ישראלים רבים עובדים באפריקה, "היבשת השחורה", אם כשכירים/עצמאיים, בעלי עסקים או אצל מעביד אחר ישראלי או זר. לפעמים עובדים הם כשכירים לכל דבר ועניין ולפעמים עובדים כנגד חשבונית, לפעמים עובדים באמצעות חברה מקומית ולפעמים באמצעות חברה בינלאומית המוקמת על ידם, מחוץ לאפריקה, לטובת העבודה באפריקה.
ישראלים אלו בחרו לעבוד ביבשת אפריקה על סמך ההבנה לפיה היבשת מאפשרת להם להשתכר שכר העולה באופן מהותי על השכר במקומות אחרים על פני הגלובוס. אותם ישראלים החליטו להגיע לאפריקה משום שהבינו כי זאת תאפשר להם להתפרנס לטובת רווחת משפחתם בצורה מתגמלת מאוד, מה שיכפר על העבודה הקשה במדינה לא מפותחת המרוחקת ממקום מושבם ובמקום הימצאות משפחתם וחבריהם הקרובים. אותם ישראלים מכירים בכך כי ליבשת השחורה פוטנציאל כלכלי משלה לצד צורך ממשי בקדמה, פיתוח והתנהלות מערבית, מה שעשוי לפתוח ערוצים רבים של עבודה בהיקפים גדולים עבור ישראלים ואחרים ובסופו של יום לייצר פרנסה והזדמנויות עסקיות אליהם יתקשו הם להגיע, לו ידרשו לעבוד במערב.
הישראלים מודעים לכך שהבנקאות העולמית, קרנות בין-לאומיות, מדינות באפריקה וגורמים מרכזיים נוספים מצליחים, לא אחת, לגייס כספים נכבדים ולפעמים גם תקציבי ענק לטובת האמור, תקציבים המנותבים בין השאר לטובת בנייה של היבשת, הקמת תשתיות, מגורים, מבנים רפואיים ועוד מהלכים ופעילויות נדרשים ביבשת. באותה נשימה, מין הראוי להזכיר כי יש בנמצא ישראלים רבים הנמצאים באפריקה לטובת קידום מהלכים הנוגעים באוצרות הטבע של אפריקה והיכולת לאתר בה יהלומים, זהב, מחצבים ומשאבים ולטובת קידום מיזמים שכאלה, מקימים הם מערכים של חברות בחו"ל וחברות באפריקה לטובת מינוף משאבי הטבע של אפריקה והבאתם למערב, למרבה במחיר. לטובת פעילויות אלו ואחרות, מקימים הישראלים והזרים האחרים המגיעים לאפריקה, שכונות ייחודיות מטופחות ומגודרות הממוקמות בבירות המדינות האפריקאיות. שכונות אלה מאפשרות לאותם מערביים להתנהל בבטחה יחסית ואף להביא את בני המשפחה בנסיבות המתאימות לאפריקה, כך שהישראלי יוכל להתנהל בעוד משפחתו נמצאת במחיצתו ולנהל משק בית נורמלי, מבלי לפגוע בקשר עם בני המשפחה, בזוגיות, בקשר עם הילדים וכו'. מקבצי דיור אלה מסייעים לישראלים רבים להעתיק את מרכז חייהם לאפריקה, להקים בה עסק של ממש והלכה למעשה להפנים כי עתידם הכלכלי נמצא באפריקה, על כל המורכבות הכרוכה בכך. בחלק נכבד מהמקרים מצליח הישראלי להימצא ולעבוד באפריקה עם בני משפחתו שנים ארוכות ובחלק אחר של המקרים הוא אפילו לא מנסה או לא מצליח לשכנע את רעייתו לבוא להתגורר עמו ביבשת ו/או שבתחילה הצליח אך בחלוף מספר שנים של שהייה משותפת באפריקה, מקבלים בני הזוג החלטה משותפת לפיה נכון וראוי יהיה לאפשר לאם והילדים המתבגרים לחזור לישראל ולאפשר להם לנהל משק בית מפוצל כך שהאב ימשיך לעבוד ולהתגורר באפריקה ויתרת משפחתו תחזור להתגורר בשטח מדינת ישראל, תוך הבנה לפיה הבעל יגיע לישראל בתדירות סבירה, כזו אשר מחד תאפשר לו לקיים קשר סביר עם בני משפחתו ומאידך לא תפגע בטענתו לפיה מרכז חייו באפריקה ולא בישראל. הישראלי ינסה לשמור על מרכז חיים באפריקה וזאת משום שכך אין הוא חייב לדווח ו/או לשלם מס בישראל בגין הפעילות שלו באפריקה.
