מאת:


כשמס הכנסה שואל: "מאיפה הכסף?"

דרך שכיחה של מס הכנסה לזהות רווחים חשודים היא באמצעות השוואה בין הצהרות הון בתקופות שונות. קפיצה גדולה "פתאומית" או נכס שצץ פתאום, יחשב כחשוב וידרוש הסבר מספק - ג' בעל עסק בתחום התיווך נתן תשובה שלא סיפקה את מס הכנסה ולא הסכים לוותר.


לא בכדי רשות המס מקפידה, על פי רוב בסמוך למועד בו נפתח עסק, להגיש דרישה להצהרת הון ובהמשך מוציאה גם בקשה להמצאת הצהרת הון אחת לחמש שנים, כך שניתן יהיה לדעת בחלוף 5 שנים מה אירע להונו של האזרח, האם גדל או קטן ולקבל החלטות בהתאם. כידוע בהצהרת ההון יש לכלול גם נכסים שהגיעו לאדם בירושה / במתנה או בכל דרך אחרת. לרשות המס הכלים לבחינת סבירות דיווחיו של האזרח תחת עריכת ההשוואה בין שתי הצהרות הון ובחינת קצב גדילת ההון. תחשיב המתבסס על ההנחה כי לאחר שימוש סביר בהכנסתו לטובת מחייתו, הכספים הנותרים הם אלו שהיוו בסיס להגדלת ההון. לאור זאת תבחן הרשות את ההכנסות המדווחות במהלך תקופת ההשוואה, למולן את הוצאות המחייה שלו ושל משפחתו בתקופה המדוברת וזאת אל מול הגדילה בהון. היה והגדילה בהון אינה מתיישבת עם הנתונים, משמע "גבוהה מהמצופה" צריך לתת הסבר הגיוני לגידול הבלתי מוסבר בהון - האם הקפיצה בהון הייתה בשל מתנה מבן משפחה? אירוע משפחתי? זכיה פרס או אולי ירושה?
 
במקרה של ג' ממפתח תקווה, בעל עסק בתחום התיווך, טענה רשות המס כי לאור ההוצאות המדווחות, לא ייתכנו רווחי ההון וכי ישנה הכנסה נוספת עליה לא דיווח. במקרה זה ג' בחר להגיש השגה ולנמק מהיכן העלייה הזו. מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמה, הגיש ג' ערעור בפני בית המשפט המחוזי, הליך שכיח אליו מגיעות לא מעט השגות. בעניין זה חשוב לדעת כי הפרשי הון בלתי מוסברים אינם דבר נדיר ואין תמיד תשובה חד-ערכית בנושא וישנם כלים לבחון את כל הפרמטרים הקשורים לסוגיה - הצהרות ההון, אופן השוואת ההון שערכה הרשות וכו'. ג' לדוגמא, ערך השוואת הון נגדית ועל בסיסה נקט בפעולות משפטיות. עם זאת, הנסיון מלמד כי השאיפה במחלוקות מסוג זה הינה להביא לידי פתרון בדרך של התנהלות בתוך כותלי משרדי רשויות המס או בדרך של דיון שומתי, או באמצעות התנהלות מול מפקחי/רכזי המס, רפרנטים מקצועיים ואף מול מול פקיד השומה עצמו. הסכמה בין הצדדים בשקיפות ובחוקיות עדיפה מכניסה להליך משפטי, אם כי בשניהם ההמלצה לקבל ליווי מסודר של עו"ד מאחר וזהו תחום הדורש ידע והבנה במושגים שהציבור אינו בקיא בהם בהכרח. "מאיפה הכסף?" דורש מס הכנסה להבין כאשר מזהה הוא הפרשי הון בלתי מוסברים - ג' מפתח תקווה, כמו גם נישומים אחרים, טוענים שהתשובה שלהם הנה שונה מהתשובה של פקיד המס ולא היה מוכן לוותר על כך. לייעוץ ראשוני ודיסקרטי בעניין ניתן לפנות למשרדנו המורכב מעורכי דין ורואי חשבון יוצאי רשויות המס המתמחים בכל הקשור בייצוג אזרחים הנתונים במחלוקת שכזו אל מול הרשויות. אנו נדע לבחון את כל הפרמטרים הקשורים לעניין, את הצהרות ההון ואת השוואת ההון שנערכה על ידי הרשות וכן לערוך השוואת הון נגדית כזו המבוססת על עמדת הלקוח האזרח ולנקוט בפעולות משפטיות נדרשות לטובת הוכחת טענותיו.
השוואת הון נגדית

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עקרון סופיות השומה והחריג לו

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

להלן סיקור מקצועי נרחב בעניין עקרון סופיות השומה והחריג לפתיחת שומה בהתאם לסעיף 147 לפקודת מס הכנסה.

התערבות בית המשפט בהסדרי גביית חוב

מאת: מאת: מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, מתמחה

נבקש לעדכנם, כי לאחרונה, ניתן פסק דין (ה"פ 12995-04-20 טמיר ברק נ' מדינת ישראל) בעניינה של יוספה טמיר ברק נ' מנהל מע"מ תל אביב שעסק בהסדרי גביית חוב אל מול רשות המסים.

נכסי בת הזוג עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

לאחרונה, ניתן פסק דין בעניין ת"א 56498-03-18 אולגה מלוייב נ' ממונה מע"מ באר שבע מאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דן בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו, מקרקעין, כספים בחשבון בנק ורכב הרשומים כולם על שם התובעת ואשר עוקלו ונתפסו על ידי ממונה מע"מ בבאר שבע.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים