנון מוקדם ונכון – ובמידת הצורך קבלת ייעוץ מקצועי – כדי לנתק את התושבות בזמן או לפעול באופן שממזער את נטל המס המצטבר בהיעדר הגנות אמנה.
קפריסין כחלק מהאיחוד האירופי – משמעויות לישראלים
כאמור, קפריסין היא מדינה באיחוד האירופי, ומעמד זה משפיע בכמה אופנים על מי שעובר להתגורר או להשקיע בה:
ניידות וגישה לאירופה: תושבות בקפריסין מעניקה דריסת רגל באירופה. ראשית, מחזיקי תושבות קפריסאית יכולים לטייל באופן חופשי יחסית ברחבי אירופה. ישראלים ממילא פטורים מויזה לרוב מדינות האיחוד לביקורים קצרים, אך השתקעות בקפריסין מעניקה עוגן המאפשר לשהות בסביבה אירופית באופן קבוע. מי שבהמשך יזכה גם לאזרחות קפריסאית (בין אם דרך מסלול השקעה עתיר או דרך שהות ארוכת שנים והתאזרחות רגילה) יהפוך לאזרח האיחוד עם מלוא הזכויות – כולל הזכות להתגורר, לעבוד וללמוד בכל מדינות האיחוד האירופי ללא הגבלה. דרכון קפריסאי (אירופי) פותח אפשרויות נרחבות של ניידות בינלאומית, כניסה למדינות רבות ללא ויזה, ואפשרות לפתח קריירה או עסקים בכל מדינות אירופה כחלק מזכויות התנועה החופשית באיחוד.
סביבה רגולטורית ועסקית אירופית: קפריסין כפופה לחקיקה ולסטנדרטים האירופיים, מה שמקנה יתרונות מבחינת יציבות משפטית ועסקית. לדוגמה, מערכת הבנקאות בקפריסין עומדת בכללי הפיקוח והרגולציה של גוש האירו והאיחוד, כך שפתיחת חשבון בנק או קבלת שירותים פיננסיים בקפריסין נעשית במסגרת מוכרת ואמינה על-פי סטנדרטים בינלאומיים. עבור יזמים ובעלי עסקים, רישום חברה בקפריסין פירושו רישום חברה באיחוד – מה שמאפשר לחברה זו לפעול ביתר קלות ברחבי אירופה. אכן, כחברה באיחוד, קפריסין נהנית מחופש תנועה של סחורות, שירותים, הון ועבודה. חברה קפריסאית יכולה לסחור עם כל מדינות האיחוד ללא מכסים ומגבלות, ויכולה להציע שירותים פיננסיים או אחרים באופן חוצה-גבולות תחת כללי “דרכון אירופי” של רגולציה . עבור אנשי עסקים ישראלים, קפריסין יכולה לשמש כבסיס לפעילות באירופה – מקפריסין אפשר “לקפוץ” עסקית לאירופה תוך ניצול היתרונות המיסוייים והרגולטוריים של האי, כפי שצוין: “שיטת המס של קפריסין יכולה לשמש שער לתחילת פעילות באירופה” .
יתרונות כלכליים נוספים: כחברה באיחוד, קפריסין זכאית לתמיכות, סיוע והשקעות מצד מוסדות האיחוד (לרבות קרנות פיתוח). הדבר מסייע לתשתיות ולכלכלה המקומית, ותורם לסביבה יציבה לצמיחה עסקית. בנוסף, השימוש במטבע האירו מעניק יציבות שער חליפין וביטול סיכוני מטבע מול מרבית שותפות הסחר. אינפלציה, ריבית ומדיניות מוניטרית נקבעות על ידי הבנק המרכזי האירופי, מה שבדרך-כלל מוביל למדיניות אחראית ושקופה. עבור הישראלי הממוצע, חיים בקפריסין משמעותם חיים בכלכלה מערבית מפותחת, תחת הגנות צרכניות וחוקתיות של האיחוד האירופי – למשל תקני בטיחות ובריאות, רגולציות בתחום התקשורת, הגנת מידע אישי (GDPR) וכו’. אלו אולי דברים שקופים ביומיום, אך הם מבטיחים רמת שירותים ונורמות דומות לאלו שבמדינות אירופה המובילות.
