תושבות קבע וקבלת Pink Slip בקפריסין

מאת: אלי דורון, עו"ד

13/7/2025

תושבות קבע וקבלת Pink Slip בקפריסין

תושבות קבע בקפריסין לפי תקנה 6(2) (מסלול השקעה מהיר)

• השקעה בנדל”ן חדש: רכישת נכס מקרקעין חדש (בית או דירה למגורים) מקבלן בקפריסין בשווי מינימלי של €300,000 (לא כולל מע״מ) . התשלום עבור הנכס חייב להיות מוכח ומועבר מחוץ לקפריסין, ואין אפשרות עוד להגשת בקשה על סמך תשלום חלקי – נדרש התחייבות מלאה לסכום המינימלי מראש. אגב, החל מ-2021 הורחבה האפשרות גם להשקעות אלטרנטיביות בשווי €300,000, כגון רכישת נכס מסחרי (משרד, חנות או מלון), השקעה בחברה קפריסאית פעילה, או השקעה בקרנות השקעה מקומיות, לפי בחירת המשקיע. רוב המשקיעים הפרטיים בוחרים באופציית הנדל”ן למגורים, המספקת גם בסיס לשימוש אישי בנכס.
• הכנסה קבועה מחוץ לקפריסין: על המבקש להוכיח הכנסה שנתית מינימלית ממקורות מחוץ לקפריסין לצורך מחייתו. נכון לעדכוני 2023, נדרשת הכנסה של לפחות €50,000 לשנה למבקש העיקרי (לא כולל הכנסות בקפריסין), עם תוספת דרישת הכנסה של €15,000 עבור בן/בת זוג תלוי ו-€10,000 עבור כל ילד תלוי. הכנסה זו יכולה להיות ממשכורות עבודה מחוץ לאי, עסק או חברה בבעלות המבקש הפועלים בחו”ל, קצבאות פנסיה, דיבידנדים, דמי שכירות מנכסים במדינות אחרות וכדומה – העיקר להוכיח שהיא מקור יציב מחוץ לקפריסין. הרשויות הקפריסאיות מדקדקות בכך שהמבקש לא יהפוך לנטל כלכלי על המדינה, ולכן הכנסה זרה מובטחת היא תנאי יסוד. על ההכנסה להיות מגובה באסמכתאות רשמיות (כגון דוחות מס, אישורי רואה חשבון וכד’).
• הפקדת סכום בבנק קפריסאי: באופן מסורתי נדרש היה גם להפקיד סכום כספי משמעותי בחשבון בנק בקפריסין כתנאי לקבלת האשרה. בעבר עמד סכום זה על €30,000 כפיקדון קבוע בבנק מקומי לתקופה של 3 שנים לפחות, והכספים היו צריכים להגיע ממקור חוקי מחוץ לקפריסין . דרישה זו נועדה להוכיח איתנות פיננסית נוספת של המבקש. נציין כי החל מרפורמה שבוצעה בשנת 2021, הדרישה להפקדה בנקאית פורמלית ב-€30,000 בוטלה, אולם בפועל רשויות ההגירה עדיין מצפות לראות שבידי המשפחה הון נזיל מספק למחיה ולהשתרשות. לכן, מקובל שהמבקש יראה יתרות מזומן או פיקדונות, בין בקפריסין ובין בחו”ל, כתמיכה לבקשה, גם אם אין חובה חוקית כיום לפיקדון סגור.
• היעדר עבר פלילי: על המבקש (וכל בן משפחה בוגר המצורף לבקשה) להמציא תעודת יושר רשמית המעידה על רישום פלילי נקי . את האישור יש להציג הן מארץ האזרחות של המבקש והן ממדינת המגורים הנוכחית שלו (אם שונה מארץ האזרחות). דרישה זו מבטיחה שרק אנשים ללא רקע פלילי חמור יקבלו מעמד תושבות קבע בקפריסין.
• התחייבות לאי-תעסוקה מקומית: מבקש התושבות נדרש להתחייב שלא ישתלב כעובד בשוק העבודה הקפריסאי. למעשה, יש להגיש הצהרה רשמית (תצהיר) כי המבקש ובן זוגו אינם מתכוונים להיות מועסקים בקפריסין. התנאי הוא שהמבקש יתמך בהכנסותיו מחו”ל, ולא יתחרה על מקומות עבודה מקומיים. עם זאת, חשוב להבהיר שהאיסור הוא על שכירות ישירה בשוק המקומי – בעלי אשרת תושבות קבע כן רשאים לנהל עסקים פרטיים: ניתן להקים ו/או להחזיק בחברה קפריסאית ולשמש כדירקטור (נושא משרה) בחברה שבבעלותם, ואף לקבל ממנה שכר או דיבידנדים, מבלי לאבד את מעמד התושבות. למעשה, שינויי חקיקה בשנת 2021 אף איפשרו לראשונה למבקשים במסלול זה לשמש כדירקטורים פעילים עם משכורת בחברה שהשקיעו בה, כך שהמסלול מתאים גם ליזמים המעוניינים לנהל עסק בקפריסין (בכפוף להשקעה הנדרשת).
• מגורי קבע וביקורים תקופתיים: אמנם אין חובת התגוררות מלאה בקפריסין לאחר קבלת האשרה, אך על מנת לשמור על תוקפה של תושבות הקבע נדרש לבקר בקפריסין בתדירות מינימלית. הכלל הוא שעל בעל האשרה לבקר לפחות פעם אחת בכל תקופה של שנתיים באי. אי קיום דרישה זו עלול להביא לביטול אוטומטי של מעמד התושבות. המשמעות היא שגם אם המגורים העיקריים של המשקיע נותרים בישראל או במדינה אחרת, עליו לדאוג להגיע לקפריסין לפחות לביקור קצר אחת ל-24 חודשים כדי לא לאבד את המעמד. נציין שהתהליך עצמו לקבלת האשרה מהיר ויעיל: לאחר הגשת כל המסמכים ותשלום האגרות, ניתן לקבל תשובה חיובית ואף את כרטיס התושב בתוך כ-2–3 חודשים בלבד. לאחר האישור הראשוני, כרטיס התושב הקבוע תקף ללא הגבלת זמן, אך כאמור יש לעמוד בהתחייבויות השוטפות (ביקורים, שמירת השקעה והכנסה מינימלית וכד’) כדי למנוע ביטול.
• מסמכים נוספים: מעבר לדרישות המהותיות לעיל, יש לכלול בבקשה גם העתקי דרכון בתוקף, תמונות פספורט, אישורים נוטריוניים ותרגומים נדרשים. למשל, אם מצרפים בני זוג וילדים, יש לצרף תעודת נישואין ותעודות לידה מתורגמות לאנגלית ומאומתות בחותמת אפוסטיל. כמו כן, יש להציג פוליסת ביטוח בריאות פרטית תקפה לכל בני המשפחה (אלא אם מצטרפים למערכת הבריאות הציבורית של קפריסין לאחר קבלת המעמד). כל המסמכים הזריים חייבים כאמור באישור אפוסטיל או אישור קונסולרי של משרד החוץ והשגרירות, ותרגום נוטריוני לאנגלית. לבסוף, משולמת אגרת בקשה בסך כ-€500 למבקש הראשי ו-€70 נוספים לכל בן משפחה עבור הנפקת תעודת התושב.

• הליך מהיר, ודאות גבוהה: תהליך האישור יעיל ובעל שיעור אישור גבוה, כל עוד עומדים בכל הקריטריונים . בתוך חודשים ספורים ניתן לקבל תושבות קבע, לעומת מסלולי הגירה אחרים שאורכים שנים. מעבר לכך, האשרה אינה דורשת חידוש שנתי (להבדיל מאשרה זמנית) – היא קבועה לכל החיים, ללא הגבלת תוקף. המשמעות היא ביטחון ויציבות במעמד החוקי, בכפוף לביקור דו-שנתי והגשת דיווחים שנתיים כפי שיפורט להלן.
• אי-חובת מגורים והכללת המשפחה: בניגוד למדינות אחרות, קפריסין אינה מחייבת את בעל האשרה לגור דרך קבע באי. ניתן להמשיך לנהל עסקים או חיים במדינות אחרות, ורק לבקר בקפריסין מדי פעם . גמישות זו חשובה במיוחד למשקיעים שרוצים לשמור על מרכז חייהם בישראל אך לקבל “תכנית מגירה” באירופה. יחד עם זאת, לבעלי המסלול יש את הזכות להתגורר ולעבוד (בעסקיהם) בקפריסין ללא הגבלה – מה שנותן אפשרות ממשית לעבור לקפריסין בעתיד אם ירצו. האשרה חלה באופן אוטומטי גם על בני הזוג והילדים התלויים במבקש: בן/בת זוג וילדים קטינים (עד גיל 18) נכללים בבקשה וזכאים לאותן זכויות תושבות . אפילו ילדים בוגרים (18–25) יכולים להיכלל אם הם רווקים ותלויים כלכלית (כגון סטודנטים), אם כי עבור כל ילד בוגר יידרש במתכונת הנוכחית לבצע השקעה נוספת של €300,000 כדי לצרפו . כלומר, משקיע המעוניין להעניק מעמד גם לילדיו המבוגרים יצטרך להשקיע סכומים נוספים. חשוב לציין שהחל מתיקוני 2023, הורים של המשקיע או של בן/בת זוגו אינם זכאים עוד להכללה במעמד התושבות הקבועה (בניגוד למצב בעבר) – הדבר מצריך פתרונות אחרים עבור דור ההורים, כגון אשרות מסוג אחר.
• איכות חיים באי ואפשרות לאזרחות עתידית: קפריסין מציעה איכות חיים גבוהה: אקלים נוח, סביבה ים-תיכונית יפהפייה, קהילות קטנות וחמות, מערכת חינוך ובריאות ברמה מערבית, ורמת ביטחון אישי גבוהה מאוד (מהנמוכות באירופה בפשיעה) . כמחזיק תושבות קבע, המשפחה יכולה ליהנות מכל אלו וכן מ自由 התנועה בתוך קפריסין וקלות יחסית בביצוע נסיעות למדינות האזור. יש לציין שקפריסין אמנם חברה באיחוד האירופי אך אינה חלק מאזור שנגן נכון להיום, לכן האשרה הקפריסאית כשלעצמה לא מעניקה כניסה חופשית לשאר מדינות האיחוד. עם זאת, לאחר 7 שנים של תושבות חוקית בקפריסין, ניתן להגיש בקשה להתאזרחות ולקבל דרכון קפריסאי (בכפוף לעמידה בתנאי שהייה בפועל באי במהלך השנים הללו). דרכון של קפריסין הוא דרכון של מדינה חברה באיחוד האירופי, ופותח אפשרויות מגורים, עבודה ועסקים בכל רחבי אירופה. כלומר, המסלול הקבוע מהווה גם גשר אפשרי לאזרחות אירופאית מלאה בטווח הארוך.
• הזדמנות השקעתית וניצול ההון: הדרישה לרכישת נכס מעניקה למשקיע נכס מוחשי בקפריסין – לדוגמה, בית נופש או דירה שיוכל להשתמש בה או להשכירה. שוק הנדל”ן הקפריסאי נמצא בצמיחה, ובאזורים רבים באי קיימת עליית ערך מתמדת בנכסים בשנים האחרונות. בכך, השקעת €300,000 יכולה לא רק לתת תושבות אלא גם להניב תשואה כלכלית עתידית. כמו כן, לפי הכללים, לאחר 5 שנים יוכל המשקיע למכור את הנכס (אם ירצה) מבלי לאבד את מעמדו, כל עוד ירכוש באופן מיידי נכס חלופי העומד בתנאים בערך שווה או גבוה יותר . גמישות זו מאפשרת למשקיע לממש את ההשקעה או להחליפה בהתאם לצרכיו בתום תקופת החובה. יצוין כי מי שקיבל את האשרה לפני השינוי התקנות (טרם 2021) רשאי היה למכור את הנכס כבר אחרי 3 שנים , אך כיום כאמור נדרש לשמור על ההשקעה 5 שנים לפחות. לעומת זאת, נדל”ן למגורים שנרכש במסגרת זו חייב להישאר בבעלות המשקיע לכל אורך תקופת החזקת מעמד התושבות – מכירת נכס המגורים המרכזי ללא רכישת אחר במקומו תוביל לביטול האשרה. במילים אחרות, ההשקעה צריכה להישמר לטווח ארוך, אך ניתן לשנות את הרכב הנכסים לפי הכללים.
• הטבות מס לתושבי קפריסין: אחד המניעים המרכזיים למעבר של ישראלים לקפריסין הוא משטר המס הידידותי באי. בקפריסין אין מס עיזבון (מס ירושה) כלל, כך שנכסים וירושות מועברים לדור הבא ללא חבות מס – בניגוד למדינות רבות אחרות . בנוסף, שיעורי מס ההכנסה ליחידים בקפריסין נמוכים באופן יחסי: הכנסה שנתית עד כ-€19,500 פטורה ממס לחלוטין, ורק מעל סכום זה מתחילה חבות מס מדורגת בשיעורים של 20%–35% מקסימום . בפועל, תושבים רבים אינם מגיעים לסף המס עקב הפטור הנדיב על חלק ההכנסה הנמוך. מעבר לכך, ממשלת קפריסין מעניקה פטורים מיוחדים לעולים חדשים: יחיד שהופך לתושב קבע באי ומתחיל לעבוד בקפריסין זכאי (אם שכרו עולה על €55,000 לשנה) ל-פטור ממס על 50% מהכנסתו למשך 17 שנים . הטבת מס משמעותית זו, שנועדה למשוך כוח אדם מיומן למדינה, מורידה את שיעור המס האפקטיבי המקסימלי לכ-17.5% בלבד עבור בעלי משכורות גבוהות . חשוב לזכור שגם תשלומי הביטוח הלאומי בקפריסין נמוכים מישראל (כ-8.3% מהשכר עד תקרה חודשית). עוד יתרון הוא שבקפריסין נהוג מעמד “תושב לא-דומיסילי (Non-Domiciled)”, המאפשר לתושב מס חדש, שב-17 השנים שלפני הגיעו לא היה תושב קפריסין, פטור מלא ממס על רוב ההכנסות שמקורן מחוץ לקפריסין – לרבות פטר מגביית מס על דיבידנדים וריבית פאסיבית שמגיעים מחו”ל . משקיע ישראלי יכול, למשל, להחזיק חברות ועסקים בחו”ל, לקבל דיבידנדים לחשבון בקפריסין ולא לשלם עליהם מס מקומי כלל (כל עוד הוא עומד בהגדרת “לא-דומיסילי”). שילוב ההטבות הללו מציב את קפריסין כמקלט מס אטרקטיבי עבור תושבים חדשים, במיוחד לאנשים אמידים או בעלי הכנסות פאסיביות גבוהות מחוץ למדינה.

