חוקי המס הנהוגים במדינת ישראל כיום, ממסים הכנסות של תושב ישראל שהופקו הן בישראל והן במקום אחר מכל מקור הכנסה שהוא, כך שמתקיימת זיקה פרסונלית וטריטוריאלית. בתוך כך, ישראלים רבים המעתיקים את מרכז חייהם למקומות אחרים בעולם, מעוניינים לנתק זיקות אלה על מנת להימנע מחבות מס בישראל. בין היעדים שהפכו פופולריים בקרב ישראלים שהחליטו לעזוב את הארץ, בולטת בשנים האחרונות מדינת אנגליה בכלל ובירתה לונדון בפרט.
בפסק דין מנומק דחה בית המשפט השלום חיפה, כבוד השופטת תמר נאות פרי, את תביעתה של חברת ק.ח.ל. העוסקת בייבוא ושיווק רהיטים, אשר מכולת רהיטים אותה הזמינה מסין ניזוקה, כנגד נמל חיפה, וכנגד עמיל המכס שטיפל במשלוח, ואשר יוצג על ידי משרדנו. התביעה כנגד חברת השילוח "אביב" (אביב שירותים לוגיסטיים בע"מ) התקבלה בחלקה.
בחודשים החולפים ניתנו מספר החלטות בבתי המשפט המחדשות בתחום של מכס יבוא ויצוא: בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי אל על רשאית לסרב להטיס קופים למטרות מחקר רפואי, וכי סירובה זה אינו מהווה הפליה אסורה. בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי דוח מכס שעמיל מכס ערך בחו"ל אינו ראיה טובה לכך שנעשה יצוא במרמה. בתי משפט השלום בראשון לציון ובת"א קבעו כי יש לכלול הוצאות כשרות בייצור בשר בחו"ל במסגרת חישוב הערך לצרכי מכס. להחלטות אלו ואחרות נתייחס בקצרה בגליון זה של "בקיצור נמרץ" לחודש אוקטובר 2013.
עבירות מס הינן עבירות המוגדרות על ידי המדינה כגזלה או גניבה מקופת המדינה ולכן ההתייחסות לעבירות מס על ידי רשויות המס ובתי המשפט רצינית ומחמירה. עיקר עבירות המס עניינן בפעולות שאזרחים עושים או נמנעים מלעשות ואשר יש בהן כדי לפגוע בהכנסות המדינה ממיסים. לפעמים מדובר בעבירות המיוחסות לאדם פרטי ולפעמים מדובר בעבירות המיוחסות לחברה בע"מ ו/או למנהליה.
פורסם בעיתון "המטען" מהדורת האינטרנט, ביום 21.7.2013. נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ה – ICC או ה- International Criminal Court, סונג-סאנג-היון, הורה על מינוי הרכב של שלושה שופטים שיבחן הליך מקדים לנקיטת הליך פלילי כנגד ישראל בגין אירועי "משט המרמרה" הטורקי.
משתדלים אנו לעדכנכם בנוגע לשיעורי המס המתחייבים בניכוי במקור במדינות העולם, תוך מתן דגש על מדינות המעסיקות את משרדנו במסגרת פעילותו השוטפת היומיומית.
ביום שלישי שעבר הודיע ארגון ה-OECD באופן רשמי על הצטרפותה של שוויץ לכ-60 מדינות נוספות, בחתימתה על הסכם שיתוף מידע למטרות גביית מס. הכללתה של שוויץ בהסכם דנן מסמלת לדעת מומחים רבים את שבירת החיסיון הבנקאי השוויצרי הידוע לשמצה במתכונתו הנוכחית.
טיפולי פוריות מוסדרים במסגרת סעיפים 7(ג)(4) ו- 7(ג1) לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, וקובעים תנאים לצורך טיפולי פוריות. בתי הדין קבעו כי עובד\ת שלא יקיים את התנאים, לא תקום לו ההגנה מפני פיטורים בתקופה זו ולבטח לא יקבל פיצויים במצב דברים בו יפטרוהו. התנאים, כדלהלן:
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות מס, מהבולטות שביניהן הנן מס הכנסה ומס ערך מוסף. כמו כן ישנם מסים נוספים כגון מיסוי מקרקעין, מס בריאות וכיוצ"ב. אחד המסים המשפיעים שעלה לכותרות לאחרונה הוא מס הבלו, המוטל על מוצרי טבק, משקאות אלכוהוליים ודלק. תכליתו הנה כפולה, הן להניב הכנסות למדינה והן לצמצם את השימוש במוצרים שפורטו עקב הנזק לרווחה החברתית שהם גורמים, מס המכונה פיגוייני.
