מאת:

חשיבות קבלת חוות דעת משפטית לקביעת תושבות לצרכי מס במקרים של בני זוג “מפוצלים”

מדוע חשוב לקבל חוות דעת משפטית בבואכם לקבוע תושבות מס לבני זוג החיים על פני מדינות שונות? איך בלבול במעמד התושבות עלול להסב סיכונים כלכליים ופולשניים? ואיך ייעוץ מקצועי יכול להגן עליכם מפני טעויות יקרות ומנהלות?

בעידן הגלובלי של ימינו, יותר זוגות נשואים ובני זוג מנהלים חייהם בשתי מדינות שונות. מצב זה – המכונה לעיתים “בני זוג מפוצלים” – מעלה שאלות מורכבות בענייני מס: ייתכן כי אחד מבני הזוג ייחשב תושב ישראל לצרכי מס בעוד השני ייחשב תושב חוץ. קביעה זו משפיעה ישירות על חובות הדיווח ותשלומי המס של כל אחד מהם. במאמר זה נדון בהגדרת תושבות לצרכי מס בישראל, בהכרה האפשרית בתושבות שונה בין בני זוג, בהשלכות המשפטיות של מעמד התושבות, בסיכונים הפליליים באי-עמידה בחובות המס, ובחשיבות קבלת חוות דעת משפטית במצב של בני זוג בעלי מעמד תושבות שונה. כמו כן נסביר מה כולל תהליך קבלת חוות דעת משפטית וכיצד הוא יכול לספק הגנה לבני הזוג.
 

הגדרת “תושב ישראל” לצרכי מס – מרכז החיים ומירב הזיקות

פקודת מס הכנסה מגדירה “תושב ישראל” כמי שמרכז חייו בישראל. כלומר, קביעת התושבות אינה מתבססת אך ורק על האזרחות או הרישום הפורמלי, אלא בעיקר על מבחן מהותי של מרכז החיים – היכן נמצאים מירב הזיקות האישיות והכלכליות של האדם . בעת בחינת מרכז החיים, רשות המס ובתי המשפט ישקלו מגוון קריטריונים איכותיים, ובהם:
  • מקום המגורים הקבוע: היכן מצוי הבית העיקרי של היחיד.
  • מקום המשפחה: היכן בן/בת הזוג והילדים גרים דרך קבע.
  • מקום העיסוק או העבודה: היכן מקור הפרנסה העיקרי – מקום העבודה הקבוע או העסק.
  • קשרים כלכליים משמעותיים: חשבונות בנק, נכסים, השקעות ופעילות עסקית בישראל מול חו”ל.
  • קשרים חברתיים וקהילתיים: השתתפות בארגונים, מוסדות או קהילה מקומית בישראל.
בנוסף למבחני הזיקה האיכותיים, הפקודה קובעת גם מבחנים כמותיים (חזקות מספריות) שעוזרים בהכרעה. למשל, אדם ששהה בישראל 183 ימים או יותר במהלך שנת מס, או לחלופין 30 ימים באותה שנה ובסך הכל 425 ימים בשלוש השנים (אותה שנה+שנתיים קודמות), חזקה שמרכז חייו בישראל . חזקות אלו ניתנות לסתירה באמצעות בחינת מכלול קשרי האדם (המבחן האיכותי) . כלומר, אפילו אם אדם שהה פחות מהסף או יותר ממנו, עדיין ניתן לטעון שמרכז חייו במדינה אחרת או בישראל – בהתאם לתמונה הכוללת. בסופו של דבר, מעמד תושב ישראל ייקבע על בסיס מירב הזיקות: אם הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות מצביעות ברובן לישראל, ייחשב כתושב ישראל לצרכי מס, ולהפך.
 

