במאמר קצר זה, נטען כי ככלל, ערכאת ערעור לא תתערב בשאלה של לפסיקת הוצאות אשר הוחלטה על ידי ועדת ערר שליד ועדה מחוזית לתכנון ובניה. במה דברים אמורים? לוועדת הערר סמכות טבועה, ככל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, לפסוק הוצאות.
לעניין המקור הנורמטיבי לטענתנו זו, נציין ראשית את סעיף 198 (ה1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התו"ב"), אשר קובע, כדלקמן: " (4) החליטה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להטיל על המשיב לשלם למגיש הערר הוצאות בגובה סכום האגרה, כולה או חלקה, כפי ששילם בעת הגשת הערר; היו מספר משיבים בערר – רשאית ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לקבוע את חלוקת ההוצאות כאמור בין המשיבים; בלי לגרוע מהאמור בפסקה (4), ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית להטיל על צד לערר לשלם לצד השני את הוצאותיו בערר, כולן או חלקן. " [ההדגשות הוספו – א.ד.]
לפיכך, ניתן לראות כי אכן יש בידיה של ועדת הערר לפיצויים, הסמכות להטיל הוצאות בעל דין בגין הערר, ולהחליט באם להשיתן על מי מבעלי הדין. כך, באם ניקח לדוגמה את עניין "משק הגז הטבעי", ואת הפיצוי שידרוש בעל דין בגין תוכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למתקן גז, הרי שמכוח הוראות סעיף 202א לחוק התו"ב, יהיה על בעל הדין לפנות לסעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, אך עדיין תהא זו מלאכתו של המשפטן לבחון סעיף אחרון זה, אל מול הוראות סעיף 198(ה1) (5) לחוק התו"ב, כפי שהובא דלעיל. כאמור, במקרה שכזה, הרי שגם הוראות סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, אינם שוללות את סמכות הועדה מכוח הוראות סעיף 198(ה1)(5) לחוק התו"ב!
בהמשך לפסקה הקודמת, ראוי לציין כי סעיף 202א. לחוק התו"ב, קובע: "202א. נפגעו על ידי תכנית שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז, או על ידי כל אחת מן התכניות למערכת ההולכה, או על ידי תכנית הכוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או הגובלים עמה, יחולו לענין הפיצויים, לפי הענין, הוראות סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב- 2002; בסעיף זה - "מיתקן גז" ו"התכניות למערכת ההולכה" - כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי; "תכנית" - לרבות תכנית עבודה שאושרה לפי סעיף 25(ד) לחוק משק הגז הטבעי. " [ההדגשות הוספו-א.ד.]
אשר על כן, נוכח הדוגמה הקצרה שהובאה דלעיל, וכן לאור סמכותה על פי חוק, נאמר כי ועדת הער אכן מוסמכת, ככל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית-לפסוק הוצאות, ולהשיתן על מי מבעלי הדין.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