חוקי המס הנהוגים במדינת ישראל כיום, ממסים הכנסות של תושב ישראל שהופקו הן בישראל והן במקום אחר מכל מקור הכנסה שהוא, כך שמתקיימת זיקה פרסונלית וטריטוריאלית. בתוך כך, ישראלים רבים המעתיקים את מרכז חייהם למקומות אחרים בעולם, מעוניינים לנתק זיקות אלה על מנת להימנע מחבות מס.
סימני המסחר מאפשרים לצרכן להבחין בין מוצרים שונים ולצבור מידע לגבי תכונותיהם ואיכותם. הם נועדו להגן על קהל הצרכנים מפני הטעייה, ובמקביל להגן על זכותו של בעל סימן המסחר, המעיד על מקורו. פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 קובעת שיטת רישום של סימני מסחר במטרה להגדיל את הוודאות בתחום, ולשפר את ההגנה על בעלי סימנים מסחריים.
מטרתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) היא להבטיח פיצוי לנפגעי תאונות דרכים על פי הגדרתו של החוק. בחודש יולי האחרון פורסמה הצעת חוק לתיקון חוק הפלת"ד שמטרתה להבטיח כי החוק אכן יקיים את מטרתו העיקרית. תיקון זה בא בעקבות התיקון האחרון אשר, בניגוד למטרתו, גרם להתדיינויות ארוכות ורבות בבתי משפט באשר להגדרת אירוע מסוים כתאונת דרכים.
במדינת ישראל קיימים נישומים רבים, המחזיקים בחשבונות בנק בחוץ לארץ שמעולם לא דווחו לרשות המסים במדינת ישראל. אי הדיווח אודותיהם לכשעצמו, מהווה עבירה פלילית.
בת"א 49083/05 דואני יוסף נ' אילמו עבודות שיש ואח' מפי כבוד השופטת יעל הניג, בבית המשפט המחוזי בת"א, שקבעה כי על המעסיקה לשלם פיצוי של מעל 600,00 ₪ לעובד בגין תאונת עבודה.
במסגרת הסכמי הסחר החופשי שישראל חתומה עליהם מוענקים פטורים ו/או העדפות מכס למוצרים המיוצרים על ידי המדינות הקשורות ביניהן בהסכמים הנ"ל.
כידוע, קיים שוני בין מיסוי יחיד, הממוסה לפי מדרגות המס, לבין מיסוי חברה עליה מוטל מס בשיעור אחיד. שוני זה, הוא העומד מאחורי תכנון מס נפוץ ביותר בקרב שכירים בעלי הכנסות גבוהות. מדובר בתכנון מס שבמסגרתו שכיר בעל הכנסות גבוהות, ועל מנת להפחית את חבות המס הכוללת שלו (מס הכנסה וביטוח לאומי), מקים חברה, שמהווה מעין חברת ייעוץ, ושבאמצעותה ממשיך להעניק את אותם השירותים שנהג להעניק למעבידו בהיותו שכיר (להלן: "חברות ארנק").
מכוח סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 א' לפקודת המכס, סעיף 25 לפקודת מס קניה וסעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, רשאי המנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי כנגדו.
כזכור, ביום 1.2.12 נתן בית המשפט העליון את פסק דינו בע"א 8114/09 משה מלכיאלי נ' פקיד שומה אשקלון, ושבו נפסק כי דרישת אי התלות בין מקורות ההכנסה של בני זוג כתנאי לזכאות לחישוב נפרד על הכנסותיהם מהווה חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה.
החוק לעידוד השקעות הון (להלן: "החוק"), הינו אחד הכלים המרכזיים לעידוד השקעות במשק הישראלי בתחום התעשייה והטכנולוגיה.
חברה שפועלת להבאת עובדים זרים מחו"ל עבור חקלאים ישראלים אינה זכאית לדווח על מס עסקאות בשיעור אפס - קראו כאן בהרחבה בנושא.