
האם יזם יכול לאחר במסירת דירה בגלל מצב חירום ביטחוני? מה ההבדל בין רוכש דירה לבין בעל דירה בפרויקט התחדשות עירונית? פסק דין חדש מספק תשובות מפתיעות וממחיש את חשיבות הייעוץ המשפטי – במיוחד כשמדובר בזכויות הבסיסיות שלכם.
על רקע תחושת חוסר ביטחון גוברת כתוצאה מעלייה באנטישמיות בארה”ב, יותר ויותר משפחות יהודיות רוכשות לעצמן דירה בישראל. הרצון להחזיק ב”תוכנית מגירה” למקרי חירום, התחושה שדירה בארץ מעניקה ביטחון וקשר לאומי, וראיית הנדל”ן הישראלי כהשקעה בטוחה – כל אלו מזינים מגמה חדשה בקרב יהודי התפוצות. במקביל, בישראל כבר מורגשת השפעת הביקוש מחו”ל: מומחים מזהירים שהגל הנוכחי עשוי להוסיף לחץ על שוק דיור מקומי שגם כך מתמודד עם מחירים מרקיעי שחקים.
אילת, העיר הדרומית ביותר בישראל, הופכת בשנים האחרונות לאחד היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות נדל”ן. עם תנופת בנייה משמעותית, ביקושים הולכים וגדלים, והטבות כלכליות ייחודיות, היא מציעה למשקיעים פוטנציאל לרווחים והשבחה. אז למה דווקא אילת? הנה כמה סיבות מרכזיות:
כל מה שצריך לדעת על פיצויים בעקבות החלטות תכנוניות.
האם דירות שנמסרו כדירות תמורה יחידות במסגרת פינוי בינוי ושאינן באותו הבניין (אך באותו המתחם) יסווגו כ"דירות התמורה" המקוריות ויהיו פטורות מהיטל השבחה, או שדירות אלו ייחשבו כתחליף לגביו ניתן לדרוש היטל השבחה?
במאמר זה נפרט את הבדיקות המשפטיות והאחרות שיש לבצע לפני רכישת דירה יד שנייה או מיזם, נדון בחשיבותן ונפנה לחקיקה ולפסיקה רלוונטיות הממחישות את החובה לבצע בדיקות אלו.
סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: 'החוק') קובע כי "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו". הוראת חוק זו, אשר נחזית להיות טריוויאלית למדי, מקבלת את עיקר משקלהּ כאשר נׅגלה כי שטח המקרקעין הרשום אינו משקף נכונה את שטח המקרקעין בפועל - ובמה דברים אמורים:
עיסוק כקבלן בניין, בדומה לעיסוקים רבים אחרים כפוף לרגולציה חוקית מורכבת המוסדרת בין היתר בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות ובתקנות אשר הותקנו מכוחו.
שרת הפנים איילת שקד הכריזה בחודש יולי 2021 על "חלופת שקד לתמ"א 38", במסגרת התיקון של "חלופת שקד" נוצר כלי תכנוני שנועד לקדם התחדשות עירונית בבניין בודד, בשונה מפינוי בינוי שהוא התחדשות עירונית מתחמית.
ביום 29/06/2022 אישרה ועדת הכספים את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022. התיקון האמור לחוק המכר (דירות) בעל השלכות לא מבוטלות על שוק הנדל"ן בישראל – הן ביחס להצמדת מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, הן ביחס לנסיבות האיחור במסירה והן בנוגע לפיצוי שיינתן בגין איחור במסירה הדירה. במסגרת מאמר זה נסקור את התיקון לחוק והשלכותיו.
© כל הזכויות שמורות למשרד דורון, טיקוצקי ושות' עורכי דין