בעיית המס של ישראלים אלו
ישראלים אלה, שהינם בחלקם עצמאיים ובחלקם האחר שכירים, מוצאים את עצמם משקיעים שנים נכבדות מחייהם לטובת מימוש הפוטנציאל הגלום באפריקה ולטובת יצירת רווח כזה המצדיק את המאמץ הכביר ואת עובדת היותם מנותקים במידה רבה מהמערב, מבני משפחתם, חבריהם וכו'. לשם כך, אותם ישראלים מקבלים את שכרם מהחברה בה הם עובדים ו/או מלקוחותיהם ו/או מתאגידים כאלה או אחרים, כשבחלק נכבד מהמקרים מעדיפים הם לקבל את עיקר תגמולם מחוץ ליבשת השחורה ומחוץ לרשם המס האפריקאי, הישר לחשבון הבנק הזר בשוויץ / גרמניה ו/או מיקומים אחרים בעולם, כאשר התשלום המבוצע עבורם מגיע לא אחת מתאגיד הממוקם מחוץ לאפריקה הנתון לבעלות המעסיק ו/או ממקומות אחרים על גבי הגלובוס. כך יוצא שישראלים רבים הפעילים ביבשת, דואגים לקבל לאפריקה את המינימום הכנסה המתחייב בגין השקעתם באפריקה ואת יתרת הכסף מקבלים הם לחשבונות מחוץ לאפריקה, לפעמים (כך העובדות מלמדות...) מבלי שדווח ו/או שולם מס על אותם כספים, לא באפריקה ולא במקום אחר בעולם. אותם ישראלים מודעים לחבויות המס הכבדות המוטלות על הכנסות המופקות באפריקה ומשכך, בדין או שלא בדין, מעדיפים הם להעביר כספים למדינות מחוץ לאפריקה, שם אוגרים הם את חסכונות חייהם. בחלק מהמקרים מדווחים הישראלים באפריקה על מלא הכנסתם ובחלק אחר, אולי אף במרבית המקרים, נמנעים הם מלעשות כן. את הכספים, כאמור, הם צוברים בחשבונות בחו"ל ומתוך אלה מעבירים הם לבני ביתם שבישראל קצבה חודשית ו/או תשלום חודשי כזה או אחר לו המשפחה נדרשת לטובת הבטחת מחייתה.
בעיית המס של הישראלים החיים והעובדים באפריקה מתעוררת לרוב בחלוף מספר שנים של עבודה ביבשת השחורה שכן עם חלוף השנים קורה, לא אחת, כי אותו ישראלי אשר בעבר הקפיד לשהות מרבית ימות השנה באפריקה ו/או מחוץ לישראל, מוצא הוא עצמו יותר ויותר בארץ. אותו ישראלי, אם כתוצאה מהתבגרותו ואם מסיבות אחרות, מוצא עצמו מגיע לישראל בתדירות גבוהה יותר ולפרקי זמן ממושכים יותר. בעוד שבעבר היה הוא מגיע לביקורים בישראל לימים ספורים תוך חישוב מדוקדק של הימים בהם "מותר" לו להימצא בישראל, לפתע הביקורים בארץ מתארכים, ההמצאות בקרבת המשפחה, הילדים, הנכדים עושה את שלה ואלה, מדעת או שלא מדעת, מעבירים לפעמים בהדרגה ולפעמים באופן חד יותר את מרכז חייהם מאפריקה לישראל. הבעיה מתעוררת שעה בה אותם ישראלים מבקשים להתכחש לשינוי זה ולעובדה לפיה הלכה למעשה חזרו הם להיות תושבי ישראל, מה שאומר שהם חזרו להיות כפופים לחבות המס הישראלית. בחלק גדול מהמקרים אותם ישראלים, המורגלים שלא לדווח בישראל על הכנסות בחו"ל, מתקשים להשלים עם העובדה לפיה חזרו הם לישראל, מה שבסופו של יום מביא לידי כך שהם מתחילים לבצע כאן בישראל עבירות פליליות, עבירות הנובעות מאי דיווח על הכנסתם באפריקה ו/או אי דיווח על נכסיהם שבחו"ל ו/או אי דיווח על חשבונות הבנק שלהם בחו"ל ו/או על הפירות הנובעים מחשבונותיהם שבחו"ל. לשון אחר, ישראלים רבים אשר בעבר לא היו תושבי אפריקה ועתה מתנהלים הם כתושבי ישראל, מתכחשים לעצם חזרתם ארצה והעתקת מרכז חייהם לישראל וממשיכים להתנהל מבלי לדווח כאן על הפעילות וההכנסות אותם הם מפיקים בחו"ל וזאת על סמך הבנה לפיה יוכלו הם להמשיך להתנהל כך, מבלי שמי מרשות המס בישראל ישים לב לשינוי שאירע כתוצאה משיבתם לארץ.
