סכסוכי ירושה

הסיבות לסכסוכים ברורות וידועות, אך באותה מידה אנו רואים כי הן משתנות מקצה לקצה. ישנם מקרים בהם מנוח מחליט להשאיר את כל העיזבון לעמותה כלשהי כי הוא מרגיש כי ילדיו זנחו אותו; הורים שהחליטו לחלק את הירושה בצורה לא שווה משום שהם זכו ליחס שונה מהילדים; מורישים המעדיפים להוריש את כל הונם לעובד הזר אשר ליווה אותם בשנים האחרונות; הורה המגלה, כי בשעת מחלה ילדיו הביולוגיים שוכחים אותו ודווקא זוגתו, בפרק ב' לחייו, היא זו שדואגת לו ולכן מעדיף להשאיר לה את הונו.

המקרים הם רבים והמצוקות הן גדולות. לפעמים המנוח משתף את היורשים הפוטנציאלים על החלטתו בעודו בחיים ולפעמים הוא נמנע מלעשות כך. יחד עם זאת ברור, כי שעה בה יורש מרגיש מקופח הוא מחפש את הדרך לתקוף את הצוואה ולטעון, כי מגיע לו מעבר למה שנכתב בה.

בחלק גדול של המקרים, היורשים לא לוקחים בחשבון, כי הבריאות או הרגישות הנפשית של ההורה נפגמת או נחלשת עם הזדקנותו כך שהוא עשוי בשנותיו האחרונות לשנות את קו חשיבתו ובעוד שבכל השנים דיבר על כך שיוריש הכל לילדיו הוא מחליט כי נכון להוריש הכל דווקא לקרובים אחרים.

מצבים אלו מייצרים משברים רבים אשר בחלק גדול מהם מביאים את הצדדים להתדיינות בבית המשפט. בית המשפט לא מחפש פתרון צודק והוא לא בא להחליף את שיקול הדעת של המנוח, אלא הוא בוחן האם המוריש היה צלול, הבין מה הוא עושה והאם הצוואה אכן משקפת את רצונו הכן, הבריא והאמיתי. בית המשפט כבול ולא בא להחליף את שיקול הדעת של המנוח, כך שאם הוא משתכנע כי המנוח אכן החליט להוריש הכל לבן אחד, לאישה השנייה, לשכן או לכל גורם אחר - כך הוא יפעל וזאת למרות עוגמת הנפש הנגרמת וזאת גם אם ילדיו של המנוח נתונים במצוקה כלכלית.

עורכי דין סכסוכי ירושה