ייצוג אזרחים בדיון שומה בפני מפקח מס הכנסה או מבקר מע"מ
 
כל בעל עסק במדינת ישראל מחויב להגיש למס הכנסה, אחת לשנה - דו"ח שנתי על הכנסותיו והוצאותיו ובנוסף מחויב הוא להגיש דו"ח חודשי או דו-חודשי על היקף עסקאותיו ותשומותיו למשרדי מע"מ.
 
דו"ח שנתי יכול להיבחן על ידי מפקח מס הכנסה על פני תקופה של ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח ודו"ח תקופתי המוגש למע"מ יכול  להיבדק על ידי מבקר מע"מ, חמש שנים ממועד הגשתו. לטובת בחינת הדו"ח, אמתותו ושלמותו, רשאי מפקח מס הכנסה או מבקר המע"מ לדרוש ממגיש הדו"ח להמציא לעיונו את ספרי הנהלת חשבונות העסק, מסמכים אחרים ורשאי הוא לערוך בדיקות כלכליות ואחרות בבית העסק.
 

החשיבות המכרעת של מפקחי/מבקרי המס

הלכה למעשה, החוק הקנה למפקח/מבקר המס מגוון רחב ביותר של סמכויות בהן רשאי הוא להסתייע לטובת חקר האמת ובחינת סבירות הכנסתו המדווחת של מגיש הדו"ח. מבקר המע"מ אף מוסמך, במקביל לבחינה השומתית, לקבל החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית, לחקור את בעל העסק תחת אזהרה ואף לזמן עובדים או גורמים נוספים ולחקור גם אותם כחלק מאותה חקירה.
יתרה מזאת, החוק קובע כי על החלטה של מפקח/מבקר מס רשאי בעל העסק להשיג וזאת בדרך של הגשת השגה למפקח/מבקר מס אחר שהינו בדרך כלל בכיר יותר מהמפקח או המבקר שהוציא את השומה הראשונה. אותו מפקח/מבקר אשר ידון בהשגת האזרח, רשאי לבחון את המקרה מבראשית ולהחליט האם הוא מקבל את דו"ח האזרח לרשויות המס כמוצהר, האם הוא מקבל את עמדת המפקח/מבקר הראשון או שמחליט הוא לשום את בעל העסק באופן שונה לחלוטין. על ההחלטה של המפקח/מבקר מס בהליך ההשגה רשאי העוסק לערער בפני בית המשפט המחוזי וזה יבחן את תקינות ההחלטה בהשגה.
יוצא כי המחוקק מייחס חשיבות מכרעת לבדיקה ולמסקנות של מפקחי/מבקרי המס - הלכה למעשה, קביעות אלה שקולות בעיני החוק להכרעה של שופט שלום ולכן ניתן לערער עליהן בדרך של פניה לבית המשפט המחוזי. ואם לא די בכך, הרי שפסיקה עדכנית קובעת כי במסגרת הערעור בפני בית המשפט המחוזי, מנוע האזרח מלהביא ראיות חדשות, כאלה אותן נמנע הוא מלהציג בפני מפקחי/מבקרי המס וזאת משום שתפקידו של בית המשפט המחוזי הוא לבחון את טיב ההחלטה בהשגה על סמך הראיות שהוצגו בפני הדן בהשגה ולא מעבר לכך - כך יוצא כי להליך השומה בפני מס הכנסה או מע"מ חשיבות מכרעת. אשר על כן, ההתנהלות השומתית חייבת להתבצע בצורה מקצועית ומבוקרת, תוך הבנה כי כל שמועלה במסגרת הליך זה ובמיוחד, כל מה שלא מועלה או מוצג, יכול לפעול לחובת האזרח.
 

חשיבותו של עו"ד מיסים בתרחישים השונים

את הדיונים השומתיים מקיימים בדרך כלל יועצי המס ורואי החשבון של הלקוח, הם אלה המכירים את הפעילות העסקית טוב מכל בעל מקצוע אחר והם אלה שערכו את דוחות המס נשוא דיון השומה. משכך, רק טבעי כי ברוב המכריע של המקרים, התנהלות רואה החשבון או יועץ המס בפני מפקח/מבקר המס מספיקה ולכן התערבות של עו"ד מיסים מיותרת.
יחד עם זאת, יש בנמצא דיונים שומתיים רבים המצדיקים ואף מחייבים צירופו של עו"ד מיסים לדיון וזאת על מנת שזה, עורך הדין המומחה בדיני מס, יפעל ויקדם את עניינו של בעל העסק ביחד עם רואה החשבון או יועץ המס. הצורך בצירופו של עו"ד מיסים לדיון השומתי יכול, לדוגמא, להתעורר שעה בה ברור כבר בשלב השומה כי המחלוקת, ככל הנראה, תגיע לדיון בפני בית המשפט. משכך, במקרים בהם המס הנדרש על ידי המפקח/מבקר הוא כזה שברור לשני הצדדים כי האזרח לא ישלמה וכי זה יבקש למצות את ההליכים המשפטים לטובת הוכחת תקינות הצהרתו המדווחת - נכון וחכם יהיה להכניס לתמונה עו"ד מיסים כבר בשלב ההתדיינות השומתית. 
יתרה מזאת, יש בנמצא מצבים בהם מלכתחילה ברור כי המחלוקת המתעוררת במהלך הדיון השומתי הינה מחלוקת משפטית גרידא, להבדיל ממחלוקת כלכלית או חשבונאית, כלומר מחלוקת שעניינה בפרשנות משפטית. במקרים אלה, עו"ד בתחום המס יכול לייצג את עמדת האזרח ובהסתמך על טיעונים משפטיים מוצקים לבסס את עמדתו. זאת ועוד, יש בנמצא מקרים בהם ההליך השומתי כרוך בסוגיות הגובלות בטענות או בחשדות לביצוע עבירות פליליות ומקרים בהם מבקר המע"מ מחליט לחקור את האזרח תחת אזהרה כחשוד בביצוע עבירת מס. באותם מצבים, כל מילה וכל עובדה שימסרו במסגרת ההליך האזרחי עלולים להשליך על ההליך הפלילי.
עו"ד מיסים, הבקיא הן בדיני המס האזרחי והן בדיני המס הפלילי, ידע לקחת בחשבון הן את שיקולי השומה והן את שיקולי המשפט הפלילי ובהסתמך על בקיאותו זו – להבטיח התנהלות נכונה. מעבר לאמור נוסיף כי לא אחת נכון יהיה לצרף עורך דין בתחום המס לטיפול שומתי, שעה בה מתברר לרו"ח או ליועץ המס כי המחלוקת לא עומדת להסתיים בהסכמה וכי בכוונת מפקח המס לקבל החלטה אשר תצריך פניה לבית משפט. במקרים אלה, צירופו של עו"ד מסים לדיון, בסמוך למועד קבלת החלטה סופית ע"י מפקח או מבקר המס, יכולה לבלום את הוצאת השומה הסופית, לקדם התערבות של גורמים בכירים נוספים במשרדי מס הכנסה או מע"מ, כמו לשכות מקצועיות או לשכות משפטיות, מה שעשוי בסופו של יום להביא לידי סיום המחלוקת בכותלי מס הכנסה או מע"מ מבלי שהטיפול יועבר לערכאות.
נוסיף כי שילובו של עו"ד המומחה בדיני מס בהליך השומתי עשוי, במקרים המתאימים, "לשדר" מסר חשוב לפיו בעל העסק ערוך לכל חלופה, לרבות פניה לבית משפט, ועצם נכונות זו, יכולה לא אחת, להוריד את הלהבות, לצנן את הרוחות, לנטרל אמוציות ולהביא לידי סיום התיק בדרך של הסכמה.
 

כיצד אנו יכולים לסייע בהליך?

למשרדנו, המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר שימשו בעברם כעו"ד ו/או כמפקחים במס הכנסה ומע"מ, הידע והניסיון לקדם את עניינם של לקוחות המשרד הנמצאים בהליך שומה.
משרדנו תמיד רואה לנגד עיניו את טובת הלקוח בלבד, כך שבגין כל תיק ותיק, בעצה אחת עם רואה החשבון או יועץ המס של בעל העסק, נדע להחליט מה מידת המעורבות המשפטית הנדרשת. כאמור, כל מקרה יבחן על ידינו לגופו ומשכך משרדנו, בטרם יגבש עמדה, יבקש ללמוד מהרו"ח או יועץ המס - על התיק, על עובדותיו, על הדינמיקה השומתית ועל הסוגיות העומדות על הפרק.
 
משרדנו תמיד ישאף לעבוד יד ביד עם רואה החשבון או יועץ המס של האזרח. התערבות משרדנו במקרים הנדרשים תביא בדרך כלל לחסכון רב ללקוח, אם בכסף, אם בניהול הליך משפטי ממושך ואם בעוגמת נפש רבתית.
 

התקשר אלינו עתה, אל תחכה! 
ניפגש ונחליט יחדיו מה נכון לעשות בעניינך, בטרם יהיה מאוחר מדי... עו"ד אלי דורון: 054-4251054

 

 

 
 
 

 

 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

מידע מקצועי

מע"מ אפס לתושב חוץ: התנאים והסיכונים

האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.

המשך קריאה המשך קריאה
מודל חשבוניות ישראל 2026: כל מה שעסקים חייבים לדעת

החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.

המשך קריאה המשך קריאה
פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות השקעה

רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?

המשך קריאה המשך קריאה
תביעה להרמת מסך בדין הישראלי

האחריות המוגבלת של בעלי מניות אינה חסינה. באילו מקרים חריגים בתי המשפט “מרימים את המסך”, מייחסים חובות אישית – ואיך בונים תביעה שמצליחה להגיע עד לכיס הפרטי? מדריך משפטי פרקטי למי שלא מוכן להישאר מול חברה ריקה.

המשך קריאה המשך קריאה
התיישנות שומות והשגות: מתי פקיד השומה מאבד סמכות?

האם פקיד השומה איחר במועד? ייתכן שהשומה כלל אינה תקפה. מועדי ההתיישנות בדיני המס אינם עניין טכני בלבד – הם עשויים להכריע אם חוב מס של מיליוני שקלים יעמוד בעינו או יבוטל לחלוטין. במאמר זה נבחן את מוסד ההשגה, הלכות סמי, יוסי נאמן וינקו וייס, משמעות משלוח צווי שומה, טענות התיישנות, חובת תום הלב של הנישום ורשות המסים, וההשפעה הדרמטית של חריגה מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. אם אתם מנהלים הליך שומה, השגה או ערעור מס – זהו מידע שחובה להכיר לפני שמקבלים החלטה. לקריאת המאמר המלא >>

המשך קריאה המשך קריאה
מיסוי שוק ההון: מתי משקיע פרטי הופך לסוחר בניירות ערך?

מתי רשות המסים תראה בכם “סוחרים” בשוק ההון - גם אם חשבתם שאתם רק משקיעים פרטיים? המאמר החדש חושף את המבחנים שבאמצעותם בוחנת רשות המסים פעילות ב־ניירות ערך, כיצד מסחר אינטנסיבי עלול להפוך ל־עסק חייב במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ, ומהן ההשלכות הכלכליות של שינוי הסיווג. כמה עסקאות כבר נחשבות “עסק”? האם מסחר דרך אלגוריתמים או ברוקר מקצועי מסכן את הסיווג ההוני? ומתי כדאי לעבור לפעילות באמצעות חברה בע"מ? המאמר מסביר גם את כללי התיישנות השומה, סמכויות הביקורת של רשות המסים ומנגנוני ההתגוננות שחשוב להכיר מראש.

המשך קריאה המשך קריאה
מפעל מועדף לפי חוק עידוד השקעות הון: כך תפחיתו מס חברות

האם המפעל שלכם משלם מס חברות מלא למרות שהוא עשוי להיות זכאי ל-מס מופחת של עד 7.5% בלבד? האם אתם עומדים בתנאי מפעל מועדף מבלי לדעת זאת? ומה הקשר בין יצוא, פחת מואץ והטבות דיבידנד לבין חיסכון מס של מאות אלפי שקלים? המאמר החדש מסביר כיצד פועל חוק עידוד השקעות הון, מי עשוי להיות זכאי להטבות, ואילו טעויות עלולות לגרום לאובדן ההקלות מול רשות המסים.

המשך קריאה המשך קריאה
העברת דירה במתנה: כך תחסכו מס כחוק

האם באמת אפשר להעביר דירה במתנה בלי לשלם מס? מתי מתנה בין הורים לילדים עלולה להפוך ל"עסקה מלאכותית" מול רשות המסים? מה קורה אם ההורים ממשיכים לגור בנכס? ומתי ניתן לבטל מתנה גם אחרי החתימה?

המשך קריאה המשך קריאה
האם ניתן להעביר נכס לחברה בפטור ממס?

האם ניתן להעביר נכסים לחברה או לפרק חברה בלי לשלם מס מיידי? הפסיקה החדשה והחמרת עמדת רשות המסים משנות את כללי המשחק בתחום שינויי המבנה, מס שבח, ו-העברת נכסים בפטור ממס. במאמר מקיף ומעודכן נחשפים הסיכונים, המלכודות והפתרונות המשפטיים שכל בעל נכסים, יזם וחברה חייבים להכיר לפני ביצוע מהלך שעלול לעלות מיליונים.

המשך קריאה המשך קריאה
השכרת דירות - מתי זה כבר עסק? - מדריך 2026

האם השכרת דירות היא עדיין השקעה פסיבית, או שבשלב מסוים היא כבר נחשבת עסק עם מס גבוה, ביטוח לאומי וחשיפות מע"מ? המאמר שלפניכם חושף את הגבול המשפטי והמיסויי שהולך ומצטמצם בשנת 2026 — ואת הסיכונים שכל משקיע נדל"ן חייב להכיר.

המשך קריאה המשך קריאה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.