כך יוצא שישראלים רבים העובדים באפריקה מייצרים, תוך כדי תהליך, שני סוגים של עבירות מס - סוג אחד עניינו בכספים המתקבלים על ידם מחוץ לאפריקה מבלי שידווח על אותם כספים וישולם המס בגינו; וסוג שני של עבירה, מקורו בישראלים רבים החוזרים לישראל, אך בפועל מתקשים להפנים עובדה זו ומשכך ממשיכים הם להתנהל כאילו הם עדין תושבי אפריקה וזאת למרות שבפועל הם מגיעים ליבשת הרבה פחות מכפי שהגיעו בעבר ולמרות שהלכה למעשה מרכז חייהם הפך להיות שוב בישראל. מחדלים אלה חושפים את אותם ישראלים להאשמה בדבר ביצוע עבירות מס בישראל מחד, ומאידך מייצרים הם בעיה בכל הקשור לכספים המוחזקים על ידם בחו"ל, שכן היה ובעתיד יבקשו הם להכניס לישראל כספים, ימצאו את עצמם בפני חסימה מצד הבנקאות הישראלית אשר תבקש לקבל אישורים על כך שאותם כספים הנמצאים בחו"ל אכן דווחו ואכן שולם עליהם מס. משמע, עלול להיווצר מצב לפיו אותם ישראלים, היה ולא יתנהלו נכון, פשוט לא יוכלו להכניס את הונם לישראל וליהנות מפרי עמלם כפי שהיו מבקשים ליהנות. מצב דברים זה, הכרוך בחשיפה פלילית של אבי המשפחה, מעמיד את כל בני המשפחה בפני סיטואציה מטרידה ומחרידה. המשפחה יודעת כי מקור ההכנסה של אבי המשפחה בחו"ל ומבינה כי הזמן עשה את שלו וכי הלכה למעשה אבי המשפחה העתיק את מרכז חייו חזרה לישראל, ומשכך זו רק שאלה של זמן עד שרשות המס בישראל תבקש לחקור את האב בגין מחדליו. בנסיבות שכאלה חבויות המס הצפויות לא ברורות, המשפחה לא יודעת כיצד להתנהל כלכלית וחוששת היא מכל קנייה ו/או פעולה העלולה לחשוף את אביהם. מטבע הדברים, התנהלות שכזו פוגעת במשפחה, בהרגשה הטובה וביכולת ליהנות מההון שנצבר בזכות אותו עמל רב שהושקע על ידי אבי המשפחה.
כיצד אנחנו יכולים לסייע בנושא?
