
בפס"ד בנימין רוזנברג, פסק הדין החשוב ביותר בסוגיית אופן סיווג הכנסה ממכירת ידע, נדרש ביהמ"ש לשאלת סיווגו של תקבול ממכירת ידע,
מוסד ה-"פרה-רולינג" טומן בחובו יתרונות ברורים לצד חסרונות, שחלקם אינהרנטיים ובלתי מבוטלים - במאמר זה נבקש לעמוד ממעוף הציפור על יתרונותיו של המוסד דלעיל.
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבור בכלל ובמערכת החינוך בפרט לצרכים המיוחדים של תלמידים עם ליקויי למידה.
לחוקרי מע"מ הוקנתה סמכות מן הדין לתפוס "טובין" מכוח סעיף 109(א)(2) לחוק מס ערך מוסף.
חובת ניכוי המס במקור מחייבת (בסעיף 164) את משלם ההכנסה לנכות את המס שחייב בו הנישום (מקבל ההכנסה). החובה לנכות מס במקור אינה חובה העוסקת במהותה של החבות במס, כלומר אינה חובה שקובעת את זהותו של הנישום החייב במס, אלא חובה העוסקת בגביית המס.
במאמר זה ננסה להסביר את שיקוליו של בית המשפט בהגדרתו את פלוני כ-"בר רשות במקרקעין" ומה הן הזכויות המשפטיות אשר ההגדרה מקנה.
עפ"י חוק הכשרות והאפוטרופסות – 1962, הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
באפריל 2005 פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים, פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחקיקת מס אחרת, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
התוצאה של שינוי שיטת המס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי פרושה הרחבה, הלכה למעשה, של בסיס המס בישראל - מהאמור לעיל הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל"?
במקרים רבים השומה אשר קובע פקיד השומה לנישום אינה תואמת את השומה העצמית שהגיש הנישום עצמו ולא אחת פונים אלינו בשאלה, כיצד ניתן לערער על שומת מס הכנסה שכאלו.
מיסוי חברות בשוויץ כחלק מתכנון מס בינלאומי לישראלים
סיקור מיוחד אודות סוגי המס השכיחים בישראל - מס חברות, מס על הכנסת יחיד ממקור פירותי, מס על הכנסת יחיד מרווח הון ומס על הכנסת יחיד מדיבידנד.
סיקור מקצועי נרחב אודות המבחנים לקביעת תושבות יחיד בישראל על פי פקודת מס הכנסה - המרכיבים המהותיים, המרכיבים הטכניים, מבחן מרכז החיים וכל מה שצריך לדעת כאן.
דיוננו עוסק בשאלה המשפטית שעלתה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה: מה גובר על מה – קביעת מוטבים בתוכנית ביטוח או הוראת צוואה מאוחרת לכך? להלן התשובות המנומקות.
סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסות בני זוג לעניין הפקודה ימוסו בהתאם לגובה הכנסתם המאוחדת.
רפורמת המס שיושמה בדין הישראלי בשנת המס 2003 שינתה את שיטת המס הנהוגה בארצנו משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי פרסונאלית.
סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") קובע כללים הדנים במחירי העברה בין צדדים קשורים בעסקה בינלאומית. כללים אלו נקבעו על מנת למנוע הסטת רווחים בין צדדים קשורים למדינה בה שיעורי המס נמוכים יותר, ובלשון הסעיף:
השנים האחרונות מעידות כי מזרח אירופה היה ליעד המועדף על אנשי עסקים ישראלים אשר רכשו נכסי נדל"ן "מכל הבא ליד" בקונסטרוקציות משפטיות שונות ומשונות, אם או בלי תכנון מס בין לאומי, ומתוך אמונה כי אותם נכסים יניבו עבורם תשואות מהותיות בתוך פרקי זמן סבירים.
באגודה שיתופית חקלאית ובאגודה קהילתית, שאלת קבלת המועמד כחבר תקבע גם ברב המקרים את זכות המועמד לקבל נחלה או חלקת מגורים ביישוב. הואיל והזכות בקרקע בד"כ אינה בבעלות האגודה, להליך הקבלה של המועמד יש משמעויות נוספות מבחינת בעל הקרקע, ולכן התפיסה היא כי האגודה ממלאת תפקיד נוסף בתחום המשפט המנהלי.
ב - 1.1.07 נכנסו לתוקפן תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), התשכ"ז - 2006 (להלן: "התקנות").