בית המשפט אישר (באופן זמני) סחר במטבעות וירטואליים דרך הבנק - האם מדובר בצעד נוסף להכרה במטבעות הדיגיטליים על ידי המדינה?
בהחלטה תקדימית שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ניתן צו זמני האוסר על בנק ישראלי להפסיק באופן גורף את פעילות חשבון הבנק של חברת "ביטס אוף גולד", הקשורה למסחר בביטקוין.
סוחרים רבים במטבעות וירטואליים מדווחים לא אחת כי הבנקים מערימים אינספור קשיים בעת העברת הכספים לשם המסחר במטבעות אלה. לא אחת, הבנקים בישראל דורשים מלקוחותיהם בעת עסקה במטבעות וירטואליים, מידע רב, הכולל מסמכים, הצהרות וחוות דעת מאת רו"ח ועו"ד, בטרם יאשרו העברה וקבלה של כספים המגיעים ממסחר במטבעות דיגיטליים.
קשיים מעין אלו הערים בנק ישראלי גם על חברת "ביטס אוף גולד", והוא אף ביקש לסגור את חשבון החברה הואיל ועיסוקה הוא בסחר במטבעות וירטואליים. משכך, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה שהבנק מערים קשיים בעת ביצוע פעולות בחשבון הקשורות לסחר במטבעות הוירטואליים וזאת למרות הודעתה של החברה לבנק, טרם פתיחת החשבון, על מטרתו ומהותו של חשבון הבנק. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת החברה, בקובעו כי החלטת הבנק סבירה וזאת נוכח הבעיות והסיכונים הקשורים בהלבנת הון במסחר במטבעות וירטואליים.
משכך, הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון וכן ביקשה צו זמני המונע את סגירת החשבון עד להחלטה בערעור. בית
המשפט העליון קיבל את בקשת החברה למתן צו זמני ומנע את סגירת החשבון, כאשר הוא קובע כי ייאסר על הבנק למנוע באופן גורף את פעילות החברה וכי על הבנק לבחון כל פעולה או בקשה של החברה בחשבון – לגופה.
החלטה בעלת משקל וחשיבות רבה
ניתן לראות בהחלטת בית המשפט העליון כקביעה ולפיה אין כל איסור בפעילות ו/או בסחר במטבעות וירטואליים. מכאן, שהחלטה זו בעלת משקל וחשיבות רבים ביותר לכל העוסקים במטבעות וירטואליים ויש בה כדי לפתוח פתח לרגולציה כללית על המסחר במטבעות וירטואליים.
לדידנו, הסיבה בגינה מערימים הבנקים בישראל קשיים על המשקיעים במטבעות וירטואליים, טמונה הן בדרישה חוקית-פרוצדורלית המחייבת את הבנק לשמש כ-"שומרי הסף" של רשות המיסים בישראל, והן מבהלתם של הבנקים מתופעת המסחר במטבעות הוירטואליים אשר יש בכוחה לסכן בעתיד את תפקידם של הבנקים כנותני השירותים הפיננסיים העיקריים.
יושם לב, כי המדינה הטילה אחריות והעניקה סמכות לבנקים "כשומרי הסף" אשר תפקידם לבדוק כי הכספים בהם משתמשים לצורך סחר במטבעות וירטואליים אינם מולבנים וחוקיים. משכך, לכאורה קיימת הצדקה של הבנקים, עת הם מערימים קשיים על משקיעים וסוחרים במטבעות וירטואליים, שכן, בנק ישראל הזהיר את הגופים הפיננסים כי מסחר במטבעות וירטואליים יכול לשמש בקלות ככר פורה לעבירות של הלבנת הון והעלמות מס ולכן יש לבדוק כל עסקה ב-"ציציות".
משמעות הדברים הינה, שמבחינה חוקית-פרוצדורלית, דרישותיהם של הבנקים בישראל הינם לשם קיום חובתם "כצינור" להעברת הכספים ולקיום חובתם כנאמן עבור רשויות המס, להם הם מבטיחים כי העסקה אינה נגועה בהלבנת הון ו/או בהעלמת מס.
הצורך בשקיפות אל מול הבנקים
הבנקים כידוע, הינם הגופים הפיננסיים החזקים בעולם והם שולטים ברבים מזירות המסחר הקיימות כיום. בנוסף, הבנקים הינם הגופים השולטים בשימוש הנעשה במטבעות "הרגילים", וכמעט כל פעולה במטבעות אלה מצריכה התערבות בנקאית כלשהי, עליה גוזרים הבנקים קופון כאשר הם מרוויחים עמלות שמנות מכל פעולה אשר מתבצעת באמצעותם ובמעורבותם.
על כן, אין זה פלא שהמערכת הבנקאית מוטרדת מהתפתחותם של המטבעות הוירטואליים, אשר השימוש, המסחר והעברת הכספים בהם, יכול להיעשות באמצעים עצמאיים ולא קונבנציונליים כגון שימוש "בארנק דיגיטלי", אשר מדלג על הבנק כגורם מתווך, ובכך מסכן בעתיד את תפקידם של הבנקים כנותני השירותים הפיננסיים העיקריים.
עם זאת, עד אשר בית המשפט העליון יתן את החלטתו הסופית בערעור שהוגש על ידי החברה ו/או עד אשר סחר במטבעות וירטואליים יוסדר רגולטורית, אנו ממליצים לפעול בשקיפות מול הבנקים ולדווח על שליחה וקבלת כספים מעסקאות במסחר במטבעות וירטואליים. לדעתנו אופן פעולה שקוף מול הבנק יש בכוחו פעמים רבות למנוע חששות של הבנקים מפני הלבנות הון והעלמות מס, ובכך להקל את חייו ואת אופן הסחר של הלקוח, עת הוא משתמש בבנק כצינור בעסקאות סחר במטבעות וירטואליים.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
בעל חברה אשר נותן שירותים צריך לבחון ולבדוק האם הוראות המיסוי בדבר "חברת ארנק" חלות עליו. שכן, ככל והחברה שלו נכנסת להגדרת חברת ארנק, הרי שמדובר בשינוי חבות המס החייבת של החברה כמפורט בהמשך.
חיפוש 
סגור 
