מאת:


לפי הגישה המתפתחת בפסיקה, עבירות סביבתיות הן עבירות כלכליות במהותן -
אי הפנמת עלויות כלכליות חיצוניות על ידי מעוולים סביבתיים, גורמת לקופת המדינה ולציבור לשאת בנטל. לפיכך, מדיניות הענישה אשר השתרשה בפסיקה הנו כזו לפיה יש להחמיר ולהעלות את רף הענישה.

>> ברע"פ 244/96 כים ניר ניהול שירותי תעופה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3), 529 בעמ' 531 קבע השופט לוין: "עד כה הטילו בתי המשפט עונשים מתונים בשל עבירות של איכות הסביבה ואם כך הוא הגיעה השעה להעלות את רף הענישה". ובעניין ע"פ (נצרת) 671/97 קיבוץ מרחביה נ' מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה, תק-מח 97(4), 425 בעמ' 428 נפסק: "העונש צריך להיות עונש מרתיע, כדי למנוע, הן את הנאשמים והן עברייני סביבה בפוטנציאל, לבצע התנהגות הפוגעת בסביבה".

>> בת"פ (ירושלים) 3876/00 מדינת ישראל נ' חברת א. קסיר בע"מ, תק-של 2003(1), 79 עמד בית המשפט על הקשר הישיר שבין העלות הכלכלית הכרוכה בשמירה על איכות הסביבה לאי שמירה על איכות הסביבה: "הנאשמים בעבירות אלו היו שמחים לפעול לשמירת איכות הסביבה לו לא הייתה נלווית לפעילות זו עלות כלכלית. אולם, כיוון שכפי שרואים מהקבלות שהוצגו, פעולות הניקוי, והשמירה על איכות הסביבה כרוכות בהוצאה כלכלית ניכרת, מעדיפים הנאשמים, ואחרים העוסקים בתחומים העלולים לפגוע באיכות הסביבה, לחסוך בהוצאות אלו, גם אם הדבר פוגע באיכות הסביבה. על כן הקנס צריך להיות כזה שיגרום לנאשמים אלו, ולכל העוסקים בתחום, להפנים את העלות הכלכלית של השמירה על איכות הסביבה לפעילותם הכלכלית". יצויין כי קביעה זו התקבלה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים: ע"פ 7197/03 (מחוזי ירושלים) א. קסיר נ' המשרד לאיכות הסביבה (לא פורסם).

>> גישה זו המחמירה בענישה התקבלה גם בע"פ 2633/02 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' חאתם עארף (לא פורסם), שם נקבע מפי כב' השופט דר: "בעבירות שמטרתן כלכלית, בין שהושלמו ובין שהן מתמשכות, על העונש לשלול את הכדאיות הכלכלית של חזרה על העבירה ולסלק את הכדאיות הכלכלית מהמשכת ביצועה של העבירה. כלומר, כל עוד ינקטו בתי המשפט גישה מקלה בענישה על עבירות כאלה, יעדיפו עבריינים להמשיך במעשיהם, שכן הדבר כדאי להם כלכלית יותר מאשר התיקון".

אף כאשר עסקינן ברשות מקומית ולא בגורם פרטי, מצא בית המשפט לנכון להחמיר עם הרשות המקומית. כך קבע בית המשפט בע"פ (תל-אביב-יפו) 71126/00 עיריית רמלה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7184, בעמ' 7191: "לטענת המדינה, הענישה מקלה והיה מקום להחמיר בה. מלכתחילה יתכן והיה ממש בטיעון המדינה בנושא קולת העונשים".

המחוקק היה ער לגישה המתפתחת אשר מקשיחה עם עבריינים סביבתיים וחוקק את חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ז- 1997. סעיף 1 לחוק קובע את מטרתו: "מטרתו של חוק זה, להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה, למנוע פגיעה בסביבה ולהשיב את המצב לקדמותו במקרה של פגיעה, וזאת על ידי הגברת אמצעי האכיפה והחמרה בענישה בחמישה חוקים שעניינם הגנה על הסביבה".

החוק קובע מספר הוראות:

- העלאת גובה הקנסות;
- קנס על עבירה נמשכת;
- סיווג עבירות מסוג של אחריות קפידה;
- הטלת אחריות על נושאי משרה ועוד, על ידי תיקון עקיף בחמישה חוקים, ובהם גם חוק למניעת מפגעים, התשכ"א- 1961.

בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח התשנ"ו, 697) נאמר כי מטרתו של החוק הינה ליישם גישות מודרניות בחקיקה סביבתית ובהן העיקרון של "המזהם-משלם". כמו כן נאמר: "הענישה הקיימת עושה, במקרים רבים, את ביצוע העבירה לכדאית מבחינה כלכלית. מוצעים על כן דרכי ענישה ואמצעי אכיפה אשר יעשו עבירות הפוגעות באיכות הסביבה לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית ובכך יביא החוק לצמצום העבירות נגד הסביבה".

עינינו הרואות כי הן המחוקק והן בתי המשפט אינם מקלים ראש בעבירות של איכות הסביבה, במיוחד לאור הקלות הבלתי נסבלת שבהן נעברות העבירות. במיוחד נכון הדבר כאשר מבצע העבירה הינה רשות ציבורית שמתוקף תפקידה צריכה להוות דוגמא ולשמש נר לרגליהם של תושביה, שהרי "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר". לעניין זה קבע בית המשפט בע"פ 50/94 מדינת ישראל נ' המועצה האזורית מטה יהודה (לא פורסם): "הטענה כי לרשות מקומית אין תקציב מספיק, או כי סדר עדיפותיה שונה- אינה משמשת הצדקה לרשות מקומית לעבור על חוק ברור, ובמיוחד כשמדובר בחוק שמטרתו למנוע מפגעים חמורים לציבור".

אין ספק כי נמשיך להיות עדים להחמרת רף הענישה בגין עבירות סביבתיות ולסלחנות הולכת ופוחתת של גופי האכיפה השונים לעבירות סביבתיות, דבר המתבטא בין היתר בהגברת האכיפה המנהלית. על המזהמים להפנים כי התנהלות סביבתית נכונה היא חלק בלתי נפרד מהתנהלות עסקית.

* זקוקים לייעוץ משפטי בנושא? הכירו את מחלקת דיני איכות הסביבה של משרדנו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייעוץ משפטי לנפגעים מקרינה

מאת: אלי דורון, עו"ד

ייעוץ משפטי לנפגעים מקו מתח גבוה ו/או מכל גורם המפיץ קרינה בערכים גבוהים, ע"י עו"ד יוצאי מומחים בדיני איכות סביבה

זהירות - קרינה משדה מגנטי

מאת: אלי דורון, עו"ד

ארגון הבריאות העולמי קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לקרינה משדה מגנטי בדרגה העולה על 4 מיליגאוס בממוצע מהווה גורם אפשרי לתחלואה בסרטן.

רשות המסים דואגת לאיכות הסביבה ומעודדת "מס ירוק"

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, טל חשוב, משפטן

כידוע, לאיכות הסביבה חשיבות רבה בחיינו, ולשמחתנו המודעות לתחום חשוב זה הולכת וגדלה עם השנים, במיוחד נוכח שינויי האקלים השליליים להם אנו עדים שהינם תוצאה ישירה של הפגיעה בסביבה. אנו רואים במו עינינו מגמות ירוקות ברחבי המדינה, כגון ריקון מיכל האמוניה הצפוי בחיפה, פיזור מתקני מחזור ברחבי הערים, "פחים כתומים" לפסולת אנרגטית, חינוך סביבתי במוסדות חינוך ועוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.