• מחויבות פיננסית גבוהה: הדרישה להשקעה של לפחות €300,000 בנדל”ן חדש היא רף כניסה גבוה יחסית. למשקיעים קטנים או למשפחה עם הון מוגבל, סכום זה עשוי להיות מכשול משמעותי. בנוסף, יש לכלול בעלויות גם מס רכישה, מע”מ (אם חל על הנכס החדש, בדרך כלל 19% על נדל”ן מסחרי אך 5% בלבד מע”מ על דירה ראשונה למגורים בכפוף לתנאים), שכר טרחת עורך דין, אגרות והוצאות נלוות – כך שההוצאה הריאלית אף גבוהה מ-€300K. כמו כן, חלק מההון “נועל” בנכס שאולי למשקיע אין בו שימוש מידי. אמנם הנכס הוא בבעלות מלאה של המשקיע, אך אם שוק הנדל”ן ירד או שהמשקיע ירצה לממש את כספו במהירות – הכספים אינם נזילים. יש כאן אלמנט של סיכון השקעתי שיש להיות מודע אליו.
• דרישות תחזוקה שוטפת: קבלת המעמד אינה סוף פסוק – על המחזיק לעמוד בדרישות גם לאחר האישור. בכלל זה, כפי שצוין, יש להקפיד על ביקור אחת לשנתיים לפחות בקפריסין כדי למנוע פקיעת המעמד . בנוסף, החל מהרפורמות ב-2023, רשות ההגירה הקפריסאית דורשת הגשת דיווח שנתי המאשרר שהמשקיע ממשיך לעמוד בקריטריונים: שמירה על ההשקעה המקורית (או נכס חלופי במקומה בערך שווה), עמידה ברף ההכנסה המזערית מדי שנה, החזקת ביטוח רפואי בתוקף, ושמירה על היעדר עבר פלילי . אי-הגשת הדיווח או אי-עמידה באחד התנאים הללו עלולה להביא לביטול האשרה באופן יזום . כלומר, יש כאן מחויבות מתמשכת, והמבקש צריך להיות בטוח שיוכל לשמר הכנסה ויציבות פיננסית לאורך זמן.
• הגבלת תעסוקה ושילוב מקומי: כאמור, בעלי תושבות קבע לפי 6(2) אינם יכולים לעבוד כשכירים בשוק המקומי. עבור רבים זה לא חיסרון, משום שהגיעו עם מקורות הכנסה חיצוניים. אך עבור מי שבסופו של דבר ירצה להשתלב בחיי העבודה המקומיים – מגבלה זו מצמצמת אפשרויות. אמנם ניתן לנהל עסק פרטי, אך לא להתפרנס מעבודה אצל מעסיק קפריסאי אחר. הגבלה זו מבדילה בין מסלול זה לבין מסלול של אשרות עבודה זרות רגילות (שבהן ניתן לעבוד אצל מעסיק מקומי, אך הן זמניות ותלויות במעסיק). במידה ומבקשי התושבות הקבועה צופים שירצו קריירה מקומית כשכירים, יתכן שמסלול 6(2) אינו מתאים עבורם, אלא אם ישנו את מעמדם בעתיד.
• תחולת משפחתית מוגבלת: למרות שהמסלול כולל את בן/בת הזוג וילדים תלויים, הוא לא מאפשר כאמור לצרף הורים מבוגרים של המבקש. ישראלים רבים ברילוקיישן מעוניינים לעיתים להביא עמם גם הורים מזדקנים, ובעוד שבעבר נהגו הקפריסאים להקל במקרים של הורים, כיום לא ניתן במסגרת זו להעניק להם מעמד תושבות קבע. עבור ההורים יש לשקול פתרונות אחרים – למשל ויזת שהייה זמנית (כמו פינק סליפ) שתידון בהמשך, או הגשת בקשה נפרדת במסלול רגיל (Category F) על בסיס קצבה והכנסות, תהליך שלוקח זמן רב יותר וללא קיצור דרך של השקעה.
• חוסר אמנה למניעת כפל מס עם ישראל: נקודה שחייבים להזכיר לישראלים המתכננים להעביר את מרכז חייהם לקפריסין היא שקיים ואקום משפטי בתחום אמנת מס בין המדינות – אין כיום אמנת מס דו-צדדית בין ישראל לקפריסין . משמעות הדבר היא שבמעבר למעמד תושב קבע קפריסאי, אם האדם עדיין נחשב גם תושב ישראל לצרכי מס (או שיש לו הכנסות מישראל), עלולות להיות חבויות כפל מס ללא מנגנון אמנה מונעת. אמנם הדין הישראלי מאפשר זיכויים מסוימים על מיסים זרים ופטורים כעבור תקופה, אך היעדר אמנה דורש תכנון קפדני כדי למנוע מצב של מס כפול על אותם ingresos. לכן, ישראלי שקיבל תושבות בקפריסין ומחזיק נכסים או הכנסות משמעותיות בישראל, חשוב שיקבל ייעוץ מס מקצועי וינקוט צעדים לניתוק תושבותו הישראלית בזמן או לתכנון המס המתאים, כדי למנוע חבות כפולה. זהו היבט משפטי-כלכלי שיש לקחת בחשבון כשבוחרים במסלול הקבע.