מעמד תושבות ארוכת טווח באיחוד: יש לציין כי אחרי תקופת שהות ממושכת בקפריסין (למשל 5 שנים), עשוי תושב קבע שאינו אזרח לקבל מעמד של “תושב קבע של האיחוד האירופי” (Long-Term Resident) על פי דיני האיחוד. מעמד זה (אם מתקבל) מקנה זכויות מסוימות להתנייד ולעבוד גם במדינות איחוד אחרות תחת מגבלות. אמנם המסלול בירוקרטי ודורש עמידה בתנאים, אך הוא אופק אפשרי למי שמבסס חיים ארוכים בקפריסין.
בשורה התחתונה, חברותה של קפריסין באיחוד האירופי היא אחת הסיבות המרכזיות למשיכת הישראלים אליה: היא מציעה שילוב של קרבה תרבותית וגאוגרפית לישראל, עם שייכות למרחב האירופי הרחב. כך יכול הישראלי “להישאר קרוב לבית” ובו בזמן ליהנות מהטוב שבשני העולמות – היתרונות הכלכליים והמוסדיים של אירופה לצד הגמישות והתמריצים שייחודיים לקפריסין עצמה.
החשיבות שבהסתייעות בעורך דין ישראלי בתהליך
המעבר לחו”ל וניתוק התושבות הינו מהלך משפטי ופיננסי מורכב, וכפי שתואר יש לו השלכות מרחיקות לכת – הן חיוב במס וביטוח לאומי, הן אובדן זכויות מסוימות בישראל, והן הצורך להתמודד עם בירוקרטיה בישראל ובקפריסין. לאור זאת, מומלץ בחום שלא לעשות צעדים אלה לבד ובאופן אינטואיטיבי בלבד. הסתייעות בעורך דין ישראלי המתמחה במיסוי בינלאומי וברילוקיישן יכולה לעשות את ההבדל בין מעבר חלק ובטוח לבין הסתבכות ביורוקרטית או משפטית מאוחרת . איש מקצוע יוכל לבחון את הנסיבות הפרטניות של כל אדם – סוג ואופי ההכנסות, נכסים בישראל, משך הרילוקיישן המתוכנן, שיקולי משפחה ועוד – ולהמליץ על הדרך הנכונה לפעול: האם אכן לנתק תושבות וממתי, או אולי במקרה מסוים עדיף להמתין או לוותר (למשל, יש מצבים שבהם ניתוק תושבות עלול לגרור הפסד הטבות מס מסוימות בישראל, כמו הטבת “ניסיון מקצועי” בפרויקטים ממשלתיים, שמירת זכויות לפנסיה ממלכתית, וכדומה ). עורך הדין ידריך אילו פעולות לבצע לפני העזיבה (למשל מכירת נכסים או שינוי מבנה אחזקה בשביל “מס יציאה” – נושא מעבר למסגרת מאמר זה), וילווה בהכנת המסמכים והדיווחים לרשויות בישראל.
מרכיב חשוב בליווי המשפטי הוא הכנת חוות דעת משפטית בסוגיית התושבות. חוות דעת כזו היא מסמך משפטי חתום בידי עורך דין מומחה למסים, הקובע ניתוח של מעמד התושבות של הנישום לאור החוק והפסיקה. מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת משפטית תומכת לפני שמחליטים באופן חד-צדדי להפסיק לדווח בישראל . הסיבה היא שאם אדם מחליט על דעת עצמו שהוא כבר לא תושב ישראל ומפסיק להגיש דו”חות מס – אך לימים רשות המסים תגיע למסקנה אחרת – אותו אדם חשוף לסנקציות כבדות, כולל אישומים פליליים בגין אי-דיווח ודיווח חסר . אי הגשת דו”חות מס כשנדרש על פי חוק היא עבירה פלילית חמורה שיכולה לגרור קנסות ואף אחריות פלילית . חוות דעת משפטית טובה מעניקה לנישום “רשת ביטחון”: היא מעידה שפעל בתום לב בהסתמך על ייעוץ מקצועי, מציגה נימוקים משפטיים לכאן ולכאן, ומבססת מדוע לפי מיטב הפרשנות הוא אינו חייב עוד במס בישראל. במידת הצורך – למשל במקרה של ביקורת מס – ניתן להציג את חוות הדעת לרשויות כהוכחה לגיטימית למהלך שנקט.
