מאז שנת 2003, חלה מהפיכה של ממש במערכת המס בכל הנוגע למיסוי פעילות בחו"ל ומיסוי בין לאומי על פי פקודת מס הכנסה בישראל.
בעוד שקודם לכן הוטל מס הכנסה על הפעילות וההכנסה המופקת בישראל עם השלכות מסוימות של הרחבת פעילות זו גם לחו"ל, שונתה התפיסה הבסיסית והדגש הוסט לעבר המיסוי הפרסונאלי, המטיל את חבות המס על הנישום הישראלי גם לגבי פעילות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של ישראל.
במצב הדברים הנוכחי, לסוגיית סיווג יחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ השלכות קרדינאליות על סמכות רשויות המס למסות הכנסות יחיד שהופקו מחוץ לישראל. לשם כך מוגדר תושב ישראל שהוא יחיד בתור מי שמרכז חייו בישראל ולשם קביעת מרכז חייו של היחיד, כאמור, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, בשילוב עם מבחן טכני גרידא לעניין מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל בשנת מס ספציפית.
במאמר זה נבקש לרדת לרזולוציות נמוכות בכל הקשור לעניין הזיקה המשפחתית ובעיקר לסוגיית פיצול תאו המשפחתי של היחיד, בניסיון לבחון האם תתכנה נסיבות בהם מרכז חייו יהא שונה ממרכז חייהם של אשתו וילדיו.
לעניין הזיקה המשפחתית מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר, שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב". באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה.
ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה. לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי: "יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום 'מרכז חייו' של פלוני - לאמור, מקום מגורי הקבע שלו, יהיה שונה ממקום מרכז החיים של אישתו וילדיו - וזאת כאשר 'מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים' של אותו פלוני מצביעים על פיצול 'מרכז החיים' ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו".
כפי שניתן לראות, בנסיבות מסוימות בהן מכלול קשריו הכלכליים והחברתיים של אדם הינם במדינה אחת, אזי עשוי הוא להיחשב כתושב אותה מדינה, חרף העובדה שאשתו וילדיו, היינו תאו המשפחתי, מצוי במדינה אחרת ובכך להיות פטור מכל חובת דיווח או תשלום מס בישראל , בעוד שאשתו תחויב בישראל.
ועל כן ניתן לומר כי בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל. כמובן שכל מקרה חייב להבחן בדבקנות יתרה.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
ישראלים רבים שוקלים בשנים האחרונות לעבור להתגורר בקפריסין לתקופה ממושכת או לצמיתות. מעבר כזה מעלה שיקולים משפטיים חשובים, ובמרכזם נושא ניתוק התושבות מישראל. במאמר מקיף זה נסקור את המשמעות המשפטית והמעשית של ניתוק תושבות, לצד הסיבות שבגללן קפריסין הפכה ליעד אטרקטיבי לישראלים, יתרונותיה כחברה באיחוד האירופי, והצעדים שכדאי לבצע בליווי משפטי מקצועי.
במאמר מקצועי זה נסביר בהרחבה מהו ניתוק תושבות לפי הדין הישראלי (ובפרט מבחן מהותי ומבחן כמותי בפקודת מס הכנסה), מדוע חשוב לבצע אותו באופן פורמלי מול רשויות המס והביטוח הלאומי, מה ההשלכות אם לא מנתקים תושבות, כיצד חוות דעת משפטית יכולה להגן עליכם בהליך, וכיצד עורך דין מיסים בעל מומחיות בינלאומית יכול להוביל את התהליך בהצלחה. המידע נועד הן להאיר את חשיבות הנושא והן להניע לפעולה מושכלת.
במאמר זה נסביר בשפה ברורה את המונחים “תושב חוזר” ו”תושב חוזר ותיק” בדיני המס בישראל, נפרט את התנאים להגדרה ככאלה, נסקור את הטבות המס הניתנות לכל אחת מהקטגוריות, ונרחיב גם לגבי החובות האזרחיות (דיווח והסדרת מעמד) וההיבטים הפליליים האפשריים. המאמר מיועד לקהל הרחב ומתמקד במיסוי יחידים, תוך הדגשת מידע פרקטי. נזכיר כי כל מקרה פרטני יש לבחון באופן individualי בליווי יועץ מס מוסמך, וכי המידע שלהלן הוא כללי ונכון למועד כתיבתו.
חיפוש 
סגור 