תושבות שונה בין בני זוג – הכרה משפטית במציאות הגלובלית

באופן מסורתי, בן זוג הנמצא בחו”ל לאורך זמן עשוי עדיין להיחשב תושב ישראל אם משפחתו הגרעינית נותרה בארץ. לפי גישת רשות המסים, מרכז חייו של היחיד נגזר במידה רבה ממרכז חיי משפחתו (ובפרט בן/בת זוגו), ולכן בדרך כלל בני זוג נחשבים לבעלי אותו מעמד תושבות. רק בנסיבות יוצאות דופן תהיה הכרה בפיצול מעמד התושבות בין בני זוג. ואולם, המציאות המודרנית הובילה לשינוי בהסתכלות המשפטית: הפסיקה בישראל כבר הכירה בכך שאפשר שלבני זוג יהיו מרכזי חיים נפרדים במדינות שונות, כך שכל אחד מהם ייחשב תושב לצרכי מס בארץ אחרת. במילים אחרות, העובדה שבני זוג נשואים אינה יוצרת בהכרח “תלות” במעמד התושבות שלהם. אם, למשל, אחד מבני הזוג עובד ומתגורר באופן קבוע בחו”ל במשך שנים בעוד השני נשאר בישראל – ייתכן שהראשון יוכר כתושב חוץ לצרכי מס, חרף הזיקה המשפחתית שנותרה בישראל.

 
הכרה זו בפיצול תושבות בין בני זוג התחזקה על רקע גלובליזציה ושוק עבודה בינלאומי. יותר אנשי מקצוע נשלחים לרילוקיישן או לעבודות זמניות בחו”ל, ולעיתים בן הזוג השני נשאר בארץ (למשל, בשל קריירה, ילדים או התחייבויות אחרות). בתי המשפט הבהירו שבמצבים כאלה יש לנתח כל מקרה לגופו: אם הוכח שאותו בן זוג אכן הקים את מרכז חייו במדינה הזרה (מבחינת מגורים, עבודה וקשרים חברתיים שם), ניתן להכיר בו כתושב חוץ – גם אם בן זוגו נותר תושב ישראל. כמובן, נטל ההוכחה לכך אינו פשוט, ורצוי לתעד את נסיבות החיים המצביעות על מרכז החיים בחו”ל (כגון חוזה שכירות או רכישת בית בחו”ל, חוזה עבודה זר, רישום הילדים למוסדות חינוך בחו”ל, וכיו”ב).
 

השלכות משפטיות של מעמד התושבות

לשאלה האם אדם נחשב “תושב ישראל” או “תושב חוץ” יש השלכות כבדות משקל מבחינת חבות המס ודיווחי המס. על פי דיני המס בישראל, תושב ישראל חייב בדיווח ובתשלום מס על הכנסותיו הגלובליות – כלומר, על כל הכנסה שהפיק בישראל ומחוץ לישראל כאחד . לעומת זאת, תושב חוץ (מי שאינו נחשב תושב ישראל) חייב במס בישראל רק על הכנסה שמקורה בישראל. למשל, אדם שחדל להיחשב תושב ישראל ועבר להתגורר בארה”ב – לא יצטרך לדווח לרשות המסים בישראל על משכורתו מעבודתו בארה”ב או על רווחיו שם (ויחויב במס רק בהתאם לחוקי המס המקומיים שם), ובלבד שהוכר רשמית כתושב חוץ לצרכי מס בישראל. למעשה, “ניתוק תושבות” באופן רשמי פוטר את הנישום מדיווח לרשות המסים בישראל על הכנסות מחו”ל וממס עליהן, החל ממועד הניתוק.
לעומת זאת, בן זוג שנותר תושב ישראל מוסיף להיות כפוף למיסוי הישראלי על בסיס עולמי. מצב זה עלול ליצור חבויות מס ודיווח נפרדות לכל אחד מבני הזוג: אחד מדווח ומשלם מס בישראל על כלל הכנסותיו בעולם, בעוד השני – אם הוא אכן מוכר כתושב חוץ – מדווח רק על הכנסותיו המקומיות בישראל (אם יש כאלה). כמו כן, תושב ישראל זכאי להטבות מס מסוימות (כגון נקודות זיכוי לתושב) שאינן מוקנות לתושב חוץ, בעוד תושב חוץ עשוי ליהנות מפטורים על הכנסות זרות. חשוב להדגיש: מעמד התושבות אינו עניין לבחירה חופשית, והוא נקבע לפי קריטריונים אובייקטיביים. ניסיון לטעון לתושבות חוץ ללא בסיס עלול להידחות על ידי הרשויות, ואז יידרש אותו אדם להשלים את כל הדיווחים ותשלומי המס שחלים על תושב ישראל – רטרואקטיבית ובתוספת קנסות.
 

