ביטול ועדות הנכות בביטוח לאומי

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, גיל מור, עו"ד

25/10/2017

ביטול ועדות הנכות בביטוח הלאומי – העת לרפורמה?

אנשים רבים ברחבי מדינת ישראל מוצאים עצמם סובלים מבעיות רפואיות כאלה ואחרות אשר בגינן נמצאים הם בהליך להכרה בזכותם כנכה בביטוח הלאומי ומחכים לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי נכותם. בימים אלה מועלית לדיון על שולחנה של וועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל (מהמחנה הציוני), שמטרתה לבטל את הוועדות הרפואיות בהם נקבעים אחוזי הנכות. הצעת חוק זו, היא חלק מרפורמה כוללת במערך הביטוח הלאומי הנתמכת על-ידי שר הרווחה חיים כץ.

על פי ההצעה, מבוטח לא יידרש להתייצב בפני רופא, ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים לשם קביעת דרגת נכותו, או כדי לערער על החלטת ועדה רפואית, אלא במקרים מיוחדים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. מבוטח שלא נדרש להתייצב בפני רופא, ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים יעביר למוסד את כל המסמכים הנדרשים לצורך בירור תביעתו, בהתאם לרשימת מסמכים שתיקבע על ידי השר. המבוטח יוכל לבחור לעצמו את המומחה או הרופא שיבדוק אותו, וכך לא יצטרך להגיע אפילו למוסד לביטוח לאומי. לאחר סיום הליך הבדיקה, יעביר המוסד למבוטח הודעה ובה החלטה בדבר קביעת אחוזי נכות, קביעת דרגת אי כושר השתכרות וקביעת דרגה זמנית של אי כושר להשתכר. ערר על החלטת פקיד תביעות או רופא מוסמך, ניתן יהיה להגיש בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו הגיש התובע למוסד את מסמכי התביעה. מטרתה של הרפורמה אותה מתכנן השר כץ היא שנכים לא יאולצו להגיע לוועדות לקביעת אחוזי נכות ובכך יגולם חיסכון במשאבים ובעלויות. בנוסף, לפי תומכי ההצעה, בכך שלא יאולצו נכים להגיע לוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי, תמוצה זכותם לקבלת קצבת נכות באופן ראוי.

ניסיונות סיכול הרפורמה

מנגד, הביטוח הלאומי מנסה לסכל את הרפורמה בוועדות הרפואיות לנכים שבה תומך שר הרווחה. גורמים מקצועיים בביטוח הלאומי טוענים כי "טיפול רפואי בפרט וכן בדיקתו וקביעת מצבו הרפואי, מחייבים נאמנות רפואית של הרופא לחולה - ללא כל סייג. בעניין זה יש חשיבות קריטית לשיקול הדעת האוטונומי הנתון לרופא. כל ניסיון לבטל את שיקול הדעת האמור, הוא פסול מבחינה מקצועית ואתית ועלול להביא לפגיעה ביכולת האבחון המיטבית". בנוסף, טוענים במוסד לביטוח לאומי כי "ביטול חובת ההתייצבות וקיומן של בדיקות על יסוד אישורים רפואיים בלבד משמעה העברת הנטל והאחריות מידי הרופא המעריך - לידי הרופא המטפל אישית במבוטח. העברת האחריות באופן זה עלולה לגרום לפגיעה קשה במערכת היחסים בין הרופא המטפל לבין המטופל ולמצבים שבהם הרופא המטפל יתקשה לעמוד בפני לחץ בלתי לגיטימי. מאידך, אם הרופא המטפל יסכים לשמש שומר סף תוך הקפדה על דיוק בקביעת אחוזי הנכות, הוא עלול לאבד את אמון החולה". לא זו אף זו, בביטוח הלאומי ממשיכים וטוענים כי "ההצעה עלולה להביא להסתמכות על מסמכים רפואיים שנכתבו בקהילה על ידי רופאים שאינם מומחים למקצוע הערכת נכות, ואשר ראייתם קלינית וצרה".

השר כץ מסר והגיב לחששותיהם של כל הגורמים החוששים מהרפורמה המוצעת כי: "אני מבין את החשש שהביעו הגורמים המקצועיים בביטוח הלאומי מהצעת החוק ובזה נטפל כאשר יתחיל הליך החקיקה בכנסת. הצעת החוק מתכתבת היטב עם המדיניות שהתוויתי במוסד לביטוח לאומי להקלה וזירוז הבירוקרטיה לטובת האזרחים מקבלי השירות".

דעתנו המקצועית בסוגיה...

אנו, כמשרד המנהל תביעות מול הביטוח הלאומי באופן יום יומי, סבורים כי הצעת החוק והרפורמה הממשמשת ובאה, ובא גם ביטול הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי, הינם צעד מבורך אשר יש בו כדי להקל על סבלם הגדול בלאו הכי של הנכים המחכים לוועדה בה ייקבעו אחוזי נכותם. לדעתנו, הצעת החוק תקל את הטיפול באותם נכים, תשפר את השירות אותו מעניק המוסד לביטוח הלאומי ותזרז את הבירוקרטיה הידועה לשמצה הכרוכה בהליכים מסוג זה. בכך למעשה תמוצה באופן טוב יותר זכותם של הנכים שקביעת אחוזי הנכות בעניינים וקצבת הנכות לה הם זכאים, יטופלו באופן טוב וראוי יותר.