מאת:

סעיף 1 לחוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א-1981 קבע כי חוק מס עיזבון, התש"ט-1949 (להלן: "חוק מס עזבון") בטל ובכך בטל מיסוי העיזבון בישראל.

יחד עם זאת, על אף שכבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל, עדיין עשויים יורשים ע"פ סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אם הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת נוכח חובות מס של המוריש.

נפטר אדם ונשארו יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון. חוב זה ייגבה מהעיזבון לפני שיחולק או ייגבה מהיורשים בהתאם לחלקם בעיזבון. משמעות האמור לעיל היא שבאם נפטר אדם ונשארו אחריו יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה או משנת הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון או על היורשים בהתאם לחלקם בעיזבון באם חולק העיזבון.

בנוסף, באם נפטר אדם וטרם נערכו לו כל השומות עד לשנת הפטירה, רשאי פקיד השומה לערוך שומות לנפטר על שם הנציג האישי החוקי ("הנציג האישי החוקי" – לרבות יורש, מנהל העיזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העיזבון), שהנו בין השאר היורש, רק לשנת הפטירה ולשלוש השנים שקדמו לה והנציג החוקי יהיה מחויב בתשלומה [סעיף 120 (א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961].

עיזבון שאינו מספיק כדי תשלום חובותיו, יודיע פקיד השומה בכתב לנציג האישי על אחריותו לתשלום המס לפי סעיף 120 לפקודה, יודיע אם יש מקום לנהל את העיזבון לפי הפרוצדורה של פשיטת רגל ולנקוט לשם כך את הצעדים הדרושים. עם מות יחיד, עוברות זכויותיו להשגה על השומה שנערכה אל נציגו האישי החוקי.

בנוסף, סעיף 120 (א) לפקודה קובע כי באם נפטר אדם בשנת המס יהיה נציגו האישי החוקי, שהנו בין השאר יורשו, אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על פי הפקודה, אילו היה בחיים (הגשת דוחות וכדומה). סעיף 120 (ב) לפקודה משלים את התמונה בקובעו כי מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העיזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העיזבון.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

תביעה להרמת מסך בדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

במאמר זה נסקור את מהות הרמת המסך, נסיבות השימוש לרעה באישיות המשפטית, הדרישות החוקיות והפסיקתיות להוכחתה, האסטרטגיה לבניית תביעה כזו, ונסיים בדיון על דרכי פירעון החוב מבעלי המניות לאחר הרמת המסך.

מיזוג סטטוטורי של חברה פרטית אל "שלד בורסאי"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מיזוג בין חברות יכול להביא למספר יתרונות משמעותיים כגון: חיסכון בעלויות, הרחבת אפיקי הכנסות, הגדלת כח הקניה, גיוס משקיעים, אופטימיזציה של המשאבים האנושיים, שיקולי מיסוי ועוד. החלטת המיסוי מספקת מודל לשילוב מיטבי בין שיקולי מס, אסטרטגיה עסקית ומימונית. היא מדגימה כיצד חשיבה משפטית וכלכלית מאפשרת תכנון תאגידי מתקדם, תוך יצירת הזדמנויות חדשות וצמיחה בשוק ההון הישראלי.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.