תושבות זמנית בקפריסין – אשרת Pink Slip (שהייה כמתיישב ללא עבודה)

• כניסה חוקית לקפריסין והגשת הבקשה מתוך הארץ: המבקש חייב להגיע לקפריסין עם אשרת כניסה תקפה (ויזת תייר או פטור לביקור קצר) ולהימצא בארץ בעת הגשת הבקשה. אין אפשרות להגיש בקשה ל-Pink Slip מחוץ לקפריסין – זהו הליך שמתבצע מקומית מול משרד ההגירה. על כן, הצעד הראשון הוא כניסה חוקית לאי. לאחר הכניסה, ישנה חשיבות להגיש את הבקשה בעוד הסטטוס החוקי של המבקר בתוקף (כלומר, במהלך 90 ימי השהות הראשונית או תקופת הויזה). מרגע שהוגשה הבקשה, מקבל המבקש אישור שהייה זמני “בין-זמני” המאפשר לו להישאר בקפריסין באופן חוקי גם לאחר פקיעת 90 הימים, עד לקבלת ההחלטה בבקשת ה-Pink Slip . למעשה, זמני הטיפול בבקשה עשויים להימשך מספר חודשים (בין 6–8 חודשים לפי גורמי מקצוע) , ובמהלכם חל איסור על המבקש לצאת מקפריסין ליותר מפרק זמן קצר, אחרת הבקשה תיחשב כנטושה. כלל בלתי רשמי קובע שאין לשהות מחוץ לקפריסין יותר מ-3 חודשים רצופים בעת שמתוקף Pink Slip, אחרת האשרה מתבטלת אוטומטית . לכן, מי שמגיש בקשה זו צריך לתכנן להתגורר בפועל רוב הזמן בקפריסין ולהגביל נסיעות לחו”ל במהלך תקופת ההמתנה ולאחר קבלת האשרה, על מנת שלא לאבד אותה.
• הכנסה מספקת ממקורות חיצוניים (ללא עבודה מקומית): בדומה לדרישת ההכנסה במסלול הקבע, גם כאן על המבקש להוכיח שיש לו אמצעים פיננסיים מספיקים לקיומו ללא הסתמכות על עבודה בקפריסין. הדרישה הרשמית היא להראות הכנסה קבועה או חסכונות המספיקים לכלכל את המבקש ובני משפחתו למשך שנת השהייה. ככלל, עבור מבקש יחיד נקבע רף של כ-€24,000 לשנה לפחות, עם תוספת של כ-€5,000 לכל בן משפחה תלוי (בת/בן זוג וילד) . אלו סכומים מנחים הנבדקים לעתים בגמישות, אך ישמשו כקו מנחה בבחינת “אמצעים מספיקים”. הכנסה יכולה להיות ממקורות כמו פנסיה חודשית, קצבה, רנטה, הכנסות משכירות נכסים בחו”ל, דיבידנדים מהשקעות, או משכורת מעבודה מרחוק בחברה זרה. יש להמציא הוכחות להכנסה כגון דפי חשבון בנק המראים הפקדות קבועות, מכתבי מעסיק על שכר חודשי, דוחות פנסיה, חוזי שכירות מנכסים וכדומה . לחלופין או בנוסף, ניתן להציג חסכונות משמעותיים בבנק (יתרות עו”ש, פיקדונות) כדי להעיד שיש מספיק כסף לפרנסת המשפחה לשנה. חשוב: בדיוק כמו במסלול הקבע, גם כאן לא ניתן לממן את המחיה מעבודה מקומית – על המבקש להראות שהכסף זורם מחוץ לאי.
• מקום מגורים בקפריסין (שכירות או רכישה): תנאי מהותי הוא שלמבקש ומשפחתו יהיה מגורים מובטחים בקפריסין. ניתן לעמוד בכך באחת משתי דרכים: הצגת חוזה שכירות תקף לנכס למגורים (בית או דירה) בקפריסין, או לחלופין הצגת מסמך רכישה/בעלות על נכס מקומי . מרבית מבקשי ה-Pink Slip שוכרים בתחילה דירה או בית, ולכן עליהם לצרף לבקשה עותק מחוזה השכירות חתום, בדרך כלל לתקופה של שנה לפחות, כשהחוזה מאומת על-ידי נוטריון. אם המבקש כבר רכש נכס בקפריסין, יציג את שטר הבעלות או חוזה הרכישה. במידה והבקשה כוללת בני משפחה, יש לוודא שהמגורים מתאימים בגודלם להרכב המשפחתי (דבר שעשוי להיבדק; למשל, משפחה עם ילדים צריכה בית עם מספיק חדרים). הוכחת המגורים נדרשת לא רק לצורך הבקשה אלא גם לשביעות רצון הרשויות שהמשפחה אכן מתכוונת להשתקע באופן זמני באי ולא רק “על הנייר”.
• ביטוח בריאות פרטי: על כל מבקש ובני משפחתו להחזיק בביטוח רפואי פרטי תקף בקפריסין, המכסה שירותים רפואיים נרחבים (אשפוז, רפואה דחופה וכו’) . כזרים שאינם כלולים עדיין במערכת הבריאות הממלכתית, עליהם לדאוג לכיסוי ביטוחי כדי להבטיח שלא יהוו נטל רפואי על המדינה. פוליסות בינלאומיות רבות מכסות שהייה בחו”ל וניתן גם לרכוש ביטוח ממבטחים מקומיים בקפריסין. את אישור הפוליסה (Certificate of Health Insurance) יש לצרף לתיק הבקשה.
• ערבות בנקאית בפיקדון: בעבר התנו שלטונות ההגירה את ה-Pink Slip גם בהפקדת ערבות בנקאית בסכום מסוים כתנאי לאשרה – סכום שנשמר בבנק כפיקדון להבטחת יציאת הזר מהמדינה בעת פקיעת האשרה (או לכיסוי הוצאות הרחקה אם יידרש). כיום, הדרישה לערבות שכזו הפכה לפחות נפוצה, אך ייתכן שידרשו זאת במקרים מסוימים. ישנם דיווחים על צורך בפקדון מינימלי של €10,000–15,000 בחשבון בנק קפריסאי על שם המבקש, ולעיתים אף ערבות בנקאית נפרדת לכל בן משפחה. בפועל, דרישה זו משתנה לפי נסיבות המבקש ומדיניות משרד ההגירה בעת הגשת הבקשה. מומלץ להיות ערוכים להציג נכונות להפקיד סכום מסוים בבנק מקומי אם יתבקש, כחלק מהוכחת האמצעים ו”הקשר” למדינה.
• מסמכים ותהליך: יחד עם טופס הבקשה הרשמי, יש להגיש מסמכים נוספים: צילום דרכון בתוקף (לכל מבקש, כולל ילדים), תמונות פספורט, תעודת נישואין מתורגמת (אם רלוונטי) ותעודות לידה מתורגמות עבור ילדים, תמצית רישום ממרשם אוכלוסין בארץ המוצא, ולעיתים גם תעודת יושר מהמשטרה (למרות שבמסלול זה, לעומת תושבות קבע, הדרישה לעבר פלילי נקי אינה מודגשת כתנאי רשמי – אך מומלץ שלא יהיו למבקש הרשעות פליליות מהותיות). כמו תמיד, יש לתרגם את המסמכים שלא באנגלית ולצרף אפוסטיל לפי הצורך. אגרת הבקשה עבור Pink Slip נמוכה משמעותית מהמסלול הקבוע – כ-€70 לאדם (בדומה לעלות הנפקת כרטיס תושב זמני) . לאחר הגשת הכל, יקבל המבקש קבלה המאשרת את הגשת הבקשה, ומעמדו החוקי יהיה “בהמתנה” עד לאישור. בתקופה זו, כאמור, אסור למבקש לצאת מקפריסין לתקופה ממושכת כדי שלא לאבד את ההיתר הזמני.

