חבות העירייה לתחזוקת שטחיה

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; נוי קרן, משפטנית

7/9/2016

בפסק הדין תא (רמ') 17423-12-10 שניתן ביום 11.7.16 נקבע כי על העירייה ישנה חבות לתחזק את שטחיה הציבורים ולהסיר מפגעים על מנת לדאוג לרווחת התושבים. התובעת הינה אם חד הורית אשר נפלה ונפצעה בשל מפגע קיים על המדרכה באזור בניין מגוריה בעיר מודיעין.

נתבעת 1 הינה עירית מודיעין אשר בשטחה קרתה התאונה.
נתבעת 3 הינה חברת הביטוח של העירייה.
נתבע 4 משרד הבינוי והשיכון הינו האחראי על ייזום התשתיות בעיר מודיעין ואף יזם את הפרויקט בו מצוי הבניין בו התגוררה התובעת. צד ג' חברת נגר כדורי את דוד חי חברה להשקעות ובניין בע"מ, הוא הקבלן שבנה את הבניין.

ביום 29.8.08, בעת שירדה התובעת לזרוק זבל בחדר אשפה של הבניין בו גרה, נתקלה במכסה של בור אשר היה ממוקדם ברחבת הכניסה לחדר האשפה. בשל ההתקלות, נפלה התובעת ונפצעה ברגלה וגובסה בגבס ברגלה לתקופה שמעל חודש ימים. לטענת התובעת, מכסה הבור היה גבוה באופן משמעותי מגובה פני המשטח ולכן נתקלה במכסה.

הנתבעים טענו שנפילתה קרתה בעקבות גורמים אחרים בין השאר העובדה כי התובעת סובלת ממשקל יתר ואף הציגו ראיות כי בעבר איבדה התובעת את הכרתה מספר פעמים.

שטח ציבורי פתוח או שטח פרטי פתוח?

ביהמ"ש קבע כי התובעת הוכיחה את טענתה וכי נפילתה הינה בעקבות המפגע שיצר מכסה הבור. בקביעתו, הסתמך ביהמ"ש על צילומי המכסה שהיה מונח על הבוקר לפני התיקון, מהם עולה בבירור כי מדובר במפגע ואף הוצג בבית המשפט צילומים שלאחר תיקון המפגע, מה שהוכיח כי היה נחוץ התיקון של המכסה. באשר לאחריות התאונה, עלתה שאלה האם המפגע מצוי בשטח ציבורי פתוח או שמא מצוי בשטח פרטי פתוח.

טענה העירייה היא כי הבור ממוקם בשטח ציבורי פתוח, ובמועד התאונה היה בסמכותו של משרד הבינוי, שהרי משרד הבינוי אחראי על עבודות הפיתוח והתשתיות של העיר מודיעין והוא זה שיזם גם את פרויקט הבנייה שבניין מגורי התובעת היה חלק ממנו.

לטענת משרד הבינוי, מכסה הבור מצוי בשטח פרטי פתוח שהינו חלק מהרכוש המשותף של הבניין ולכן האחריות הכוללת תחזוקה מוטלת על בעלי היחידות בבניין בו גרה התובעת. לחילופין, נטען כי בשנת 2010 בוצעה מסירה פורמלית של המתחם לעירייה לאחר סיום בניית הבניין ולכן מכוח החובות המוטלות עליה כרשות מקומית הפועלת ע"פ פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות) מוטלת עליה החבות בנוגע למפגע זה.

לחילופי חילופין, טען משרד הבינוי כי ככל שהאחריות תוטל עליו, יש לחייב את הצד השלישי שהינו הקבלן כי הרי שבניית הבניין הינה באחריותו.

קביעת בית המשפט

לאחר שמיעת העדויות והצגת הראיות, קבע ביהמ"ש באשר לשאלת האחריות כי מיקומו של הבור הינו בשטח ציבורי פתוח המשמש מעבר הן לעוברי אורח והן לדיירי הבניין - האחריות למפגע זה מוטלת על העירייה ועל משרד הבינוי.

ביהמ"ש אמר בהחלטתו כי כאשר מדובר במפגע הנמצא בשטח ציבורי פתוח, לעירייה ישנה חבות לדאוג לאחזקתו ולתקינותו של השטח. בנוסף, הוכח כי העיריה תחזקה את השטחים הציבוריים ברחוב לרבות בשטח שליד הבניין וכי עולה מעדויות שפקחי העיריה שהיו מסיירים באזור זה, לא הבחינו בין אזורים שנמסרו לעירייה באופן פורמלי ע"י משרד הבינוי לבין אזור שלא נמסר באופן פורמלי ואף בסופו של יום תוקן המפגע ע"י העירייה עצמה. לכן על העיריה היה החבות לדאוג לתקינותו של שטח זה.

על אף המסקנה כי מרבית האחריות מוטלת על העירייה, אין זה פוטר משרד הבינוי מאחריות לחלוטין. ביהמ"ש קבע כי כל עוד לא בוצעה מסירה של השטחים בפועל ממשרד הבינוי לעירייה, אין יכול משרד הבינוי להסיר את אחריותו ולכן יש להטיל עליו אחריות של 30%.

בנוסף, נקבע שלתובעת אשם תורם בגובה 15% שהרי, אמורה הייתה להכיר את השטח הסמוך למקום מגוריה ולהיות ערה לדרך. ביהמ"ש קבע כי נזקיה של התובעת נאמדים בסך 22,432 ₪ ועל עיריית מודיעין ומשרד השיכון לפצותה בהתאם לשיעור שבגינו נמצאו אחראים.

* זקוקים לייעוץ משפטי בתחום דיני הנזיקין? לחצו כאן.