מיסוי בין לאומי: מס ששולם בחול והחורג מהשיעור הקבוע באמנה למניעת כפל מס, אינו ניתן לקיזוז כנגד המס בישראל

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - עמית כהן, משפטן

1/1/1900

תחולתן של אמנות המס רחבה ביותר ונפרסת על מגוון רחב של אנשים, פעולות, אירועים ונכסים. ככלל האמנות חלות על יחידים, על תאגידים ועל שותפויות, שהינם תושבי אחת המדינות המתקשרות או בעלי תושבות כפולה. האמנות קובעות הסדרים מפורטים לגבי כל סוגי ההכנסה הקיימים- הכנסה עסקית מכל סוג, הכנסה משכר עבודה, הכנסה ממתן שירותים ע"י יחיד או חברה, הכנסה מדיבידנדים, ריבית ותמלוגים, רווחי הון ממכירת נכסים, הכנסה מקרקעין ועוד.

יובהר כי האמנות חלות בראש ובראשונה על מיסים המוטלים על הכנסה, אך חלקן מתייחס גם למיסים על הון, ובמקרה כזה הו חלות על כל סוגי ההון הנמצאים בשטח המדינות המתקשרות או אשר שייכים לתושביהן. לגבי כל סוג של הכנסה או רכוש קובעת האמנה כללי מיסוי מפורטים היוצרים מנגנון מוסכם, שנועד למנוע מיסוי כפול של אותה הכנסה או אותו רכוש.

המטרה המרכזית והמוצהרת של אמנות המס היא למנוע כפל מס, צורך שהינו הכרח במציאות של המאה העשרים ואחת. לשם הגשמת תכלית ראויה זו, כאמור, נקבע במסגרת כל אמנה באשר היא, כללי מיסוי המפרטים, בין היתר, מתווה מוסדר לניכוי הכנסות במקור. אלא שהתיאוריה לעצמה וחיי היומיום לעצמם, תיאוריה שעיקריה עיקרים נכונים הם, נתקלת היא, חדשות לבקרים, בקשיי המעשה.

לגופו של עניין, במצב דברים בו רשויות המס במדינה הזרה המתקשרת, ניכו לתושב ישראל מס במקור על הכנסה כלשהי שהפיק באותה מדינה בשיעור העולה על השיעור הקבוע באמנה עם ישראל, התושב הישראלי ייאלץ "לספוג" את ההפרש שבין הסכום שנוכה ושולם בפועל לבין הסכום שנקבע באמנת המס.
לשם המחשה, נבקש ליישם את האמור על מערכת היחסים המיסויית הבילטראלית שבין ישראל לרומניה:
ברומניה, שיעור המס על דיבידנד הינו 16%, עם זאת, מכוח אמנת המס שבין ישראל לרומניה, שיעור המס על דיבידנד שיוטל על תושב ישראל יהא 15% ברומניה (בתוספת 10% בישראל, קרי 25% באופן מצרפי). במצב דברים בו רשויות המס ברומניה מנכים לתושב ישראלי 16% מס על דיבידנד, כאמור בניגוד לאמנה עם ישראל, אותו יחיד תושב ישראל ייאלץ "לספוג" את הנזק ולשלם 10% מלאים נוספים לרשויות המס בישראל (קרי 26% באופן מצרפי).

מדינת ישראל אינה מוכנה להיפגע נוכח טעויות כאלו ואחרות של רשויות המס במדינות המתקשרות, קל וחומר נוכח רשלנותם של הנישומים תושבי ישראל, שבנקל יכלו לעמוד על זכויותיהם ולמנוע עיוותי מס כמודגם לעיל, העשויים כמובן להיות משמעותיים הרבה יותר מאשר זה שתואר בדוגמה הספציפית שהובאה לעיל.
נוכח כל האמור לעיל, מסקנה אחת היא, לפיה על כתפיו של הנישום-הישראלי מוטלת האחריות לבחון היטב את זכויותיו הצומחות מאמנות המס הבינלאומיות השונות, ולעמוד על אשר מגיע לו כדין, מבחינת שיעור המס שינוכה וישולם על הכנסתו בחו"ל.

לקבלת ייעוץ של עורך דין במיסים צור קשר עם משרד עורכי הדין