• ראשית, האשרה אינה מקנה זכויות עבודה בשוק המקומי. בעלי Pink Slip אינם רשאים לעבוד בקפריסין כשכירים אצל מעסיק קפריסאי . למעשה, האשרה ניתנת על בסיס ההנחה שהמבקש לא יעבוד בתחומי המדינה. הפרת כלל זה (כלומר עבודה בלתי חוקית) עלולה לגרור שלילת האשרה וסילוק מהמדינה. יחד עם זאת, בדיוק כמו במסלול הקבע, גם כאן אין מניעה לעסוק בעסקים פרטיים שאינם דורשים היתר עבודה: ניתן להיות בעלים של חברה קפריסאית (למשל לפתוח עסק עצמאי), לשמש כדירקטור בחברה שלך ללא שכר, להיות בעל מניות ולקבל דיבידנדים מרווחי החברה . קבלת דיבידנד מחברה שלך או רווחי הון מעסקיך אינה נחשבת “עבודה” במובן ההגירה, ולכן מותרת. כמו כן, ניתן לעבוד מרחוק עבור חברה מחוץ לקפריסין (למשל כשכיר של חברה ישראלית תוך כדי שהייה בקפריסין, או כעצמאי שנותן שירותים ללקוחות בחו”ל). עבודות “נוודות דיגיטלית” אלה למעשה הן מטרת המסלול עבור רבים – לחיות בקפריסין עם איכות החיים שלה, בזמן שההכנסה מתקבלת אונליין מחוץ למדינה. הדבר מותר ואינו מפר את תנאי Pink Slip, ובלבד שהחברה המעסיקה או הלקוחות מצויים מחוץ לקפריסין .
• שנית, מגבלת השהייה מחוץ לאי: כפי שהזכרנו, אסור לבעלי Pink Slip לצאת מקפריסין ליותר משלושה חודשים ברציפות במהלך תקופת האשרה . אם יצאו לתקופה ארוכה מזו – האשרה שלהם פוקעת אוטומטית. המשמעות היא שעליהם לשהות ברוב ימי השנה בקפריסין. הגבלה זו הופכת את Pink Slip למסלול המיועד באמת למי שמתכנן לחיות פרקי זמן ארוכים באי (לפחות 9 חודשים בכל שנה), ולא כפתרון “על הנייר” למעמד חוקי בלבד. מבחינה מעשית, בעל Pink Slip הוא כמעט תושב לכל דבר בתקופת האשרה – הוא צורך שירותים מקומיים, חי בקהילה המקומית, ונהנה מהיתרונות אך גם מחויב להישאר בעיקר בגבולות המדינה.
• שלישית, אשרת Pink Slip היא זמנית ומוגבלת לתקופה של שנה אחת. האשרה ניתנת לחידוש שנתי, אך כל חידוש מחייב הגשת בקשה מחדש והוכחה חוזרת של עמידה בתנאים (הכנסה מספקת, ביטוח, שכירות וכו’) . אמנם ברגע שמישהו נמצא במסלול ועמד בדרישות שנה קודם, החידוש לרוב שגרתי, אך אין ודאות אוטומטית – על המבקש לשמור על אותם תנאים שנה אחר שנה. שינוי נסיבות שעלול לפגוע בתנאים (למשל אובדן מקור הכנסה מחו”ל, או בעיה בהארכת חוזה השכירות) עלול להקשות על חידוש האשרה. לכן זו אינה תושבות קבע – זהו פתרון שמתאים לשהייה גמישה משנה לשנה, אך אינו נותן ביטחון לטווח הארוך כמו מסלול 6(2).

