מיסוי עיזבון בישראל

יחד עם זאת, על אף שכבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל, עדיין עשויים יורשים ע"פ סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אם הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת נוכח חובות מס של המוריש.

נפטר אדם ונשארו יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון. חוב זה ייגבה מהעיזבון לפני שיחולק או ייגבה מהיורשים בהתאם לחלקם בעיזבון. משמעות האמור לעיל היא שבאם נפטר אדם ונשארו אחריו יתרות חוב משומות שנערכו לו לפני יום הפטירה או משנת הפטירה, יחול חוב המס המגיע ממנו על העיזבון או על היורשים בהתאם לחלקם בעיזבון באם חולק העיזבון.

בנוסף, באם נפטר אדם וטרם נערכו לו כל השומות עד לשנת הפטירה, רשאי פקיד השומה לערוך שומות לנפטר על שם הנציג האישי החוקי ("הנציג האישי החוקי" – לרבות יורש, מנהל העיזבון, המוציא לפועל של צוואת הנפטר וכל אדם הרשאי, על פי דין או על פי החלטה של בית משפט, לטפל בנכסי העיזבון), שהנו בין השאר היורש, רק לשנת הפטירה ולשלוש השנים שקדמו לה והנציג החוקי יהיה מחויב בתשלומה [סעיף 120 (א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961].

עיזבון שאינו מספיק כדי תשלום חובותיו, יודיע פקיד השומה בכתב לנציג האישי על אחריותו לתשלום המס לפי סעיף 120 לפקודה, יודיע אם יש מקום לנהל את העיזבון לפי הפרוצדורה של פשיטת רגל ולנקוט לשם כך את הצעדים הדרושים. עם מות יחיד, עוברות זכויותיו להשגה על השומה שנערכה אל נציגו האישי החוקי.

בנוסף, סעיף 120 (א) לפקודה קובע כי באם נפטר אדם בשנת המס יהיה נציגו האישי החוקי, שהנו בין השאר יורשו, אחראי לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שאותו אדם היה אחראי לעשייתם על פי הפקודה, אילו היה בחיים (הגשת דוחות וכדומה). סעיף 120 (ב) לפקודה משלים את התמונה בקובעו כי מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העיזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העיזבון.