ייצוג אזרחים בדיון שומה בפני מפקח מס הכנסה או מבקר מע"מ
 
כל בעל עסק במדינת ישראל מחויב להגיש למס הכנסה, אחת לשנה - דו"ח שנתי על הכנסותיו והוצאותיו ובנוסף מחויב הוא להגיש דו"ח חודשי או דו-חודשי על היקף עסקאותיו ותשומותיו למשרדי מע"מ.
 
דו"ח שנתי יכול להיבחן על ידי מפקח מס הכנסה על פני תקופה של ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו"ח ודו"ח תקופתי המוגש למע"מ יכול  להיבדק על ידי מבקר מע"מ, חמש שנים ממועד הגשתו. לטובת בחינת הדו"ח, אמתותו ושלמותו, רשאי מפקח מס הכנסה או מבקר המע"מ לדרוש ממגיש הדו"ח להמציא לעיונו את ספרי הנהלת חשבונות העסק, מסמכים אחרים ורשאי הוא לערוך בדיקות כלכליות ואחרות בבית העסק.
החשיבות המכרעת של מפקחי/מבקרי המס
הלכה למעשה, החוק הקנה למפקח/מבקר המס מגוון רחב ביותר של סמכויות בהן רשאי הוא להסתייע לטובת חקר האמת ובחינת סבירות הכנסתו המדווחת של מגיש הדו"ח. מבקר המע"מ אף מוסמך, במקביל לבחינה השומתית, לקבל החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית, לחקור את בעל העסק תחת אזהרה ואף לזמן עובדים או גורמים נוספים ולחקור גם אותם כחלק מאותה חקירה.
יתרה מזאת, החוק קובע כי על החלטה של מפקח/מבקר מס רשאי בעל העסק להשיג וזאת בדרך של הגשת השגה למפקח/מבקר מס אחר שהינו בדרך כלל בכיר יותר מהמפקח או המבקר שהוציא את השומה הראשונה. אותו מפקח/מבקר אשר ידון בהשגת האזרח, רשאי לבחון את המקרה מבראשית ולהחליט האם הוא מקבל את דו"ח האזרח לרשויות המס כמוצהר, האם הוא מקבל את עמדת המפקח/מבקר הראשון או שמחליט הוא לשום את בעל העסק באופן שונה לחלוטין. על ההחלטה של המפקח/מבקר מס בהליך ההשגה רשאי העוסק לערער בפני בית המשפט המחוזי וזה יבחן את תקינות ההחלטה בהשגה.
יוצא כי המחוקק מייחס חשיבות מכרעת לבדיקה ולמסקנות של מפקחי/מבקרי המס - הלכה למעשה, קביעות אלה שקולות בעיני החוק להכרעה של שופט שלום ולכן ניתן לערער עליהן בדרך של פניה לבית המשפט המחוזי. ואם לא די בכך, הרי שפסיקה עדכנית קובעת כי במסגרת הערעור בפני בית המשפט המחוזי, מנוע האזרח מלהביא ראיות חדשות, כאלה אותן נמנע הוא מלהציג בפני מפקחי/מבקרי המס וזאת משום שתפקידו של בית המשפט המחוזי הוא לבחון את טיב ההחלטה בהשגה על סמך הראיות שהוצגו בפני הדן בהשגה ולא מעבר לכך - כך יוצא כי להליך השומה בפני מס הכנסה או מע"מ חשיבות מכרעת. אשר על כן, ההתנהלות השומתית חייבת להתבצע בצורה מקצועית ומבוקרת, תוך הבנה כי כל שמועלה במסגרת הליך זה ובמיוחד, כל מה שלא מועלה או מוצג, יכול לפעול לחובת האזרח.
חשיבותו של עו"ד מיסים בתרחישים השונים
את הדיונים השומתיים מקיימים בדרך כלל יועצי המס ורואי החשבון של הלקוח, הם אלה המכירים את הפעילות העסקית טוב מכל בעל מקצוע אחר והם אלה שערכו את דוחות המס נשוא דיון השומה. משכך, רק טבעי כי ברוב המכריע של המקרים, התנהלות רואה החשבון או יועץ המס בפני מפקח/מבקר המס מספיקה ולכן התערבות של עו"ד מיסים מיותרת.