יתרונות המסלול הזמני (Pink Slip): למרות המגבלות, רבים בוחרים במסלול ה-Pink Slip בזכות מספר יתרונות ייחודיים:

• אין צורך בהשקעה גדולה או רכישת נכס: בניגוד מוחלט למסלול הקבע, כאן לא נדרש סכום השקעה מזערי. אין חובה לקנות נדל”ן או להשקיע מאות אלפי יורו. מלבד הצורך להראות שיש למבקש מספיק כסף לכלכל את עצמו, אין דרישה “לבזבז” את הכסף – הוא יכול לשכור דירה במקום לרכוש, והוא אינו חייב לבצע שום השקעה כלכלית בקפריסין. זה הופך את המסלול לנגיש מאוד, כולל לצעירים, לשכירים שעובדים מרחוק, או לפנסיונרים שבבעלותם הכנסה חודשית צנועה. ההוצאה העיקרית היא על עלויות המחיה וביטוח – בדומה להוצאות שהם היו נושאים בכל מקרה בחייהם.
• גמישות בבחינת המעבר: Pink Slip מאפשר “לנסות את החיים בקפריסין” לפני התחייבות קבועה. משפחה ישראלית יכולה לעבור לשנה אחת עם אפשרות להארכה, ולבחון כיצד היא מסתגלת – אם הילדים מתחברים למסגרות, איך הפרנסה מרחוק עובדת, מהי איכות החיים האמיתית עבורם – מבלי לנעול סכומי כסף גדולים. אם מחליטים לאחר שנה-שנתיים שהמעבר אינו מתאים, פשוט מפסיקים לחדש את האשרה וחוזרים לארץ או עוברים ליעד אחר. ואם ההסתגלות טובה – ניתן להמשיך ולחדש מדי שנה בלי הגבלה, או לחלופין, לאחר שהבינו שקפריסין היא היעד המתאים, לעבור בעתיד למסלול תושבות קבע (השקעה) בלב שלם. כלומר, Pink Slip יכול לשמש כשלב ביניים לפני החלטה על הגירה קבועה.
• כולל את המשפחה הקרובה: גם במסלול הזמני, המבקש יכול לכלול את בן או בת זוגו ואת ילדיו הקטינים באותה בקשה, כך שכל המשפחה תקבל מעמד חוקי לשנה . בני הזוג רשאים כמובן לעבוד מרחוק או לנהל עסקים בחו”ל, אך לא בשוק המקומי. המשמעות היא שהמשפחה כולה יכולה להעתיק את מקום מגוריה לקפריסין באופן חוקי, ליהנות מזכויות שהייה (למשל רישום הילדים לבתי ספר מקומיים, שימוש בשירותי בריאות פרטיים וכו’), ללא צורך שכל אחד יעמוד בתנאי סף נפרדים. מספיק שהמבקש העיקרי יראה את ההכנסה המספקת לכלל המשפחה. בכך, המסלול מאפשר רילוקיישן משפחתי מלא באי, במסגרת חוקית.
• נהנה מאיכות החיים ומרוב ההטבות המקומיות: בפועל, בעל Pink Slip השוהה בקפריסין מרבית השנה זוכה ליהנות מכל היתרונות היום-יומיים שיש למדינה להציע: איכות חיים ים-תיכונית רגועה, קהילה מקומית מסבירת פנים, קהילה ישראלית ותיקה, פעילות קהילתית וחברתית של זרים, עלויות מחיה נמוכות (בהשוואה לישראל) במיוחד במחירי נדל”ן ושירותים, ואקלים נעים. הילדים יכולים להשתלב בבתי ספר (יש בתי ספר בינלאומיים ואנגליים פרטיים מצוינים בערים הגדולות), מה שמאפשר להם לרכוש שפה וחוויה בינלאומית. בנוסף, כיוון שהמבקש חי בפועל בקפריסין, הוא עשוי גם להפוך לתושב מס קפריסאי (אם הוא עומד בתנאי שהייה של 183 ימים בשנה, או אפילו 60 ימים בשנה בתנאים מסוימים ). במצב כזה, הוא יכול למצות את הטבות המס הנדיבות שתוארו לעיל עבור תושבים חדשים – כגון פטור על הכנסות זרות, אי-מיסוי דיבידנד מחו”ל, מס הכנסה מדורג נמוך ועוד. למעשה, מסלול Pink Slip מאפשר להעתיק את מרכז החיים לקפריסין וליהנות מהסטטוס של “תושב שאינו דומיסיל” לכל ענייני המס. זו יכולה להיות תועלת כלכלית כבירה למי שמבנה ההכנסות שלו מתאים לכך.
• אפשרות לעבור למסלול קבע בעתיד: אמנם Pink Slip עצמו לא מוביל אוטומטית למעמד קבע, אך הוא אינו סותר זאת. מחזיק Pink Slip יכול בכל עת להגיש מקפריסין בקשה למסלול השקעה 6(2) (אם יחליט להשקיע בנדל”ן ולעמוד בתנאים), או לבקש אשרה אחרת (למשל אם מצא עבודה מקומית – להמיר לאשרת עבודה). היותו כבר באי ומכיר את הנפשות הפועלות עשויה להקל על כך. כך, המסלול הזמני יכול לשמש כקרש קפיצה – מאפשר להתחיל חיים בקפריסין מהר ובזול, ואז כעבור זמן לשדרג למעמד חזק יותר. יש לציין שגם תקופת השהות תחת Pink Slip נספרת לצורך בקשת אזרחות קפריסאית עתידית: החוק דורש 7 שנות “שהייה חוקית” מתוך 10 שנים כדי להיות זכאי לדרכון, ובדרך כלל גם מי ששהה עם אשרת ביקור מתמשכת יכול לטעון לשהייה חוקית. כמובן שאם היעד הוא אזרחות, עדיף בשלב כלשהו לעבור לתושבות של ממש, אך בכל זאת שנים אלה לא הולכות לאיבוד מבחינת ותק השהייה.

• חוסר יציבות ארוכת טווח: האשרה תקפה לשנה אחת בלבד, ויש צורך לחדש אותה מדי שנה. אמנם ברוב המקרים אם אין שינוי מהותי לא תהיה בעיה לחדש, אך תמיד מרחפת אי-ודאות – שינוי במדיניות ההגירה, החמרת קריטריונים, או שינוי במצבו הכלכלי של המבקש עלולים ליצור קושי בחידוש. כך למשל, אם מקור ההכנסה מחו”ל נפסק, או שהמבקש נקלע למשבר כספי, עלולה הבקשה להתקל בסירוב בחידוש. מסיבה זו Pink Slip אינו מעניק את הביטחון ארוך הטווח שתושבות קבע נותנת. זהו פתרון זמני במהותו, שתוקפו שנה בודדת בכל פעם.
• הגבלת נסיעות וגמישות נמוכה: מי שמחזיק Pink Slip מחויב כאמור לשהות רוב הזמן בקפריסין – עד 3 חודשים בשנה בלבד ניתן לשהות מחוץ למדינה ברצף . עבור אנשים המנהלים עסקים בינלאומיים או שרגילים לנסיעות תכופות, זו מגבלה משמעותית. לא ניתן, למשל, לגור בקפריסין אך לטוס כל שני וחמישי לישראל או למדינות אחרות לעסקים – יציאה ממושכת תוביל לאיבוד המעמד. הגבלה זו פחות נוקשה בתושבות קבע (שם מספיק ביקור אחת לשנתיים). לכן מי שעבודתו או אורח חייו דורשים ניידות גבוהה, יצטרך לשקול אם Pink Slip תואם אותו, או שעדיף לוותר או לעבור למסלול אחר לאחר תקופה.
• אין זכויות תושב מלאות או סוציאליות: בעל Pink Slip אינו נחשב “תושב” במובן המלא לצורך חלק מהזכויות. לדוגמה, הוא אינו זכאי אוטומטית להצטרף לביטוח הבריאות הלאומי (GESY) כל עוד אין לו תושבות קבע או אזרחות – ולכן חייב להמשיך ולשלם על ביטוח פרטי. הוא גם אינו זכאי להטבות סוציאליות ממשלתיות, קצבאות למיניהן וכדומה. מעמדו הוא של מבקר חוקי, לא של תושב המקנה זכויות חברתיות. אמנם ילדיו יכולים ללמוד בבתי ספר ציבוריים, אך חלק מהשירותים הקהילתיים עשויים לא להיות פתוחים באותה מידה. כמו כן, אין לו תעודת זהות קפריסאית כמו לתושב קבע, אלא רק כרטיס ביקור זמני.
• אי-אפשרות לעבוד מקומית: עבור חלק מהאנשים, במיוחד בני/בנות זוג נלווים, איסור העבודה בקפריסין הוא חיסרון כבד. לדוגמה, אם משפחה עוברת והבן זוג האחד עובד מרחוק אך השני היה רוצה לעבוד – הוא מנוע מכך, אלא אם ימצא עבודה מרחוק גם כן. הדבר עלול להגביל את אפשרויות הפרנסה וההתפתחות המקצועית של בני המשפחה באי. במיוחד למשפחות צעירות, העובדה שאף אחד מבני הזוג לא יכול להשתלב בשוק העבודה המקומי עשויה ליצור תלות במקור ההכנסה שבחו”ל. אם מקור זה מתערער, אין “רשת ביטחון” של אפשרות לעבוד בקפריסין באופן חוקי. כמובן, ניתן לעבור למסלול אחר בעתיד אם מוצאים מעסיק מקומי שיסכים לתת חסות לאשרת עבודה, אך זהו תהליך נפרד.
• היעדר אופק אוטומטי למעמד קבע: למרות שניתן כאמור לחיות עם Pink Slip שנים רבות ע”י חידוש, הוא לא מוביל כשלעצמו למעמד קבע. אפילו לאחר 5 או 10 שנים, הסטטוס שלך יישאר “מבקר זמני” מתחדש. אם חלילה בעתיד תשתנה המדיניות (למשל, קפריסין תחליט להגביל את מספר החידושים או את משך השהייה המקסימלי למבקרים ארוכי טווח), עלולים בעלי Pink Slip וותיקים למצוא עצמם ללא יכולת הארכה. אין כרגע הגבלה חוקית על מספר השנים שניתן לחדש, אך הדבר תלוי תמיד בנהלים ובסובלנות של המדינה. ולכן, מי שרוצה ודאות של מעמד לתמיד, יצטרך לשקול מעבר למסלול תושבות אמיתי במוקדם או במאוחר.

