הליך גילוי מרצון מאפשר לאזרחים ולבעלי עסקים לחשוף ביוזמתם הון לא מדווח (“הון שחור”) ולהסדיר חובות מס, תוך צמצום סכנת העמדה לדין פלילי. עם זאת, חשיפה עצמית זו מלווה בחשש מובן: גילוי מידע העלול להפליל את האזרח. כאן נכנס לתמונה עיקרון חיסיון עורך דין–לקוח, המעניק לאזרח מעטפת של הגנה סודית בתהליך. חיסיון זה, המעוגן בדין, מבטיח שדברים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח במסגרת הייעוץ המשפטי יוותרו חסויים. במאמר זה נדון בעקרון חיסיון עו”ד–לקוח, במשמעותו עבור נישום המבקש לחשוף הון לא מדווח, ובאופן שבו חיסיון זה מגן עליו לאורך שלבי הבירור והמו”מ מול רשות המסים
קבלת ירושה הכוללת הון לא מדווח – המכונה לעיתים “עיזבון שחור” – מעמידה את היורשים במצב משפטי מורכב. מדובר בנכסים או כספים שהמנוח צבר בלי שדיווח עליהם כדין, ומכאן שהם הון “שחור” (הון שלא שולם עליו מס כחוק). חשוב להבהיר: עצם העובדה שהנכסים הגיעו ליורשים בירושה אינה “מכשירה” אותם מבחינה משפטית או מסויית. הירושה כשלעצמה אינה מנקה את הכסף מחובות מס שהיו כרוכים בו או מהסטטוס הלא-חוקי שלו. במילים אחרות, כספים לא מדווחים נשארים בלתי חוקיים גם כשהם עוברים בירושה.
במאמר זה נדון בחשיבותו של חיסיון זה ובתרומתו המכרעת להליכי הגילוי מרצון – הן כאשר קיים נוהל גילוי מרצון רשמי מטעם רשות המיסים, והן כאשר אין נוהל כזה בתוקף.
הליך גילוי מרצון (Voluntary Disclosure) נועד לאפשר לנישומים (אזרחים ועוסקים) להסיר מחדלי מס עבר, לדווח מיוזמתם על הכנסות ונכסים שלא דווחו, ולשלם את המס המתחייב – ובכך למנוע או לצמצם סכנה מפני נקיטה בהליכים פליליים נגדם. עם זאת, חיוני לבצע הליך זה בזמן ובדרך הנכונה, משום שתזמון ואופן הפנייה יקבעו אם יינתנו חסינות מהעמדה לדין והקלות שונות, וכמה מס בסופו של דבר ישולם.
כיצד הליך "גילוי מרצון" יכול לסייע לנישומים להסדיר הכנסות לא-מדווחות ולהימנע מהליכים פליליים? מהי חשיבות השמירה על דיסקרטיות ומה המשמעות של פנייה מקצועית בזמן? האם עורך דין יכול לעשות את ההבדל בין הסדר מוצלח לבין הסתבכות מיותרת? תובנות אלו ואחרות יתבררו במאמר על ההתנהלות עם מס הכנסה במקרים כאלו.
במאמר זה נסקור את החובה החוקית לדווח על הכנסות משכר דירה, ננתח את הסיכונים המשפטיים והפליליים באי-דיווח, נסביר את ההבדלים בין הכנסות שכר דירה בישראל לעומת מחוץ לישראל, נפרט את מסלולי הגילוי מרצון ויתרונותיהם, ונעמוד על חשיבות הייצוג והליווי המשפטי בתהליך הגילוי מרצון.
מאמר זה סוקר את סוגיית גילוי מרצון לגבי נכסים פיננסיים המוחזקים בשם אחר, ומדגיש את ההיבטים הפליליים והאזרחיים של התופעה. נדונה המדיניות העדכנית של רשות המסים בשנת 2025, הליכי הגילוי, העבירות הפליליות הרלוונטיות וההשלכות האזרחיות. כמו כן, נבחנת אחריות צדדים שלישיים ששמם שימש להסתיר את הבעלות לאור הדין והפסיקה בישראל.
גילוי מרצון לישראלים עם עסק לא מדווח בחו”ל אינו רק הליך משפטי אלא גם צעד נכון עסקית ומוסרית. הוא מחזיר את הנישום למסלול החוקי, מנקה את חבות המס העבר, ומונע הסתבכות קשה בהמשך. באמצעות הליך זה ניתן “לפתוח דף חדש” מול רשויות המס – לשלם את המגיע ולהמשיך לנהל עסקים, בארץ ובעולם, בלי חרב מתהפכת. בהתאם להכוונת המחוקק ולמדיניות הנוכחית, זו בהחלט ההזדמנות המומלצת למי שנמצא כיום מעבר לקווי החוק לשוב ולהיות נישום שומר חוק, בטרם יאחר את המועד.
יש יתרון משמעותי בקבלת סיוע ממי שנמצא בשטח ברומניה: התנהלות ישירה ברומניה (מול משרד ההגירה, משרדי ממשלה, בנקים לפתיחת חשבון למעסיק וכו’) פעמים רבות קלה יותר כאשר נוכח גורם מקומי מטעמכם. לכן, שילוב של עו”ד בישראל יחד עם צוות מקצועי ברומניה הוא פתרון אופטימלי להבטחת תהליך חלק.
