גוברים הקולות לשינויי חקיקה באופן חישוב המס על הכנסות בני זוג שעובדים יחד

לפני מספר חודשים, פסק בית המשפט העליון כי כל אימת שקיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני זוג, הרי שיש לערוך להם חישוב מס מאוחד על הכנסותיהם. זאת, גם במידה שביכולתם של בני הזוג להוכיח שמשכורותיהם נבעו משיקולים ענייניים בלבד, ושאין מדובר בתכנון מס בלתי לגיטימי. בחודש יוני האחרון דחה בית המשפט העליון בקשה לקיום דיון נוסף בנושא.

לאור שיטת המס הנהוגה בישראל, חישוב מאוחד של המס על הכנסות בני זוג עשוי להגדיל את נטל המס המוטל עליהם. צירוף הכנסותיהם יוצר הכנסה משותפת גבוהה יותר, שחלה עליה מדרגת מס הגבוהה מזו אשר היתה חלה על הכנסתו של כל אחד מבני הזוג בנפרד. במצב כזה, אין בני הזוג נהנים ממדרגות המס הנמוכות שהיו נהנים מהן אילו נערך חישוב נפרד. הגידול בחבות המס של בני הזוג במצב כזה יכול להיות בסכומים משמעותיים המגיעים במקרים מסוימים לעשרות אלפי שקלים בשנה.

בית המשפט פסק כאמור לעיל היות שלגישתו לשון סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה הינה ברורה דיה ואינה מותירה מקום לפרשנות שונה. באותה נשימה, החל מפסק הדין בענין קלס שניתן בשנת 2003 וכלה בפסק הדין האחרון שניתן בעניין מלכיאלי (לרבות ההחלטה הדוחה קיום דיון נוסף) בו הביע בית המשפט דעה ברורה ביחס לסעיף 66(ד) ולפיה מן הראוי כי המחוקק יתערב ויתקן את פקודת מס הכנסה באופן שבו ישונה סעיף 66(ד).

במסגרת הביקורת שהשמיע בית המשפט העליון על נוסח סעיף 66(ד) לפקודה, הודגשה הפגיעה אותה יוצר הסעיף בשני מישורים: ראשית, סעיף 66(ד) לפקודה מפלה לרעה זוגות נשואים לעומת זוגות שאינם נשואים. זוגות שאינם נשואים ייהנו מחישוב מס נפרד על הכנסותיהם גם אם הם בעלים משותפים של חברה, בעוד שבמקרה בו בני הזוג הינם נשואים, ייערך חישוב מס מאוחד על הכנסותיהם. האמור מחליש את התא המשפחתי ומעודד את פירוקו במקום לחזקו.

שנית, החישוב המאוחד של המס על הכנסות בני הזוג מקפח בדרך כלל את הנשים אל מול הגברים. אומנם, תוצאה זו משליכה על הכנסתם של שני בני הזוג, בלי להתייחס לשאלה הכנסתו של מי מביניהם נמוכה יותר, אולם המציאות מלמדת כי בדרך כלל נוצרת הפליה ברורה לרעת האישה דווקא. נוכח קיום פערי שכר במשק בין גברים לנשים (על רקע תפיסות חברתיות מסורתיות לפיהן תפקידה של האישה בבית, ומשהיא יוצאת לעבודה, הכנסתה נמוכה יותר), יוצא כי בפועל נושאת האישה בנטל המס המוגבר החל על בני זוג. משמעות הדבר היא שנוצרת הפליה פסולה לרעת האישה בנשיאה בנטל המס האפקטיבי. יש בכך כדי להוות תמריץ שלילי לעבודת האישה במשק ודחיקת רגליה לשולי מעגל העבודה.  
 
מתברר כי הערתו של בית המשפט העליון להתערבות המחוקק נפלה על אוזניים קשובות וזכתה לתמיכה בקרב מגזרים רחבים בציבור. חשבו מכך, גם חלק גדול מבין חברי הכנסת, האמונים על תיקוני החקיקה, תומך בעמדה הגורסת כי הנוסח הנוכחי של סעיף 66(ד) לפקודה אינו מתאים  ומן הראוי לתקנו.

בדיון שהתקיים לאחרונה בועדת הכספים של הכנסת שעסק בענין אופן חישוב המס על הכנסות בני זוג העובדים ביחד הובעה תמיכת חברי הוועדה בשינוי החוק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הביע את דעתו כי עריכת חישוב מאוחד של המס על הכנסות בני זוג שעובדים ביחד אינו ראוי, וכי המצב  חייב להשתנות. לגישתו, חיוב בני זוג כאלה לשלם מאות אלפי שקלים בגין התקופה שקדמה למתן פסק הדין בענין מלכיאלי הינו בבחינת תשלום רטרואקטיבי בלתי ראוי. ח"כ גפני קרא לרשות המיסים להימנע מלחייב באופן רטרואקטיבי בני זוג שביקשו חישוב מס נפרד מלשלם את תוספת המס הנובעת מחישוב מאוחד בגין תקופות עבר.

ח"כ גפני אף העלה את החשד שמא בעקבות הירידה בהכנסות המדינה ממיסים, יש רצון ברשות המיסים להגביר את הגבייה באמצעות העלאת נושאים שונים שבעבר לא נגבה מס בגינם. ח"כ גפני הוסיף ותהה האם התנגדות רשות המיסים לחישוב מס נפרד מקורו באידיאולוגיה או בחסר בהכנסות של כ- 260 מיליון ₪ שהינה העלות השנתית של ביצוע חישוב מס נפרד לבני זוג שעובדים ביחד.  
  
ח"כ יריב לוין טוען כי קיימות יותר מדי הוראות חוק המעבירות לאנשים מסר לפיו לא כדאי להם לחיות ביחד, לעבוד ביחד וכו'. לגישתו צריך לעודד את התא המשפחתי ולא להעניק תמריצים שיובילו לפירוקו. ח"כ לוין קורא לח"כים לפעול לקידום שינוי חקיקתי בהקדם, והצטרף לקריאה שלא לגבות תוספת מס בשל עריכת חישוב מס מאוחד בתקופה שקדמה למתן פסק הדין בענין מלכיאלי. דברים ברוח דומה, הביעו חברי כנסת נוספים שהשתתפו בדיון: ח"כ ליה שמטוב, ח"כ אחמד טיבי וח"כ פאינה קירשנבאום.

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, סיכם את הדיון באומרו כי יבחן אפשרות לקדם הצעת חוק שתביא לשינוי המצב הקיים כיום. ח"כ גפני הוסיף כי להערכתו אף חבר הכנסת לא יהיה מעונין בהשארת המצב הנוכחי על כנו, שכן לא יתכן שאנשים ישלמו מאות אלפי שקלים רטרואקטיבית בגין התקופה שקדמה למתן פסק הדין בענין מלכיאלי.