חשיבות הליווי המשפטי המקומי בתהליך ההגירה לקפריסין

• הכנה מקדימה ובדיקת זכאות: עו”ד הבקיא בדיני ההגירה הקפריסאיים יבחן את פרופיל הלקוח וייעץ לו מהו המסלול המתאים ביותר עבורו. למשל, האם המשפחה עומדת בקריטריונים של מסלול 6(2) (האם יש ברשותה הון נזיל מספיק להשקעה והכנסה קבועה כנדרש), או שאולי עדיף להתחיל בפינק סליפ ולהתקדם מאוחר יותר. ייעוץ מקדים יכול למנוע בזבוז משאבים על נתיב שלא יצלח. בנוסף, עורך דין יוודא שהלקוח מבין את ההשלכות (למשל, חובות מס, ניתוק תושבות בישראל, וכיו”ב) ויתכנן איתו צעדים מקדימים כנדרש עוד בטרם המעבר.
• השגת מסמכים ותרגום נוטריוני: חלק נכבד מהתהליך הוא איסוף מסמכים רבים – תעודות רשמיות, אישורים פיננסיים, חוזים וכדומה – והכנתם באופן הנדרש לרשויות בקפריסין. כל מסמך זר חייב בתרגום לאנגלית (או ליוונית) ואישור אפוסטיל לצורך קבילותו . עו”ד מנוסה ינחה בדיוק אילו מסמכים נדרשים, יסייע בהשגת apostille עבורם, ויפקח על תרגומם הנכון כדי למנוע עיכובים או דחיית הבקשה בשל פגם טכני במסמך. כמו כן, במקרה הצורך, הוא יאמת נוטריונית את החוזים (למשל חוזה שכירות) כנדרש על פי הדין המקומי.
• התנהלות מול הרשויות ועמידה בזמנים: מערכת ההגירה הקפריסאית אמנם יעילה יחסית, אך דורשת עמידה קפדנית בפרוצדורות – הגשת טפסים ספציפיים, תשלום אגרות בצורה מסוימת, קביעת תורים לצילום נתונים ביומטריים, וכדומה . ללא היכרות מוקדמת, קל לטעות בבירוקרטיה הזו. ליווי משפטי מבטיח שמילוי הטפסים יהיה נכון ומלא, שכל האגרות ישולמו כנדרש, ושלא יחסר בבקשה דבר. במקרים מסוימים, עו”ד מקומי אף יכול להגיש את הבקשה ולתקשר עם פקידי ההגירה בשפה היוונית, מה שמקל מאוד על התהליך עבור הלקוח שאינו דובר את השפה. בנוסף, עורך הדין יעקוב אחר הבקשה, יוודא שהתורים הנדרשים (למסירת מסמכים מקוריים, לצילום טביעות אצבע וכו’) נקבעים במועד, ויטפל בכל בקשה נוספת מצד הרשויות למידע משלים. הדבר חוסך זמן ועוגמת נפש ומגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה בקבלת האישור במהירות.
• ייעוץ בדיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן (במסלול הקבע): מאחר ומסלול 6(2) כרוך בעסקת רכישת נדל”ן משמעותית, ליווי משפטי מקומי הוא כמעט חובה כדי להבטיח שעסקת הרכישה בטוחה. עורכי דין קפריסאים המתמחים בנדל”ן יבצעו בדיקת נאותות לנכס הנרכש, יוודאו שהקבלן או המוכר רשומים כחוק, שאין שעבודים או עיקולים על הנכס, שהיתרי הבנייה תקינים וכו’. הם יכינו או יבדקו את חוזה המכר, ידאגו לרישום זכויות הקונה בטאבו (Land Registry) ולרישום הנכס על שמו, ויטפלו בענייני המס הכרוכים ברכישה (תשלום מס רכישה וכו’). בכך הם מגנים על המשקיע מסיכונים משפטיים ברכישת נכס בארץ זרה. יתרה מזו, במידת הצורך, עורך הדין יכול לסייע בפתיחת חשבון בנק מקומי, בהעברת כספי ההשקעה מחו”ל ובקבלת האישורים הנדרשים להעברות המט”ח – נושאים פרוצדורליים שלא קל לנהל מרחוק ללא היכרות עם המערכת .
• תכנון מס וסטטוס תושבות מול ישראל: סוגיה חשובה נוספת היא התאמת מצב הלקוח מבחינת דיני המס והביטחון הסוציאלי. כאמור, אין אמנת מס בין ישראל לקפריסין , מה שמחייב את מי שעובר להתייעץ כיצד ומתי לנתק תושבות לצרכי מס בישראל (כדי לא להיחשב כ”תושב ישראל בחו”ל” החייב עדיין במס בישראל ובביטוח לאומי). הליווי המשפטי, בשיתוף יועצי מס, ידריך את הלקוח אילו צעדים לנקוט – כגון הגשת טופס “הצהרת תושבות זרה” לרשויות בישראל, תזמון מכירת נכסים בישראל או השכרתם, סגירת חברות או שינוי תושבותן, וכדומה – כדי לבצע מעבר “נקי” ככל שניתן מבחינת חבות מס כפולה. כמו כן, עורך דין המצוי הן בדין הישראלי והן בדין הקפריסאי (למשל משרד ישראלי עם סניף בקפריסין) יוכל להתריע בפני הלקוח על השלכות כמו אובדן כיסוי ביטוחי לאומי, הצורך לרכוש ביטוח פרטי, ועוד. תכנון זה הוא חלק בלתי נפרד מהמעבר, והיעדרו עלול לגרום לבעיות משפטיות יקרות בהמשך.
• פתרון בעיות וייצוג במקרה הצורך: במידה וצצות בעיות – לדוגמה, עיכוב לא מוסבר בטיפול, דרישה חריגה מצד הרשויות, או אפילו דחייה של הבקשה – עורך דין מקומי יוכל לטפל בערעור או בהשלמת החסר. הוא ידע לפנות לגורמים הנכונים, להגיש ערר רשמי אם צריך, או לתקן את הבקשה ולהגיש מחדש באופן המיטבי. ללא ליווי, המבקש עלול לא לדעת כלל מה השתבש או כיצד לתקנו. בנוסף, אם במהלך השהייה בקפריסין נדרש סיוע משפטי אחר (למשל בעריכת הסכמי שכירות, פתיחת עסק, הגשת דו”חות מס, וכד’), כבר יש לבעל האשרה איש קשר מקצועי אמין במקום.

סיכום