יש בבעלותך נדל"ן בחוץ-לארץ? - כדאי שתכיר את הליך גילוי מרצון 2018
בשנים האחרונות, עקב מחירי הנדל"ן הגואים בארץ ומלחמת שר האוצר בבעלי הדירות, ישראלים רבים החלו לרכוש נדל"ן לרבות דירות ו/או נכסים מניבים אחרים ברחבי העולם, לרבות מבנים, מגרשים, קרקעות להשקעה ועוד.
נכסים אלו מניבים לאותם ישראלים הכנסות שכירות ו/או הכנסות שמקורן ממימוש אותם נכסים. חלק מאותם ישראלים, כך המציאות מלמדת, נמנעים מלדווח על הכנסות אלה בפני רשויות המס ובמקרה ה-"טוב" מסתפקים בדיווח על אותן הכנסות במדינה בה מצויים הנכסים. את אותם הכספים מפקידים הישראלים בחשבונות בנק בחו"ל ונמנעים הם מלהעבירם לבנקאות הישראלית וזאת מתוך אמונה כי כך הם יוכלו להעלים מעיניי רשויות המס בישראל את דבר המצאות אותם כספים. בעשותם כאמור מבצעים אותם ישראלים עבירות מס שהינן עבירות פליליות לכל דבר ועניין.
לשון אחר, ישראלים רבים, אם מחוסר ידיעה ואם מרצון להימנע מתשלום מסים, נמנעו מלדווח בישראל על ההכנסות מנדל"ן ובכך "השחירו" את ההון ו/או את ההכנסות שהתקבלו, מה שחושף אותם בפני עבירות מס. משכך, לאחרונה ממש, רשות המסים פתחה ב-"מבצע גילוי מרצון אנונימי 2018", אשר באמצעותו ניתן להכשיר את הנכסים הלא מדווחים ו/או את הכסף "השחור" אשר נמצא מעבר לים ולנטרל את החשיפה הפלילית של אותם ישראלים והכל באופן אנונימי ודיסקרטי.
כלומר, נכון להיום החוק מאפשר לאותם ישראלים אשר לא דיווחו על נכסים בחו"ל ו/או על הכנסות שהתקבלו ממימוש ו/או מהשכרה של נכסים בחו"ל, לעשות זאת עתה באופן אנונימי ובכך גם להכשיר את ההון וגם לנטרל את החשיפה הפלילית.
היתרון המרכזי והמשמעותי ביותר של הליך הגילוי מרצון הוא קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי על עבירות המס הנחשפות. אולם, חשוב להדגיש: חסינות זו תינתן רק אם הפנייה נעשית ביוזמת הנישום ולפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או חקירה בעניינו . במילים אחרות, תנאי בסיסי הוא שהגילוי יהיה מרצון ובתום לב, ולא לאחר שהרשויות כבר החלו לברר את אותם מחדלי מס. ברגע שהרשויות פנו לנישום (אפילו בדרישה שגרתית למסמכים) או החלו בחקירה, האפשרות לפנות לגילוי מרצון עלולה להיחסם. לפיכך, נישום שיש לו “שלדים בארון” בתחום המס חייב להקדים תרופה למכה ולפנות בהקדם לגילוי מרצון לפני שיפ
לקוחות פרטיים ועסקיים רבים בישראל נתקלים בשנים האחרונות בתופעה מטרידה: פעולות בנקאיות של העברת כספים, שבעבר היו פשוטות ושגרתיות, הפכו כיום למורכבות ועתירות דרישות. בנקים מעכבים העברות, דורשים מסמכים ואסמכתאות, ולעיתים אף מסרבים לבצען ללא צו בית משפט. מה עומד מאחורי מגמה זו? התשובה טמונה בתפקיד החדש של הבנקים כ**“שומרי סף”** במסגרת אכיפה פיננסית מוגברת נגד הלבנת הון ועבירות מס.
במאמר זה נסביר את הרקע המשפטי והתפעולי לתופעה, נתאר את חובות הבנקים והסנקציות שהם ניצבים מולן, ונבחן כיצד מומלץ ללקוחות לפעול – לרבות חשיבות הליווי המשפטי
מטבעות קריפטוגרפיים הפכו בעשור האחרון לנכס פיננסי נפוץ בעולם ובהדרגה גם בישראל. סוגי מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ואתריום, לצד אלפי מטבעות נוספים, מתאפיינים בכך שאינם מונפקים או מפוקחים בידי מדינה או בנק מרכזי. מטבעות אלה נשמרים בארנקים דיגיטליים (Digital Wallets) מוגני הצפנה, המאפשרים למחזיק שליטה מלאה בנכסיו. יתרה מזו, העברת מטבע קריפטוגרפי מתבצעת באופן מידי בין משתמשים בכל רחבי העולם דרך רשת הבלוקצ’יין, ללא צורך במתווך בנקאי או פיננסי – ללא מעורבות צד שלישי. מאפיינים ייחודיים אלה מעלים אתגרים משפטיים, ובעיקר שאלות בענייני מיסוי, דיווח ואכיפ
חיפוש 
סגור 
