מאת:


תביעה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו נכסים של בת הזוג עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות

לאחרונה, ניתן פסק דין בעניין ת"א 56498-03-18 אולגה מלוייב נ' ממונה מע"מ באר שבע מאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דן בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו, מקרקעין, כספים בחשבון בנק ורכב הרשומים כולם על שם התובעת (להלן: "הנכסים") ואשר עוקלו ונתפסו על ידי ממונה מע"מ בבאר שבע (להלן: "הנתבעת") בגין חוב של חברת סיף מתכות בע"מ (להלן: "חברת סיף מתכות") (שנמצאת בבעלות בן זוגה של התובעת) הינם רכושה של התובעת, עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות וכן כי התובעת איננה חייבת בחוב שבגינו ננקטו הליכי הגבייה כנגד חברת סיף מתכות.
 
התובעת הינה אזרחית ישראל ותושבת להבים, היא נולדה ברוסיה ועלתה ארצה בשנת 1999. התובעת החלה לעבוד כמנהלת חשבונות שכירה בחברת אלשורוק בע"מ (להלן:" חברת אלשורוק"), ובהמשך לאחר שהחברה האמורה נסגרה, החלה לעבוד כמנהלת חשבונות בחברת סיף מתכות שבבעלותו ובניהולו של מר וואאל אלמדיגם (להלן: "מר אלמדיגם"). החל משנת 2010 הפכו התובעת ומר אלמדיגם לבני זוג ידועים בציבור, שלטענת התובעת, ניהלו את ענייניהם הכלכליים בנפרד. החוב, שבגינו ננקטו הליכי גבייה על ידי הנתבעת, הוא חובה של חברת אלשורוק בשנים 2007-2008, כאשר הנתבעת פעלה על פי הוראת סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") וייחסה את החוב לחברת סיף מתכות. לאחר שנדחו טענות חברת סיף מתכות בעניין זה, החלה הנתבעת בפעולות גבייה והטילה עיקול על הנכסים אליהם מתייחסת התביעה (הרשומים כולם על שם התובעת): מגרש בלהבים (להלן: "המגרש"), חשבון בנק בבנק הבינלאומי (להלן: "חשבון הבנק"), ורכב מסוגBMW  (להלן: "הרכב"). למעשה רשות המס עשתה בנסיבות שימוש בסעיף 106 לחוק מע"מ שהינו סעיף דרקוני למדי, במסגרתו ניתנת להנהלת מע"מ הסמכות לפעול כנגד כאלה המבריחים נכסים במטרה לחמוק מתשלום מס, אם מחברה ואם מעסקם הפרטי. משמע הוראת הסעיף קובעת כי בנסיבות בהן עוסק החייב כסף למע"מ מבריח נכסים לצד שלישי עמו יש לו יחסים מיוחדים במטרה לחמוק מתשלום המס ו/או מאפשרות לגבות ממנו את הכספים אותם הוא חייב, רשאית רשות מע"מ לפעול כנגד הצד שקיבל את אותם נכסים, לעקלם ולממשם כנגד חוב המס. למעשה על רשות המס המבקשת לעשות שימוש בסעיף זה להוכיח כי בוצעה פעולה של העברת מרמה.

סעיף 106 לחוק מע"מ קובע כדלהלן:
"היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו ללא תמורה או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, מבלי שנתרו לו בישראלי אמצעים לסילוק החוב (להלן – המעביר), ניתן לגבות את החוב הסופי ...(1) ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם בנסיבות האמורות ...(ג) לא יגבו ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לפי סעיפים ...יותר משווי הנכסים או הפעילות שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים ..".

המשמעות היא שניתן לעשות שימוש בסעיף זה רק בנסיבות בהן יש בנמצא חוב מס סופי וחלוט. בנוסף יש להראות כי בעת העברת הנכסים לא נותרו בידי המעביר די נכסים לשם פירעון חובו. בנוסף, החוק קובע כי ניתן לעקל אצל הגורם שקיבל את הנכסים בשווי שלא יעלה על שווי הנכסים שהועברו, היה ועברו אליו ללא תמורה והיה ועברו בתמורה חלקית שהינה נמוכה משווי השוק – ניתן לעקל נכסים בשווי השווה לפער שבין שווי הנכסים לבין התמורה שהתקבלה בגינם. לטענת התובעת, הנכסים האמורים נמצאים בבעלותה הפרטית, ואין לאיזו מן החברות החייבות (חברת אלשורוק או חברת סיף מתכות) זכויות כלשהן בנכסים אלה. יתרה מזו, התובעת טענה כי אינה קשורה כלל לחובות החברות שבגינם ננקטו הליכי גבייה וכי לנתבעת לא היתה כל סמכות לפעול לגביית החוב של החברות מהתובעת, משלא ביקשה להרים את מסך ההתאגדות בין החברות ובין מר אלמדיגם, מה גם שהחובות נוצרו קודם שהפכה להיות בת זוגו של מר אלמדיגם. לעניין המגרש, טענה התובעת, כי המדובר במגרש שנרכש בשנת 2014 על ידי מר אלמדיגם עבור התובעת הואיל והוא היה חייב כסף לתובעת וניתן כהחזר הלוואות משנים קודמות. לעניין הרכב, טענה התובעת, כי הוא נרכש בעסקת "טרייד אין" שבמסגרתה מסרה למוכר את רכבה הישן, שילמה מקצת במזומן, ואת החלק הנותר בשיקים דחויים שקיבלה כהלוואה מחברו של מר אלמדיגם. לטענת הנתבעת, מר אלמדיגם הינו בעל השליטה בחברת אלשורוק ומנהלה, כאשר פעל הוא לסיכול גביית החוב של חברת אלשורוק (העומד על סך של כ-14 מיליון ₪), ופעל להבריח את פעילותה העסקית לחברת סיף מתכות המצויה גם כן בשליטתו. על כן, הפעילה הנתבעת את סעיף 106 לחוק ומשכך ראתה  את חברת סיף מתכות לחייבת בחובות חברת אלשורוק. יצוין, כי קביעת מנהל מע"מ בעניין אושרה בפסיקת בתי המשפט. עוד טענה הנתבעת, כי במהלך נקיטת ההליכים נגד סיף מתכות החלו לצאת כספים מחברת סיף מתכות לרכישת נכסים שונים הנרשמים על שם התובעת בזמן ששכרה עומד על 7,000-8,000 ₪ בחודש. יתרה מזו, טענה הנתבעת, כי לרשותה עומדים מספר כלים לגביית מס מחייב סרבן וכי רשאית הייתה הנתבעת לנקוט הליכי עיקול  בהתאם להוראות פקודת המסים (ולא רק סעיף 106 לחוק מע"מ).
 
