מאת:

נבקש לעדכנכם, כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלושה שיתקיימו בתאריך ה-2.3.2020, פרסמה רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה בתחום שומה וביקורת ברשות המיסים, הנחיות והוראות מיוחדות בנושא מיסוי התשלומים המתבצעים בתקופת הבחירות על ידי מועמדים, מפלגות קיימות, מפלגות חדשות וועדת הבחירות.
 
בחוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות, התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") ובתקנות מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות, התשנ"ו-1996 שהוצאו מכוחו, נקבעו הוראות מיוחדות למיסוי תשלומים בתקופת הבחירות (להלן: "הוראות הדין המיוחד"). בהתאם להנחיות רשות המיסים, גוף המעסיק עובדים או המבצע תשלומים לעובדים ואשר מחויב בניכוי מס במקור נדרש לפתוח תיק ניכויים במשרד השומה באזור מגוריו או באזור בו מתנהל מטה הבחירות. ההנחיות מגדירות את תקופת הבחירות לכנסת הבאה כשתי תקופות: התקופה הראשונה המשותפת לכל המפלגות חלה בין התאריכים 26.1.20-10.3.20 + התקופה השנייה חלה רק עבור מפלגות המקיימות פריימריז, למשך 30 ימים אשר מהיום שלאחר הבחירות המקדימות.
 
בנוסף קובעות ההנחיות כי הוראות הדין המיוחד חלות אך ורק על תשלומים שנתקיימו לגביהם התנאים הבאים:
1. התשלום בעד עבודה או שירות בשל הבחירות, שנעשו בתקופת הבחירות, בעד הסעת נוסעים או הובלה או החזר הוצאות בשל הבחירות שבוצעו או הוצאו, לפי העניין, בתקופת הבחירות, אך לא בעד דמי שכירות.
2. המשלם הוא מפלגה, רשות הממונה על פי דין על ביצוע הבחירות או מועמד לבחירות מוקדמות. בדגש על כך כי חברות כוח אדם אינן נחשבות כ-"משלם" הכפוף להוראות המיוחדות.
3. העבודה או השירות נעשו רק בתקופה הבחירות. התשלום הכולל ליחיד אינו עולה על 11,700 ₪ בבחירות לכנסות ה-23, ו/או סכום של 8,800 ₪ (בשנת 2019) ו-8,900 ₪ (בשנת 2020) בבחירות המוקדמות (פריימריז). 
4. מקבל התשלום מועסק על ידי המשלם או נותן לו שרות בתקופת הבחירות בלבד, דהיינו אינו נמנה על עובדיו או ספקיו הקבועים של המשלם.

סוגי התשלומים השכיחים בתקופת הבחירות: הנחיות מפרטות לגבי סוגי התשלומים השכיחים בתקופת הבחירות: פרסום מודעות בעיתונים או באמצעים אלקטרוניים, הפצת תעמולת בחירות לתיבות הדואר או בכרזות, תשלום לפעילי הרשימות ולנציגיהן בקלפיות, למזכירי קלפי, תשלום לטלפנים, שמירה וסדרנות, הסעות והובלות וכו'. מאידך, ההנחיות מסייגות סוגי תשלומים שאין לראותם כתשלום ב"תקופת בחירות": תשלום לבתי דפוס, שכירת מבנים, רכישת ציוד, רכישת מוצרי מזון וכיבוד וכו'.
 
"מס מיוחד" על תשלומים בתקופת בחירות: בהתאם להנחיות, על תשלום ב-"תקופת הבחירות" יחול מס מיוחד שאיננו בשיעור מס הכנסה הקבוע בדין. המס המיוחד יוטל על מלוא התשלום בשיעור של 25%, ללא זכות לנכות, לקזז, להפחית או לקבל פטור כלשהו. יצוין כי שיעור המס המיוחד נותר גם במצב בו הכנסתו של מקבל התשלום מביאה אותו למדרגת מס שולי הנמוכה מ-25%. לגבי התשלום האמור יחולו בנוסף ההוראות הבאות:
1. כיוון שהתשלום אינו מוגדר כ"הכנסה" לפי פקודת מס הכנסה, קבלתו אינה מחייבת הגשת דוח למס הכנסה.
2.  התשלום אינו "הכנסה" או "שכר", לעניין חוק מס ערך מוסף, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי - למעט לעניין ביטוח נפגעי עבודה.
בהתאם להוראות, מקבל תשלום אינו רשאי לדווח על כך כהכנסה רגילה ולשלם בגינה מס הכנסה עפ״י הפקודה.
 
הדיווח ותשלום המס המיוחד: משלם יגיש לפקיד השומה דיווח על תשלומים שביצע עד ה-16 לחודש העוקב לחודש התשלום. הדו"ח יוגש על גבי טופס 102 שיופק ע"י משרד השומה בו מתנהל תיק המשלם.
 
מיסוי תשלומים "אחרים" בתקופת הבחירות:  כל סכום ששולם העולה על הסכומים שהוצגו לעיל (11,700 ₪, 8,800 ₪ או 8,900 ₪), או תשלומים שניתנים לעוסק במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו ייראו כהכנסה לצורך הפקודה במלואם (כולל חובת ניכוי מס במקור ככל שחלה).
 
מיסוי תשלומים לקטינים: חרף האמור, תשלומים המשולמים לקטין מתחת לגיל 18 ייראו כהכנסת עבודה בהתאם לסעיף 2(2) לפקודה, ותחול עליהם חובת ניכוי במקור.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הקצאת מניות בפרמיה בדין הישראלי - הגדרה, יתרונות והיבטים משפטיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.