סיכון פלילי באי-דיווח של הכנסות – בני זוג שאינם מודעים לחובותיהם

אחד הסיכונים המהותיים במצב של בני זוג בעלי תושבות שונה הוא בלבול או אי-הבנה לגבי חובת הדיווח, ובעקבות זאת – חשיפה להליכי אכיפה פליליים. נניח מצב שבו הבעל יצא לרילוקיישן ממושך בחו”ל וסבר שהוא כבר ניתק תושבות ואינו חייב במס בישראל, ולכן לא דיווח לרשות המיסים על משכורתו בחו”ל. אם בדיעבד תקבע רשות המסים שהבעל עדיין נחשב תושב ישראל באותה תקופה (למשל, עקב כך שמשפחתו נותרה בארץ ושהה בישראל מספר משמעותי של ימים), הרי שאי-הדיווח על הכנסותיו מחו”ל נתפס כהפרת החוק. מבחינת רשות המס, מקרה כזה עלול להתפרש כניסיון הסתרת הכנסה והעלמת מס ביודעין, ולא רק כהשמטה בתום לב. התוצאה עלולה להיות לא רק שומות מס אזרחיות וקנסות, אלא גם הליכים פליליים נגד אותו בן זוג בגין עבירות מס.
חשוב להבין שאי-עמידה בחובות הדיווח אינה עניין טכני בלבד – החוק מטיל סנקציות חמורות על אי-דיווח במכוון. סעיפי העונשין בפקודת מס הכנסה מגדירים שורה של עבירות, לרבות אי-הגשת דו”ח במועד או דיווח כוזב, שעונשן יכול להגיע לקנסות גבוהים ואף למאסר במקרים חמורים. כאשר בן זוג “מפוצל” לא מדווח על הכנסות חו”ל בעודו למעשה תושב ישראל, הוא מסתכן בכך שרשויות המס יראו בו עבריין מס. היסוד הנפשי (כוונה פלילית) נגזר פעמים רבות מהתנהגות הנישום: אם לאורך שנים לא דיווח והסתיר הכנסות, טענתו שחשב בתום לב שאינו תושב ישראל עלולה להידחות אלא אם יש בידיו ביסוס חיצוני לטעותו. למעשה, אי-דיווח ממושך ללא ייעוץ מתאים עלול להתפרש ככוונת תחילה, והנישום יימצא חשוף לחקירות, כתבי אישום והרשעה פלילית.
 

חשיבות קבלת חוות דעת משפטית במצב של תושבות מפוצלת

בנסיבות הסבוכות שתוארו לעיל, חוות דעת משפטית מקצועית היא כלי חיוני להגנה ולהבהרת המצב. חוות דעת כזו, הניתנת על ידי עורך דין מיסים או רואה חשבון מומחה, יכולה לתעד באופן מסודר את הניתוח המשפטי של מעמד התושבות של בני הזוג, להציג את כל נסיבות חייהם הרלוונטיות, ולהסיק מסקנה מבוססת לגבי תושבות כל אחד מהם. חשיבותה של חוות הדעת מתחדדת כאשר לבני הזוג מעמד תושבות שונה:
  • הגנה מפני סיכון פלילי וקנסות: חוות דעת כתובה משמשת הוכחה לכך שהנישום בירר את חובותיו ופעל בהסתמך על ייעוץ מקצועי. בכך היא מפחיתה משמעותית את הסיכון שהרשויות ייחסו לנישום כוונה פלילית אם יתברר בדיעבד שיש מחלוקת על מעמדו . במצב של ביקורת מס, הצגת חוות הדעת מאפשרת ניהול דיון ענייני מול רשות המס ללא חשש מיידי מהטלת קנסות או אישומים פליליים, שכן הנישום יכול לטעון שפעל בהתבסס על פרשנות משפטית מוסמכת ולא בזדון. למעשה, בפסיקה נקבע שחוות דעת מקצועית, ברורה וספציפית, יכולה לשמש הגנה מפני אחריות פלילית במצב של טעות כנה בהבנת החוק – כמובן, בהנחה שהנישום גילה ליועץ את כל המידע הרלוונטי ופעל בתום לב לאור ההמלצות.
  • ודאות ותכנון מס מושכל: חוות הדעת מספקת לנישום בהירות לגבי מעמדו המיסוי. במסמך מפורט יובהר האם הוא נחשב תושב ישראל או תושב חוץ (או החל מאיזה תאריך חדל להיות תושב ישראל), ומה המשמעות של מעמד זה. בנוסף, חוות הדעת תכלול הנחיות אופרטיביות כיצד עליו לפעול כדי לשמור על מעמד התושבות הנכון. לדוגמה, אם הוחלט שהוא תושב חוץ – ייתכן שיומלץ לו להגביל את מספר ימי השהייה בישראל או להימנע מקיום נכסים משמעותיים בישראל, על מנת לא לערער את מעמדו. בכך חוות הדעת מהווה מפת דרכים לתכנון צעדים עתידיים במסגרת החוק. היא גם מונעת “הפתעות” בדיעבד – הנישום יודע מראש אילו חובות דיווח ותשלום חלות עליו ואילו לא, וכך נמנעים קנסות בגין טעויות או השמטות .
  • תיעוד מקצועי של הנסיבות: חוות הדעת אוספת ומסכמת את כלל נסיבות החיים של בני הזוג באופן שמציג תמונה ברורה לרשויות, אם וכאשר תידרש. היא מתארת את הרקע: מתי יצא בן הזוג לחו”ל, היכן הוא גר ועובד, איפה המשפחה, מה נעשה כדי להעביר את מרכז חייו, וכד’. תיעוד זה יכול לשמש הוכחה לכך שמרכז החיים אכן השתנה (או לא השתנה) בתקופה הנדונה. אם בעתיד תעלה שאלה מצד מס הכנסה, ניתן יהיה להפנות לחוות הדעת המציגה את העובדות והניתוח שנערך במועד אמת. מסמך כזה, שנערך בידי מומחה באופן ניטרלי, נושא משקל שכנועי רב יותר מאשר הסברים בדיעבד של הנישום עצמו.
בסיכומו של דבר, חוות דעת משפטית היא מעין “פוליסת ביטוח” עבור נישומים במצבי גבול. היא מבטיחה שהם אינם פועלים בחלל המשפטי ללא הנחיה, אלא בעקבות ייעוץ מסודר המגבה אותם. בכך היא מצמצמת מאוד את חוסר הוודאות ואת הסיכון בהתנהלות מול רשויות המס.
 

תהליך קבלת חוות דעת משפטית – מה הוא כולל ומה משמעותו

כיצד למעשה משיגים חוות דעת תושבות? התהליך מתחיל בפנייה לגורם מקצועי – לרוב עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי או רואה חשבון בעל ידע במשטרי מס. אותו מומחה יקיים פגישה או שיחות בירור עם בן הזוג הרלוונטי (ולעיתים עם שני בני הזוג), ויאסוף נתונים ועובדות מקיפות על המקרה. מידע טיפוסי כולל: רשימת מועדי שהייה בישראל ובחו”ל בשנים האחרונות, פירוט מקומות מגורים (דירות, בתים) בארץ ובחו”ל, מקום עבודתו של כל אחד, היכן מתגוררת המשפחה הקרובה והיכן מתחנכים הילדים, האם נשמרו נכסים או חשבונות בנק בישראל, סטטוס תושבות במדינה הזרה (למשל, גרין קארד או אשרת עבודה), תשלום דמי ביטוח לאומי תוך כדי השהייה בחו”ל, ועוד. חשוב שהנישום ימסור תמונה מלאה ומדויקת – שכן חוות הדעת תהיה תקפה ורלוונטית רק ביחס לעובדות שסופקו ליועץ . כל פרט מהותי שמשתנה (למשל, מעבר של בן הזוג השני לחו”ל בשלב מאוחר יותר, שינוי במדינות השהייה, וכו’) עלול להשפיע על המסקנה ולדרוש עדכון של חוות הדעת.
לאחר איסוף הנתונים, המומחה יבצע ניתוח משפטי מעמיק. בשלב זה נבחנים סעיפי החוק הרלוונטיים (הגדרת “תושב ישראל” בפקודת מס הכנסה ותקנות נלוות), פרשנויות של רשויות המס (כגון חוזרים והנחיות רשמיות בנושא ניתוק תושבות), וכן פסיקות בתי המשפט בעבר במקרים דומים (בהתאם לצורך, מבלי לחשוף שמות, אלא עקרונות מנחים). על בסיס כל אלה, ובשילוב נסיבות חייו של הנישום, תגובש מסקנה ברורה: האם במצב הנתון האדם הוא תושב ישראל או לא, מאיזו נקודת זמן חל שינוי המעמד (אם חל), ואילו פעולות יש לנקוט. חוות הדעת תהיה לרוב מסמך כתוב בן מספר עמודים, המתחיל בתקציר מנהלים, ממשיך ברקע עובדתי, דיון משפטי (הכולל הפנייה לקריטריונים ולעיתים לציטוטי חוק רלוונטיים), ומסיים במסקנות והמלצות אופרטיביות.
מבחינה משפטית, חוות הדעת היא ייעוץ פרטי ואינה מחייבת את רשויות המס כשלעצמה. כלומר, אין זה “אישור רשמי” מרשות המסים אלא חוות דעת של מומחה מטעם הנישום. עם זאת, לערכה יש שני היבטים חשובים: פנימי וחיצוני. בפן הפנימי – הנישום מקבל כלי לקבלת החלטות ולהתנהלות נכונה: למשל, האם עליו להגיש דוחות בישראל, האם לנתק חשבונות בנק בארץ, האם לחדש דרכון זר, וכד’. בפן החיצוני – אם תהיה אי-הסכמה עם רשות המסים בעתיד, חוות הדעת יכולה לשמש כראיה לכך שהנישום פעל בשקידה סבירה ובהסתמך על חוות דעת מקצועית. מצב כזה עשוי לא רק לסייע בשכנוע פקיד השומה לצורך הגעה להסדר או ויתור על קנס, אלא גם להעניק לנישום הגנה משפטית טובה יותר אם יינקטו הליכים כנגדו, שהרי קשה לטעון שאדם שפנה לייעוץ מומחה מראש פעל במרמה או בכוונה פלילית.
חשוב לזכור: כדי שחוות הדעת תשיג את מטרתה, על הנישום לנהוג בשקיפות מלאה מול היועץ ולהיצמד להמלצותיה. חוות דעת אמנם אינה תחליף לחובת ציות לחוק, אך היא כלי עזר רב-ערך להפחתת אי-הוודאות ולגיבוש עמדה איתנה ומבוססת משפטית מול רשויות המס.
 
לסיכום: מעמד התושבות לצרכי מס משפיע על כל היבטי חבות המס של האדם, ובמקרה של בני זוג המנהלים את חייהם במדינות שונות – הוא עלול להיות מקור לבלבול וסיכון. בני זוג “מפוצלים” זקוקים לתכנון מוקפד: עליהם להבין כי ייתכן שלכל אחד יקבע מעמד תושבות שונה, עם חבויות דיווח נפרדות. קבלת חוות דעת משפטית איננה מותרות במצב כזה, אלא צעד מתבקש והכרחי. חוות דעת מקצועית מספקת ודאות בסוגיה מורכבת, ממזערת סיכונים מול רשויות המס, ומאפשרת לכל אחד מבני הזוג להתנהל בביטחון ולמלא את חובותיו כחוק. בסביבה הגלובלית שבה חיי המשפחה והקריירה משתרעים על פני גבולות מדיניים, חוות הדעת המשפטית היא המפתח להימנע ממלכודות מס ולהבטיח שהמעבר בין מדינות לא ילווה בהשלכות מס בלתי צפויות. כפי שניסיון החיים מלמד, עדיף להשקיע מראש בבירור מעמד התושבות ולקבל הגנה משפטית, מאשר להתמודד בדיעבד עם בעיות מס וסנקציות – שעלולות להעיב על ההצלחה המקצועית והמשפחתית שבני הזוג ביקשו להגשים.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.