כמו כן, יש להיזהר מטעויות נפוצות בתהליך הניתוק, שעורך דין מנוסה יעזור למנוע: אי מילוי נכון של טופס ניתוק התושבות, השארת “עקבות” של מרכז חיים בישראל (כמו אלו שהזכרנו – חשבון בנק פעיל, נכסים שלא דווחו, וכדומה), אי תיאום מול ביטוח לאומי, או ניהול לקוי של תקופת הביניים בשנת העזיבה (רבים לא יודעים שגם אם עזבו באמצע שנה קלנדרית, עדיין עליהם לדווח על חלקה הראשון של השנה כתושבי ישראל) . כל אלה עלולים לסכן את ניתוק התושבות או להביא לחיובים לא צפויים.
נוסף על כך, תכנון מס מקדים על ידי מומחה עשוי לחסוך סכומי כסף ניכרים. איש מקצוע יכול להצביע על צעדים שכדאי לעשות לפני עזיבת ישראל (כגון מימוש רווחים או הפסדים, שינוי בעלויות בחברות, משיכת כספים מפוליסות וכו’) כדי למנוע אירועי מס לא רצויים לאחר העזיבה. למשל, “מס יציאה” בישראל מחייב בעל מניות שהפך לתושב חוץ במס רווחי הון רעיוני על נכסי ההון שברשותו – אך ניתן לעיתים לתכנן זאת באופן שמקטין מאוד את החיוב. דוגמה נוספת: אם מתוכננת חזרה לישראל תוך שנים ספורות, ייתכן שעדיף שלא לנתק פורמלית את התושבות כדי לשמר רצף ביטוח לאומי או זכויות אחרות, חרף התשלום הכפול הזמני. כל ההחלטות הללו תלויות בפרטי המקרה, ולכן ייעוץ מקצועי משולב משפטי-חשבונאי הוא חיוני.
סיכום והמלצה: ניתוק תושבות הוא צעד עם השלכות משמעותיות, ואין להקל בו ראש. מומלץ להיוועץ בעורך דין מיסים הבקיא בדיני המס בישראל ובקפריסין עוד בשלב תכנון המעבר. עורך הדין יכין עבורכם תכנית פעולה להתנתקות חלקה: החל ממועדי העזיבה הרצויים, דרך הנחיות להפחתת זיקות לישראל, מילוי נכון של טפסים והגשתם במועד, ועד קבלת אישורים רשמיים על שינוי המעמד. ליווי זה יבטיח שאתם פועלים כחוק ואינכם מותירים “קצוות פתוחים” שיחזרו לרדוף אתכם. כפי שמנסחים זאת מומחים: אל תחליטו בעצמכם שאתם כבר לא תושבי ישראל לצורכי מס ואל תפסיקו לדווח ללא גיבוי מקצועי – התייעצו ואף קבלו חוות דעת משפטית כתובה שתתמוך בהחלטותיכם . צעד זה יכול למנוע טעויות קריטיות ולהעניק לכם שקט נפשי וביטחון משפטי במעבר לחיים חדשים בקפריסין.
⸻
מקורות: המידע במאמר מבוסס על חקיקת המס הישראלית (פקודת מס הכנסה ותקנותיה), פרסומי רשות המסים והפסיקה בישראל, וכן על מקורות מידע מקצועיים בישראל ובקפריסין, כולל אתרי ייעוץ מס ועריכת דין המתמחים ברילוקיישן , אתרי חדשות כלכליים , ומאמרים ייעודיים בנושא ניתוק תושבות וויזת זהב . המלצות ספציפיות ניתנו בהסתמך על ניסיון מצטבר המתואר במקורות אלו, אך אין בהן תחליף לייעוץ אישי. כל מקרה פרטי דורש בדיקה בפני עצמו. לפני ביצוע צעדים משפטיים או פיננסיים הקשורים להגירת מס, יש לפנות לייעוץ מקצועי מותאם.
נהניתם מהמאמר? רוצים להתחיל לתכנן את המעבר לקפריסין על הצד הטוב ביותר? פנו עוד היום לייעוץ מומחים כדי לוודא שאתם מכוסים מכל הבחינות – ולצעוד אל ההרפתקה החדשה בראש שקט. בהצלחה!
חיפוש 
סגור 