כאן בדיוק נכנסת לתמונה בקיאות משרדנו אשר יידע לנטרל הבעיה עבור הישראלי העובד באפריקה - אנו נדע לנטרל את אותה פצצה מתקתקת ולהביא לידי כך שהתנהלות הישראלי תהא חוקית ושקופה, במינימום עלות ומינימום נזק. משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח אשר בעבר עבדו ברשויות המס. צוות זה מתמחה בהתנהלות חכמה ושקופה מול רשויות המס לטובת קידום ענייני אותם לקוחות העובדים ו/או חיים באופן מלא או חלקי באפריקה - בניגריה, גאנה, אוגנדה, סודן ועוד. צוות משרדנו מכיר היטב את הקושי בפניו עומד אותו ישראלי ומשכך יודע הוא באילו מהלכים יש לנקוט לטובת קידום עניינו של הלקוח. לאחרונה ממש הודיעה המדינה על פתיחתו מחדש של נוהל גילוי מרצון אנונימי אשר יכנס לתוקף כבר ביום 1/1/18 - נוהל זה מאפשר לנו כעו"ד הבקיאים בדיני מס להתנהל באנונימיות, בשמו של הלקוח, אל מול רשויות המס. נוהל גילוי מרצון מאפשר לנו לפנות לרשות המס בשם לקוח, ללא חשיפת שמו, להציג בפני הרשות את מלוא העובדות, לנהל מו"מ ולהגיע עם המדינה להבנה באשר למס אותו יידרש אותו ישראלי לשלם בגין הכספים המוחזקים על ידו ו/או בגין הפעילות באפריקה ו/או בגין הנכסים הלא מדווחים שלו, מה שיהפוך את אותם כספים ונכסים ללבנים, חוקיים ושקופים, ואת כל אותה התנהלות של ישראלי לחוקית ושקופה והכל במהירות וביעילות, מבלי שהלקוח יישאל או ייחקר, כשכל הטרחה והפעילות מתבצעת על ידינו. ההליך האנונימי מאפשר לנו לנהל עבור הלקוח את ההליך מבלי לחשוף את שמו ולחזור אליו עם הסכם שומה מול מס הכנסה. הלקוח הוא זה שיחליט האם לאפשר לנו להתקדם עם רשות המס ולחתום על ההסכם או שמא מעדיף הוא שלא לחתום. רק לאחר שהלקוח מאשר את ההסכם ומבהיר כי הוא רוצה לשלם את סכום המס המוצע לטובת הסרת המחדלים ונטרול החשיפה, אז ורק אז נחשוף את שמו ונביא לידי השלמת הליך הגילוי מרצון, מה שיכלול את הכשרת ההכנסות וההון הנצבר של אותו ישראלי העובד באפריקה.
הניסיון מלמד כי יש בנמצא חשיבות מכרעת לפעול בצורה שכזו. ההתנהלות בדרך של גילוי מרצון מנטרלת כל חשיפה פלילית, מבטיחה כי רשות המס בישראל לא תחקור את אותו ישראל ובנוסף מאפשרת היא לישראלי להיות רגוע לעניין הכספים המוחזקים על ידו בחו"ל. הליך זה יאפשר לישראלי להביא את הכספים המוחזקים על ידו בחו"ל לארץ, לרכוש עמם נכסים ולפעול בצורה מקובלת וראויה. הימנעות מלפעול בדרך של גילוי מרצון, חושפת את הישראלי להליכים פליליים והלכה למעשה מסכנת את כל הכספים אותם הוא הצליח לחסוך בעמל רב. לסיכום, אנו מציעים לך לפעול בעניין כאן ועכשיו - בהליך הגילוי ניתן לנקוט כל עוד רשות המס לא הקדימה אותך ופנתה אליך מיוזמתה. על הישראלי להגיע למדינה מיוזמתו, רצוי באמצעות עו"ד מסים מנוסה, ולהמציא בקשה חכמה לגילוי מרצון וזאת עוד בטרם המדינה תגיע אליו.
התקשר אלינו עתה, תאם עמנו פגישה ואנו נקדם את עניינך במיידי בדיסקרטיות ובמסירות תוך סיום הפרשה במינימום עלות. אנו נשמור עליך ונביא לך את התוצאה על הצד הטוב ביותר. אנו נדע להציג את אסטרטגית המס הנכונה ולשכנע את רשות המס לסיים את עניינך במינימום עלות. טיפלנו במאות לקוחות מרוצים ומשכך, אין לנו ספק כי גם אותך נוכל להוציא מרוצה.
נשמח לטפל בעניינך ולהביא לידי הכשרת התנהלותך והונך באפריקה ובכל מקום אחר בעולם - התקשר עתה, נתאם פגישה לא מחייבת ונקדם את עניינך במיידי!
לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.
רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".
כל מוות מייצר אירוע משפטי הכרוך בטיפול בנכסים אשר נצברו על ידי המנוח. אם למנוח פלוני היה חשבון בנק "שחור", שם הוא צבר הכנסות, ובגינן הוא לא שילם מס, עצם חבות המס מתגלגלת לעבר היורשים.