מאת:


אלפי ישראלים רוכשים מדי שנה דירות מקבלן - הדירות המתקבלות הן חדשות לחלוטין, מהונדסות ומעוצבות לעיתים על פי ראות עיניהם של הלקוחות וללא שימוש קודם. אין כל ספק שהכניסה לבית חדש 'מהניילונים' היא אירוע משמח ומלבב שמגיע לעיתים לאחר המתנה של שנים לרכישת דירה.

 

על אף כל זאת, העובדה כי לא השתמשו בבית בעבר עלולה לעיתים לבוא בעוכריהם של הרוכשים. זאת מכיוון שעם תחילת השימוש בבית ואף לאחר מספר שנים, עלולות לצוף בעיות בבית ופגמים שלא נתגלו בעבר. מי אמור לשלם על הפגמים הללו? האם הלקוח שרכש את הנכס וכעת הוא הבעלים הבלעדי שלו, או שמא זוהי אחריות הקבלן אשר הכשלים והפגמים נבעו מפאת עבודתו?

 

חוק המכר (דירות) - הבטחת השקעות של רוכשי דירות

בישראל קיים חוק אשר מבטיח את השקעותיהם של רוכשי דירות העונה לשם "חוק המכר" - ככלל, החוק מגדיר שני פרקי זמן אשר במהלכן אחריות תיקון הליקויים מוטלת על הקבלן: תקופת הבדק ותקופת האחריות. תקופת הבדק חלה מיום מעבר הדירה לבעליה החדשים, והיא עשויה לארוך שנה עד שבע שנים בהתאם לסוג ליקוי הבנייה. במהלך תקופה זו, הקבלן מוכרח לתקן את הליקויים זולת אם הוכח שהם נגרמו באשמת הרוכש. חוק המכר מורה על כך שעל הרכוש להעניק לקבלן הזדמנות לתיקון הליקוי באופן עצמאי. זאת, בכדי למנוע מקרים של תיקונים במחירים מופקעים מצד הרוכש וחיוב התשלום עליהם שחל על הקבלן. סיכומו של דבר, במהלך תקופת הבדק זכויות הרוכש גוברות על זכויות הקבלן באופן ניכר.

 

כאמור, משך תקופת הבדק תלוי בסוג ליקוי הבנייה, כפי שיפורט להלן:

7 שנים ומטה - אחריות הקבלן לתקן קילופים בחיפוי החיצוני של הנכס.
5 שנים ומטה - אחריות הקבלן לתקן סדקים בתקרות ובקירות הבית.
3 שנים ומטה - אחריות הקבלן לתקן רטיבות בקירות ובחדר המקלט, ליקויים בדודים ובמנועי הבית, שקיעת מרצפות במדרכות ובשבילי הבית וקילוף חיפויים בחדרים חיצוניים.
שנתיים ומטה – אחריות הקבלן לתקן פגמים במערכת האינסטלציה שבבית.
שנה ומטה – אחריות הקבלן לתקן ליקויים שונים אשר אינם אי התאמה ביסודם.

 

עם סיום תקופת הבדק חלה תקופת האחריות אשר אורכת שלוש שנים, במהלכה הקבלן מחוייב לתקן את הליקוי רק כאשר הרוכש מוכיח מעל לכל ספק כי הליקוי הנו ליקוי בניה, ולא כזה אשר חל בגין הזנחה, רשלנות, שימוש לקוי וכדומה.

 

התיקון לחוק המכר

בחודש מרס 2011 קיבלה הכנסת תיקון לחוק המכר שקבע, כי בין היתר אחריות הקבלן על ליקוים יסודיים תעמוד על 20 שנים ובמקרים מיוחדים אף למעלה מזה. התיקון לחוק קובע כי אף בעלים חלופים של הדירות נהנים מחוק המכר ובנוסף, אף אם בעלי הדירה ואו הקונים חתמו על כתב ויתור, אחריותו של הקבלן לליקויים יסודיים אינה פגה. התיקון דן בשתי אפשרויות (סעיפים 4 (4) ו- 4(5) לחוק):

1. אם ליקוי העולה כדי "אי התאמה יסודית" מתגלה בתקופת הבדק אזי אחריות הקבלן הינה למשך 20 שנים.
2. אם הליקוי הנחשב כ-"אי התאמה יסודית" מתגלה לאחר תקופת הבדק אחריות הקבלן חלה באם הקונה הוכיח כי שמקורו בתכנון, בעבודה או בחומרים.

יש לציין כי הנחיות החוק הינן סופיות ואינן ניתנות להתנייה (לשון אחר – הן גוברות גם על הסכמה שונה אליה הגיעו הצדדים). 

 

> זקוקים לייעוץ מיוחד של עו"ד נדלן? לחצו כאן.
> מידע משפטי נוסף בנושא דיני מקרקעין, תמצאו כאן.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

העברת נכס מקרקעין לנאמנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח), בת-אל עובדיה, עו"ד; לידור עמר, משפטן

החל בשלב בו נוצרת הנאמנות, ולאור השוני וחוסר הבהירות בין הוראות הדין לעמדת רשות המיסים בעניין, מתעוררות שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת - לדוגמא, האם יצירת הנאמנות מהווה אירוע מס? בהנחה שכן, האם אירוע שכזה יהיה חייב במס או שמא פטור?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.