מאמר זה עוסק במערכת המשפט האוסטרית, כולל תביעות אזרחיות, פליליות ומנהליות. הוא מסביר כיצד פועלת המערכת, שלבי הגשת תביעה אזרחית, הבדלים בין ההליכים, אפשרויות ערעור והסדרת סיוע משפטי לאוכלוסיות חלשות. המאמר מספק מידע על הפרוצדורות המשפטיות, מועדי ההתיישנות ודרכי התמחות עורכי דין באוסטריה.
במאמר זה נסביר את שלבי ההליך, נציג הבדלים בין ירושת מוריש רומני למוריש ישראלי, ונבהיר עקרונות מרכזיים בדין הירושה הרומני – כגון תפקיד הנוטריון הציבורי, השימוש בעדים, וכללי הירושה הייחודיים ברומניה. בנוסף, נדגיש את חשיבות הליווי של עורך דין מקומי ברומניה, במיוחד לאור פעילות משרד עו”ד אלי דורון במדינה, לשם ניהול יעיל ומוצלח של ההליך.
מאמר זה מציע סקירה מקיפה על הגשת תביעה כספית באוסטריה על ידי נושה ישראלי נגד נתבע אוסטרי. הוא מסביר את סמכות השיפוט הנדרשת, את שלבי ההליך המשפטי, הצורך בייצוג משפטי, דרישות פרוצדורליות, ואת האפשרות להגיש תביעה במנגנון מזורז. המאמר מציין גם את ההיבטים כגון ריבית והוצאות משפט, ומדגיש את ההזדמנויות וההגנות העומדות בפני צדדים זרים. בסיום, הוא מציע תובנות על הקשר המשפטי המיוחד בין אוסטריה לישראל, המקל את ההליך עבור הנושה.
במאמר זה נסביר את משמעותם של אחוזי הנכות וכיצד הם נקבעים, נשווה בין ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לבין אלו של משרד הביטחון, נפרט על תהליך הגשת תביעה להחמרת מצב (להעלאת אחוזי הנכות), נדגיש את חשיבות הליווי המשפטי לאורך ההליך, ונתייחס לצורך בקביעת אחוזי נכות גם במסגרת תביעות נזיקין פרטיות – הכל בהתאם לדין הישראלי. שימו לב: המאמר כתוב בסגנון משפטי-פורמלי וכללי, ללא הפניה לפסיקות ספציפיות, ומתמקד בעיקרי הדברים הנוגעים לקביעת אחוזי נכות בישראל.
במאמר זה ננתח לעומק מהי רשלנות רפואית, באילו נסיבות ניתוח מיותר ייחשב לרשלני, מהן החובות והאחריות המוטלות על הרופא, אילו תנאים נדרשים להוכחת רשלנות, מהם הנזקים האפשריים במקרים אלו, וכן נפרט את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני מטופלים שנפגעו עקב ניתוח מיותר.
להלן סקירה מובנית של המצב בישראל, בחלוקה לתחום המסחרי ותחום המשפטי, לצד התייחסות להשלכות המשפטיות-אתיות על חברות העוסקות ב-AI.
במאמר זה נסקור את חובת הדיווח על חשבונות בנק בחו”ל לפי הדין הישראלי, ננתח את ההשלכות האזרחיות והפליליות של אי-דיווח, נבחן את השפעת מנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים עם שווייץ וגרמניה, ולבסוף נסביר את הליך הגילוי מרצון ותנאיו, נכון לשנת 2025.
אוסטריה מציעה מספר דרכים לקבלת היתר עבודה: דרך שיטת הניקוד לכישורים גבוהים, דרך משרות בתחומים נדרשים, או באמצעות יזמות והשקעה. עבור ישראלים ללא דרכון אירופאי, מסלול הכרטיס אדום-לבן-אדום הוא המפתח החוקי לעבוד ולחיות באוסטריה. חשוב להתכונן היטב, לוודא שעומדים בקריטריונים של המסלול הרלוונטי, ולהגיש בקשה מסודרת עם כל המסמכים. בעזרת עמידה בדרישות וקצת סבלנות, ניתן לקבל את האשרה הנכספת, ליהנות מחיים ועבודה באוסטריה, ולפתוח דף חדש במרכז אירופה – עם אופק להשתקעות קבע בעתיד . בהצלחה!
במאמר נסקור כל אחת מההוראות המרכזיות שחוזה כזה צריך לכלול, תוך התייחסות לדין הישראלי, הדין האוסטרי והוראות CISG, עם דגשים על הגנה מרבית לאינטרסים של היבואן.
מאמר זה מציע מדריך מקיף ליזמים ישראלים המעוניינים בהקמת חברה באוסטריה. הוא מסביר על סוגי התאגידים השונים במדינה, תהליך הקמת חברה בערבון מוגבל (GmbH), דרישות הון מינימלי וניהול. כמו כן, נדונים היבטים של מיסוי, יתרונות עסקיים של הקמת חברה באוסטריה, וחשיבות השגת ייעוץ משפטי.
מאמר זה עוסק בחשיבות הליך הגילוי מרצון כפתרון משפטי לישראלים עובדים באפריקה שלא דיווחו על הכנסותיהם. נדונים היתרונות של ההליך, ההשלכות של אי-הדיווח, ההקלות האפשריות, עמדת רשות המיסים, ותפקיד עורך הדין המייצג בהליך מאיסוף המידע ועד לניהול המו"מ עם הרשויות.