תאונת עבודה ומחלת מקצוע

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, דור שיוביץ, משפטן

8/6/2017

תאונות עבודה ומחלות מקצוע על פי חוק הביטוח הלאומי

מדינת ישראל חרטה על דגלה הענקת זכויות סוציאליות שונות ומגוונות לכלל אזרחיה. אותן זכויות סוציאליות מוענקות לאזרחי המדינה מכוחם של חוקים שונים ובראשם חוק הביטוח הלאומי. בין הזכויות החשובות ביותר שמעניק חוק זה לאזרחי המדינה ניתן למנות את הזכות להכרה ע"י המדינה כאשר פלוני נפגע במקום עבודתו.  זכות זו תופסת שטח נכבד מחוק הביטוח הלאומי כאשר היא משתרעת על פני סעיפים רבים.

זכות זו הוכרה על ידי המדינה בחוק הביטוח הלאומי תוך הבחנה בין פגיעה שנוצרה כתוצאה "מתאונת עבודה", לפגיעה שנוצרה עקב "מחלת מקצוע". יש לשים לב להבדלים במונחים בין "תאונת עבודה" ל-"מחלת מקצוע", שכן למרות שמטרתם הסוציולוגית של אלה זהה, הגדרתם בחוק הביטוח הלאומי מתייחסת לסוגים שונים של מקרים הבאים לשמור על זכויותיו של העובד. כך למשל, מגדיר חוק הביטוח הלאומי בסעיף 79 את המונחים תאונת עבודה ומחלת מקצוע כדלקמן:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

יצירת ביטחון כלכלי

עם הכרתו של חוק הביטוח הלאומי באפשרות כי אדם פלוני ייהנה מזכויות סוציאליות כתוצאה מפגיעה במקום עבודתו, ייחד החוק את תחום הפגיעה במקום העבודה מיתר דיני הנזיקין, כאשר הוא קובע לפגיעות אלה משטר מיוחד המתאפיין בביטחון סוציאלי שמטרתו להבטיח שכל אדם ייהנה מהכנסה וישמור על רמת חייו גם כאשר הוא אינו מסוגל לעבוד כתוצאה מהפגיעה במקום עבודתו. מכאן, שהמטרה המרכזית העומדת מאחורי ההכרה בפגיעה בעבודה, היא ביצירת הביטחון הכלכלי האינדיווידואלי של כל אדם. יתרה מזאת, גם דרישותיהם של המוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה, קלות ומקלות בהרבה מהדרישות בביטוחים סוציאליים אחרים אותם מעניק הביטוח הלאומי. כך למשל, על מנת שפלוני ייהנה מגמלה בביטוח נכות, עליו להיות לפחות בעל 40% נכות ולאבד את כושר השתכרותו (לפחות באופן חלקי) ואילו בביטוח נפגעי עבודה, הדרישות פחותות בהרבה ונפגע עבודה יוכל לקבל גמלה חודשית החל משיעור נכות של 20%, תגמול כספי משיעור נכות של 9%, ואף אין החוק דורש שהנפגע יאבד את כושר השתכרותו. לא זו אף זו, גם סכום הגמלה הנהוגה לנפגעי עבודה גבוהה משמעותית מסכום הגמלה הקבועה בביטוח הנכות של המוסד לביטוח לאומי, כאשר סכום הגמלה נגזרת משכרו בפועל של המבוטח הנפגע.

הזכות לביטחון סוציאלי​

הרציונליים העיקריים העומדים מאחורי זכויות היתר המוענקות לנפגעי עבודה ביחס לנפגעים אחרים המבוטחים בביטוח הלאומי הם "שלא יצא שכרו של העובד בהפסדו". דהיינו, מטרתו של עובד המגיע למקום עבודתו היא להרוויח את משכורתו ועל כן יש ליצור מנגנון בו העובד לא יהיה חשוף להפסדים כאשר הוא נפגע בעבודתו. רציונל נוסף ואף חשוב יותר, משקף את התועלת הצומחת לכלל החברה כאשר כלל האוכלוסייה יוצאת לעבוד. רוצה לומר, כאשר אדם נפגע ואינו יכול לעבוד הוא עלול להפוך לנטל על החברה כולה, לכן הענקת זכויות יתר לנפגעי עבודה משקפת את הצורך החברתי להבטחת כוח העבודה מפני פגיעות. כאשר אלו הם פני הדברים, מובנת גם הגישה הרואה בזכויות הסוציאליות בכללותן ובזכות הסוציאלית של נפגע העבודה בפרט, כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גם בית המשפט העליון בפסיקה מוקדמת קבע שהזכות לביטחון סוציאלי נהנית מהגנה חוקתית, אך דה פקטו נכון להיום ולאור מספר פרשות בהן נידונה הסוגיה בדבר הערך החוקתי של זכויות אלו, אין הכרעה חד משמעתית בדבר חוקתיותן של זכויות אלה כמשתמעות באופן מפורש מחוק יסוד כבוד האדם.

חובת המוסד לביטוח לאומי

אספקט אחרון אליו נבקש להתייחס במאמרנו, נוגע לחובתו של המוסד לביטוח לאומי, כרשות ציבורית האמונה על הביטחון הסוציאלי בישראל, לפעול בתום לב מוגבר. בכלל זה, עליה לדאוג ליידע את כלל הציבור בדבר זכויותיהם בכלל וזכויותיהם בפרט כאשר הללו נפגעים בתאונת עבודה או במקרה בו נגרמת להם מחלת מקצוע, בפרט, ובית המשפט אף הרחיב וקבע כי על הביטוח הלאומי "לעשות ככל יכולתו בכדי ליידע את ציבור המבוטחים על זכויותיהם". עם זאת, למרות חובתו של הביטוח הלאומי לפעול בשקיפות מלאה, תחום הזכויות הסוציאליות בביטוח הלאומי ותחום זכויותיהם של נפגעי העבודה הינם מורכבים ומגוונים, ולכן יש להיוועץ במומחים מהתחום כדי שכל אדם יוכל לממש את כל זכויותיו על פי חוק.