29/12/2016
לאחר שנים של דיונים ומחלוקות, הוחלט ברשות המסים כי לראשונה יעברו היהלומנים להתנהלות חשבונאית רגילה, דבר אשר יאפשר להם להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות.
על אף שהמועד הרשמי האחרון להגשת הבקשות הוא 31.12.16, היינו עד לסוף החודש, ניתנה ליהלומנים ארכה מיוחדת לפיה יורשו להגיש את בקשותיהם עד לסוף פברואר 2017, ובתנאי שיודיעו לרשות המסים על כוונתם להגיש בקשה לגילוי מרצון עד לסוף החודש.
במסגרת הליך גילוי מרצון במסלול האנונימי, ניתנת לנישום (באמצעות בא כוחו) האפשרות לסגת מההליך בכל שלב עד לחתימת הסכם השומה. כך, עומדת לנישום יכולת מינוף גבוהה יותר, במטרה להשיג את ההסדר האידיאלי עבורו. רשות המסים מתחייבת כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד הנישום, כל עוד זה יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.
יודגש, כי בניגוד להליך גילוי מרצון במסלול הרגיל, בו יכול הנישום להיות מיוצג הן על ידי עורך דין המומחה בדיני מסים והן על ידי רואה חשבון, המסלול האנונימי מתאפשר באמצעות ייצוג על ידי עורך דין בלבד שכן זה נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח ובכך מבטיח את האנונימיות המוחלטת של הנישום. רואה חשבון, לעומת זאת, אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה ומשכך מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח - הנישום.
יתרה מכך, במקרה בו נמסר לרואה חשבון מידע מפליל אודות דיווחים כוזבים, חל איסור על רואה החשבון לחתום על דוחות המס אשר אינם כוללים את ההכנסות הבלתי מדווחות. כלומר, רואה החשבון מנוע מלחתום על דוחות המס ומלייצג את לקוחו מול רשות המסים, וזאת כל עוד לא הסיר הלקוח את המחדל ובכך השלים את בקשת הגילוי מרצון.
התנאים המוקדמים לתחילה בהליך (כפי שפורסמו ע"י רשות המיסים בתאריך 10.4.2005):
- הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.
- אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.