בשנים האחרונות, עקב מחירי הנדל"ן הגואים בארץ ומלחמת שר האוצר בבעלי הדירות, ישראלים רבים החלו לרכוש נדל"ן לרבות דירות ו/או נכסים מניבים אחרים ברחבי העולם, לרבות מבנים, מגרשים, קרקעות להשקעה ועוד.
נכסים אלו מניבים לאותם ישראלים הכנסות שכירות ו/או הכנסות שמקורן ממימוש אותם נכסים. חלק מאותם ישראלים, כך המציאות מלמדת, נמנעים מלדווח על הכנסות אלה בפני רשויות המס ובמקרה ה-"טוב" מסתפקים בדיווח על אותן הכנסות במדינה בה מצויים הנכסים. את אותם הכספים מפקידים הישראלים בחשבונות בנק בחו"ל ונמנעים הם מלהעבירם לבנקאות הישראלית וזאת מתוך אמונה כי כך הם יוכלו להעלים מעיניי רשויות המס בישראל את דבר המצאות אותם כספים. בעשותם כאמור מבצעים אותם ישראלים עבירות מס שהינן עבירות פליליות לכל דבר ועניין.
לשון אחר, ישראלים רבים, אם מחוסר ידיעה ואם מרצון להימנע מתשלום מסים, נמנעו מלדווח בישראל על ההכנסות מנדל"ן ובכך "השחירו" את ההון ו/או את ההכנסות שהתקבלו, מה שחושף אותם בפני עבירות מס. משכך, לאחרונה ממש, רשות המסים פתחה ב-"מבצע גילוי מרצון אנונימי 2018", אשר באמצעותו ניתן להכשיר את הנכסים הלא מדווחים ו/או את הכסף "השחור" אשר נמצא מעבר לים ולנטרל את החשיפה הפלילית של אותם ישראלים והכל באופן אנונימי ודיסקרטי.
כלומר, נכון להיום החוק מאפשר לאותם ישראלים אשר לא דיווחו על נכסים בחו"ל ו/או על הכנסות שהתקבלו ממימוש ו/או מהשכרה של נכסים בחו"ל, לעשות זאת עתה באופן אנונימי ובכך גם להכשיר את ההון וגם לנטרל את החשיפה הפלילית.
>> פרטים נוספים על "נוהל גילוי מרצון", ניתן לקרוא כאן!
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מאמר זה עוסק בחשיבות הליך הגילוי מרצון כפתרון משפטי לישראלים עובדים באפריקה שלא דיווחו על הכנסותיהם. נדונים היתרונות של ההליך, ההשלכות של אי-הדיווח, ההקלות האפשריות, עמדת רשות המיסים, ותפקיד עורך הדין המייצג בהליך מאיסוף המידע ועד לניהול המו"מ עם הרשויות.
מאמר זה בוחן את חובת הצהרת ההון ותכולתה, ומבחין בין השמטת נכסים מכניסה לא מדווחת להשמטה בתום לב. אנו מנתחים את ההשלכות האזרחיות והפליליות של מחדלים אלה, מסבירים את הליך הגילוי מרצון כפתרון להסדרת הבעיה, ומסקרים את עמדת רשות המסים והפרקטיקה בעבודה מול מייצגים.
במאמר זה נסקור את חובת הדיווח על חשבונות בנק בחו”ל לפי הדין הישראלי, ננתח את ההשלכות האזרחיות והפליליות של אי-דיווח, נבחן את השפעת מנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים עם שווייץ וגרמניה, ולבסוף נסביר את הליך הגילוי מרצון ותנאיו, נכון לשנת 2025.
חיפוש 
סגור 