יחד עם זאת, יש בנמצא דיונים שומתיים רבים המצדיקים ואף מחייבים צירופו של עו"ד מיסים לדיון וזאת על מנת שזה, עורך הדין המומחה בדיני מס, יפעל ויקדם את עניינו של בעל העסק ביחד עם רואה החשבון או יועץ המס. הצורך בצירופו של עו"ד מיסים לדיון השומתי יכול, לדוגמא, להתעורר שעה בה ברור כבר בשלב השומה כי המחלוקת, ככל הנראה, תגיע לדיון בפני בית המשפט. משכך, במקרים בהם המס הנדרש על ידי המפקח/מבקר הוא כזה שברור לשני הצדדים כי האזרח לא ישלמה וכי זה יבקש למצות את ההליכים המשפטים לטובת הוכחת תקינות הצהרתו המדווחת - נכון וחכם יהיה להכניס לתמונה עו"ד מיסים כבר בשלב ההתדיינות השומתית. 
יתרה מזאת, יש בנמצא מצבים בהם מלכתחילה ברור כי המחלוקת המתעוררת במהלך הדיון השומתי הינה מחלוקת משפטית גרידא, להבדיל ממחלוקת כלכלית או חשבונאית, כלומר מחלוקת שעניינה בפרשנות משפטית. במקרים אלה, עו"ד בתחום המס יכול לייצג את עמדת האזרח ובהסתמך על טיעונים משפטיים מוצקים לבסס את עמדתו. זאת ועוד, יש בנמצא מקרים בהם ההליך השומתי כרוך בסוגיות הגובלות בטענות או בחשדות לביצוע עבירות פליליות ומקרים בהם מבקר המע"מ מחליט לחקור את האזרח תחת אזהרה כחשוד בביצוע עבירת מס. באותם מצבים, כל מילה וכל עובדה שימסרו במסגרת ההליך האזרחי עלולים להשליך על ההליך הפלילי.
עו"ד מיסים, הבקיא הן בדיני המס האזרחי והן בדיני המס הפלילי, ידע לקחת בחשבון הן את שיקולי השומה והן את שיקולי המשפט הפלילי ובהסתמך על בקיאותו זו – להבטיח התנהלות נכונה. מעבר לאמור נוסיף כי לא אחת נכון יהיה לצרף עורך דין בתחום המס לטיפול שומתי, שעה בה מתברר לרו"ח או ליועץ המס כי המחלוקת לא עומדת להסתיים בהסכמה וכי בכוונת מפקח המס לקבל החלטה אשר תצריך פניה לבית משפט. במקרים אלה, צירופו של עו"ד מסים לדיון, בסמוך למועד קבלת החלטה סופית ע"י מפקח או מבקר המס, יכולה לבלום את הוצאת השומה הסופית, לקדם התערבות של גורמים בכירים נוספים במשרדי מס הכנסה או מע"מ, כמו לשכות מקצועיות או לשכות משפטיות, מה שעשוי בסופו של יום להביא לידי סיום המחלוקת בכותלי מס הכנסה או מע"מ מבלי שהטיפול יועבר לערכאות.
נוסיף כי שילובו של עו"ד המומחה בדיני מס בהליך השומתי עשוי, במקרים המתאימים, "לשדר" מסר חשוב לפיו בעל העסק ערוך לכל חלופה, לרבות פניה לבית משפט, ועצם נכונות זו, יכולה לא אחת, להוריד את הלהבות, לצנן את הרוחות, לנטרל אמוציות ולהביא לידי סיום התיק בדרך של הסכמה.
כיצד אנו יכולים לסייע בהליך?
למשרדנו, המורכב מעורכי דין ורואי חשבון אשר שימשו בעברם כעו"ד ו/או כמפקחים במס הכנסה ומע"מ, הידע והניסיון לקדם את עניינם של לקוחות המשרד הנמצאים בהליך שומה.
משרדנו תמיד רואה לנגד עיניו את טובת הלקוח בלבד, כך שבגין כל תיק ותיק, בעצה אחת עם רואה החשבון או יועץ המס של בעל העסק, נדע להחליט מה מידת המעורבות המשפטית הנדרשת. כאמור, כל מקרה יבחן על ידינו לגופו ומשכך משרדנו, בטרם יגבש עמדה, יבקש ללמוד מהרו"ח או יועץ המס - על התיק, על עובדותיו, על הדינמיקה השומתית ועל הסוגיות העומדות על הפרק.
 
משרדנו תמיד ישאף לעבוד יד ביד עם רואה החשבון או יועץ המס של האזרח. התערבות משרדנו במקרים הנדרשים תביא בדרך כלל לחסכון רב ללקוח, אם בכסף, אם בניהול הליך משפטי ממושך ואם בעוגמת נפש רבתית.
 

התקשר אלינו עתה, אל תחכה! 
ניפגש ונחליט יחדיו מה נכון לעשות בעניינך, בטרם יהיה מאוחר מדי... עו"ד אלי דורון:
054-4251054

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

מידע מקצועי

חובת התקנת התקן תדלוק ברכבי הסעים ורכבים מסחריים מעל 3.5 טון

"מניעת הונאות בתחום הדלק". כך הגדירה רשות המיסים את מטרת התקנה הקובעת שיש להתקין התקן תדלוק אוטומטי בכלי הרכב, ניסוח הצעת התקנה קבע כי "מוצע לקבוע בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 כי כתנאי לניכוי מס תשומות על רכישת דלק יש להתקין ברכב בגינו נדרש הניכוי התקן תדלוק אוטומטי ולתדלק באמצעות ההתקן, וכי לנישום יש בגין אותו החודש דו"ח ריכוז חודשי".

משיכת בעלים - הלוואה או דיבידנד

ברצוננו לעדכנכם בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שעניינו ערעור מאוחד על שומות מס הכנסה

החזר מענק קורונה

השגה למשרדנו בוועדת ערר לענייני קורונה נגד רשות המיסים שביקשה החזר על מענק קורונה ביום 3.10.21, ועדת ערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, החליטה במסגרת ערר 1227-21, לדחות את עמדת רשות המיסים ולהצר באופן משמעותי את היקף השימוש במנגנון שינוי מקדם השתתפות בהוצאות קבועות אשר מצוי בסמכותו של מנהל רשות המיסים מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)...

תקנות פחת מואץ לתקופת הקורונה- הודעת הבהרה

נזכיר, כי כחלק מהצעדים שנקטה הממשלה כדי לסייע לעסקים להתמודד עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה, אישרה ועדת הכספים תקנות למתן פחת מואץ לעסקים - תקנות מס הכנסה )פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה)(הוראת שעה), התש"פ – 2020 (להלן: "התקנות").

התיישנות שומת עסקאות

ברצוננו לעדכנכם בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בבא"ש העוסק בשני ערעורים שהדיון בהם אוחד, הערעור נסב סביב החלטת המשיב לדחות את ההשגות שהגיש המערער על שומות תשומות ועסקאות שנקבעו למערער. מלבד השומות פסל המשיב את ספריהם של המערערים לשנות המס האמורות 1997-2001.

רווחים ראויים לחלוקה

נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 3277/19 פקיד שומה ירושלים נ' סקמסקי ואח' (להלן: "המשיבים") אשר עסק במיסוי רווחים הראויים לחלוקה במכירת מניות בידי יחיד.

הזכות לקיזוז הפסדים אינה עוברת בירושה

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר הכריע בסוגיית הורשת הזכות לקיזוז הפסדים. הסוגיה המשפטית עסקה בשאלה האם זכות הקיזוז של הפסדים לצרכי מס, זכות העומדת לנישום מכוח הדין, היא 'זכות אישית' הנתונה לנישום בלבד ואיננה עבירה, או שהיא ניתנת למימוש גם על ידי יורשיו? האם הפסדים לצרכי מס הם 'נכס' בר-הורשה?

תיקון פקודת מס הכנסה לחובת דיווח החזקת מטבעות דיגיטליים

פרסום תזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה לעניין חובת הדיווח בגין החזקה במטבעות דיגיטליים

סחר בניירות ערך בחשבון נוסטרו

ברצוננו לעדכנכם אודות פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שעניינו ערעור על החלטת רשות המיסים לרישום חברה העוסקת בסחר בניירות ערך כ'מוסד כספי' וזאת מכח סמכותה הקבועה בסעיף 54 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ" או "החוק") ומסעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן: "צו הקביעה" או ה"הצו").

חיוב במס יסף על רווחי הון בעקבות פריסת מס

ברצוננו לעדכנכם בפס"ד אשר עניינו ערעור על שומת מס הכנסה של פקיד שומה אשר חייב את הנישום במס ייסף על מלוא רווח ההון שנוצר לו באותה שנת המס על אף בקשת הנישום לפריסה וכן נדנה השאלה מהו המועד לקביעת שער חליפין (לעסקה שנעשתה במטבע זר) לצורך חישוב רווח הון בעסקה.

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים