מאז שנת 2003, חלה מהפיכה של ממש במערכת המס בכל הנוגע למיסוי פעילות בחו"ל ומיסוי בין לאומי על פי פקודת מס הכנסה בישראל.
בעוד שקודם לכן הוטל מס הכנסה על הפעילות וההכנסה המופקת בישראל עם השלכות מסוימות של הרחבת פעילות זו גם לחו"ל, שונתה התפיסה הבסיסית והדגש הוסט לעבר המיסוי הפרסונאלי, המטיל את חבות המס על הנישום הישראלי גם לגבי פעילות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של ישראל.
במצב הדברים הנוכחי, לסוגיית סיווג יחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ השלכות קרדינאליות על סמכות רשויות המס למסות הכנסות יחיד שהופקו מחוץ לישראל. לשם כך מוגדר תושב ישראל שהוא יחיד בתור מי שמרכז חייו בישראל ולשם קביעת מרכז חייו של היחיד, כאמור, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, בשילוב עם מבחן טכני גרידא לעניין מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל בשנת מס ספציפית.
במאמר זה נבקש לרדת לרזולוציות נמוכות בכל הקשור לעניין הזיקה המשפחתית ובעיקר לסוגיית פיצול תאו המשפחתי של היחיד, בניסיון לבחון האם תתכנה נסיבות בהם מרכז חייו יהא שונה ממרכז חייהם של אשתו וילדיו.
פסק דין צייגר
לעניין הזיקה המשפחתית מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר, שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב". באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה.
ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה. לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי: "יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום 'מרכז חייו' של פלוני - לאמור, מקום מגורי הקבע שלו, יהיה שונה ממקום מרכז החיים של אישתו וילדיו - וזאת כאשר 'מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים' של אותו פלוני מצביעים על פיצול 'מרכז החיים' ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו".
כפי שניתן לראות, בנסיבות מסוימות בהן מכלול קשריו הכלכליים והחברתיים של אדם הינם במדינה אחת, אזי עשוי הוא להיחשב כתושב אותה מדינה, חרף העובדה שאשתו וילדיו, היינו תאו המשפחתי, מצוי במדינה אחרת ובכך להיות פטור מכל חובת דיווח או תשלום מס בישראל , בעוד שאשתו תחויב בישראל.
ועל כן ניתן לומר כי בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל. כמובן שכל מקרה חייב להבחן בדבקנות יתרה.
חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים.
מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.
מתכננים לעלות לישראל או לחזור אליה? חלון ההזדמנויות להטבות מס משמעותיות הורחב!
חלון הזכאות להטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים הוארך עד 10 בפברואר 2027, וההסדר מאפשר, בתנאים מסוימים, פטור ממס על הכנסה מעבודה או מעסק בישראל – עד מיליון שקל בשנה.
אבל מי באמת זכאי? האם כל הכנסה פטורה? ומה עלול לגרום לשלילת ההטבה בדיעבד?
כל מה שחשוב לדעת לפני שמתכננים את המעבר לישראל.
עברתם לגור ולעבוד בחו"ל? זה עדיין לא אומר שניתקתם תושבות מישראל
בני זוג עברו לאירלנד, עזבו את עבודתם בישראל, עבדו אצל מעסיקים זרים ואף רכשו דירה – ובכל זאת נקבע כי נותרו תושבי ישראל. פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה ממחיש מדוע ניתוק תושבות אינו נקבע רק לפי המקום שבו גרים, ואיך תשלומי ביטוח לאומי, שמירת זכויות והתנהלות מול הרשויות עלולים להשפיע על התוצאה.