הכרעת בית המשפט
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי רק לעניין הרכב. בפסיקתו קבע בית המשפט בין היתר כי יש קושי בהימנעותה של התובעת ממסירת גרסה בעת חקירתה במשרדי הרשות, במסגרת החקירה שהתנהלה נגד חברת סיף מתכות עוד לפני נקיטת הליכי הגבייה ביחס לנכסים. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת איננה מנועה להפעיל את הסמכויות הנתונות בידה על פי פקודת המסכים (גביה), וכי הוראות הפקודה אינן תלויות בהפעלת סמכות הנתונה בידי מנהל מע"מ על פי סעיף 106 לחוק מע"מ. המדובר במסלולים מקבילים שאין ביניהן תלות או כפיפות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי הפעלת הסמכויות על פי פקודת המסים גביה כאמור, כפופה כמובן לקיומה של תשתית ראייתית מנהלית שיש בה לבסס את הקביעה, כי נכסים שאותם מבקשת הרשות לעקל הינם נכסי החייב.
 
לעניין נטל הראייה, קבע בית המשפט כי הנטל המוטל על הנתבעת לעניין הטענה כי הרכוש הינו רכושה של חברת סיף מתכות ולא של התובעת, הינו נטל אזרחי של הטיית מאזן הסתברויות, ואולם מידת הראיה הנדרשת, גבוהה מבהליך אזרחי שלא נטענת בו טענה מסוג של מרמה, זיוף או הברחת נכסים. בהמשך לאמור, בית המשפט קבע לגבי הרכב כי קיים קושי ראייתי מאחר והנתבעת לא הציגה מסמכים הנוגעים להעברת כספים מהחברה לתובעת ועל כך פסק בית המשפט כי ישוחרר העיקול על הרכב. שונה המצב ביחס למגרש, אשר רכישתו מביאה עימה "אותות מרמה" (מצבו הכלכלי של מר אלמדיגם בתקופה הרלוונטית, עיתוי העברת הכספים ששימשו לרכישת המגרש, העדר תיעוד לעצם מתן ההלוואה מהתובעת למר אלמדיגם, עובדת היותה של התובעת מנהלת החשבונות של החברות אשר היתה לה שליטה לא מבוטל על ספרי החברות, העדר תיעוד לעניין העברת הכספים מחברת סיף מתכות לחשבון הבנק של התובעת, וחוסר ההלימה בין הכספים שהתקבלו ובין תלושי השכר של התובעת). נוכח האמור, קבע בית המשפט כי יש להרים את הנטל המוטל על הנתבעת לעניין זכויות חברת סיף מתכות במגרש ובכספים שנצברו בחשבון הבנק חרף רישומם על שם התובעת, באופן שהנטל חוזר אל התובעת, להוכיח בראיות את זכויותיה בנכסים אלה, כאשר נקבע, כי לא עלה בידיה של התובעת להרים את הנטל המוטל עליה.
נכסי בת הזוג עוקלו שלא כדין ושלא בסמכות

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מענק סיוע לעסק להשתתפות בהוצאות קבועות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שלומי פרץ, משפטן

ניתן יהיה להגיש תביעה החל מה-15 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלבנטית (שלגביה מוגשת התביעה), ועד תום 90 ימים מאותו מועד, אך מנהל רשות המיסים הוסמך להאריך את התקופה להגשת תביעה, בתנאי שלא תעלה על 30 ימים.

השגה וערר על החלטת רשות המס להשבת מענק קורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עמית כהן, עו"ד; שלומי פרץ, מתמחה

משרדנו מטפל בימים אלו בשורה ארוכה של עסקים שנדרשו באופן מפתיע להשיב את מענקי הפעימה השלישית ששולמו להם על ידי המדינה כמענק השתתפות בעד הוצאות קבועות, אם באופן מלא ואם באופן חלקי.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם