מאת:

יורשים, שותפים עסקיים, סכסוכים - ומה שביניהם

רבות דובר על הצורך להגדיר בצורה מסודרת ומשפטית את הסכם השותפות או תקנון החברה, במטרה למנוע סכסוכים עתידיים. אך מה קורה, כאשר אחד השותפים נפטר ויורשיו נאלצים לנהל את השותפות בעסק או בנכס יחד עם שותפיו לשעבר של המנוח?
 
המשק הישראלי מושתת על מגוון רחב של שיתופי פעולה מסחריים. יש בנמצא שותפויות המבוססות על הסכם שותפות מוגדר ומפורט אשר נערך ונחתם בטרם הוקמה השותפות ובטרם החלו הצדדים לפעול ולהפעיל את השותפות. ויש בנמצא מצבים בהם צדדים יוצאים לדרך עסקית, מקימים פעילות עסקית וזאת על סמך אמון הדדי, מבלי לערוך הסכם המגדיר את אופן הפעולה וההתנהלות וכדומה וזאת, לפעמים, מתוך הבנה לפיה הדין הכללי הקבוע בפקודת השותפויות יחול על השותפות, ככול שתידרש התייחסות משפטית כזו או אחרת לגבי התנהלותם.
 
אלה המבקשים לעגן את ההסכמות בהסכם, נדרשים להתייחס לשורה אורכה של מצבים וסוגיות וכוללים בהסכמים הוראות המתייחסות לזהות הצדדים בשותפות, מטרת השותפות, אופן צירופו של שותף, חלוקת התפקידים בין השותפים, מנגנון קבלת החלטות, מימון השותפות, אחריות של כל אחד מהשותפים, אופן חלוקת הרווחים, התייחסות למקרה בו מי מהצדדים מבקש למכור את חלקו ו/או מצב בו מי מהצדדים חלה או נפטר ועוד הוראות חשובות אשר יש בהן כדי לחסוך מחלוקות ושאלות בעתיד לבוא.
 
היה וההתאגדות אפשרית גם באמצעות חברה בע"מ בה שמניותיה מוחזקות בידי הצדדים אזי אותן הסכמות, המתוארות לעיל, יכללו במסגרת הסכם מייסדים ו/או במסגרת תקנון החברה. היה וההתקשרות מושתתת על שותפות בין פרטים או בין חברות, אזי נהוג לערוך הסכם שותפות, רשומה או לא רשומה, שם תוגדרנה תניות דומות לאלו המתוארות לעיל.

כמובן שבמסגרת הקמת שותפות קיימת חשיבות כבר בשלבים הראשונים לשקול שיקולים מגוונים שקשורים להיבטי הפעילות המשותפת ועשויים להיות רלוונטיים למי מהצדדים ובכלל זה התייחסות לאופן אחזקת הקניין בשותפות, אם באמצעות חברות, אם באופן פרטי ואם באופנים אחרים. בנוסף, נכון יהיה לשקול שיקולים רבים נוספים הקשורים למעמד של מי מהצדדים בעתיד, כאשר כל מקרה נדרש בהתייחסות לסוגיות הייחודיות לו.
 
אבל מה קורה כאשר מי מהשותפים מפסיק לתפקד ו/או הולך חס וחלילה לעולמו? - לפתע מוצאים יורשי המנוח את עצמם אל מול שותף פעיל הבקיא ברזי העסק ועליה בנסיבות ולמרות שלא תמיד כל המידע הרלוונטי בידיהם, לפעול לטובת שמירה על קניינם, כמו גם, על הכנסתם.

בשעה שכזו, קיים שוני בין מקרה למקרה, שכן בחלק מהמקרים יש בנמצא הסכמים המסדירים את המצב מפורשות, מה שיכול לייתר ויכוחים. במקרים אחרים עצם הפטירה עשויה להביא לידי בלימת העסק, מה שמחייב קבלת החלטות באשר להמשך הפעלת העסק. בחלק אחר של המקרים, יש בנמצא שותף ישר המכבד את שותפו המנוח ויורשיו ומשכך מעונין הוא לקדם הסדר הוגן וראוי ומאידך יש בנמצא מצבים בהם השותף הנותר מבקש לנצל את המצב ומנסה לפגוע בקניינם של היורשים ולגרוף לכיסו את שלא מגיע לו. באותה מידה יתכנו מצבים בהם יורשי המנוח מבקשים להפוך לפעילים בעסק ביחד עם השותף הנותר ובחלק אחר של המקרים מבקשים היורשים להתנתק מהעסק ולמכור את חלקם אם לשותף הנותר בחיים ואם לצד שלישי אחר. כאמור - כל מקרה לגופו.
 
לפיכך, בשעה בה מתעוררת סיטואציה שכזו, בה שותף הולך לעולמו ומותיר את משפחתו אל מול השותף או השותפים האחרים, כאשר לאלה יתרון מובנה הנובע מעצם פועלם הרציף בעסק, אזי יש בנמצא חשיבות בגיבושה של אסטרטגיה בטרם נקיטת פעולה.

בראש ובראשונה, רצוי לנתח את המצב, ללמוד את מכלול המסמכים, ההסכמים והדו"חות הכספיים ובהישען על אלה, להחליט האם ישנה כדאיות כלכלית בהישארות פעילה בעסק או שכדאי לבצע פירוק השותפות על דרך של מכירת העסק או לגבש הסכמה אחרת עם השותף, כזו אשר תאפשר ליורשים לקבל הכנסה קבועה בגין חלקם בעסק. 

לטובת גיבושה של הסכמה שכזו צריך לפעול אל מול השותף בתבונה. ניתן לפנות אליו באמצעות במישרין מצד יורשי הנפטר או באמצעות אנשי מקצוע שיסייעו לעשות כל שניתן לטובת גיבושה של הסכמה הוגנת, המתיישבת עם אופי הפעילות המשותפת, הסכמות הצדדים, אופן התנהלותם בעבר, שווי העסק, סוג הנכסים ממנו מורכב העסק, חוסנו הכלכלי, האופציות העומדות על הפרק ועוד.
 
פתרון הסוגייה בדרך של הסכם יחסוך מכל המעורבים עוגמת נפש של ממש ולא אחת הוא זה שיבטיח את שימורו של העסק כעסק חי, קיים ופעיל, כזה הממשיך לייצר הכנסות לרווחת המעורבים בו.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי יתכנו מחלוקות אשר ישללו מהצדדים להגיע להבנות. היה וכך, נכון יהיה לשקול דרך פעולה משפטית. כזו אשר תשמור על זכויות היורשים, תוך התמודדות עם התנהלות השותף. בחלק מהמקרים בהם מתגלה קרע, ניתן יהיה לנקוט בפעולות משפטיות בהעדר התערבות הערכאות המשפטיות. כך ניתן לבצע פעולות חד צדדיות כגון שינוי זכויות חתימה בבנקים, ובחלק אחר של המקרים לא תיוותר ברירה אלא פניה לערכאות לטובת אכיפת הזכויות של היורשים.
 

לסיכום

כל אותה התנהלות חייבת להתבצע בצורה מדודה ונכונה. האופן בו ניגשים הצדדים לסוגיה חשובה ביותר. גישה נכונה עשויה לחסוך מורכבויות רבות ובעיות רבות. יחד עם זאת, כאמור, יש לקחת בחשבון מראש את כל החלופות ולהתנהל בהתאם. יש להכין את הקרקע לכל חלופה, מתוך תקווה כי לא יהיה צורך לעשות שימוש בחלופות המורכבות יותר. מחד, יש לשדר כי "פנינו לשלום" ואכן לעשות כל שניתן מתוך שאיפה להביא לידי פתרון מוסכם שלא יצריך פניה לבית משפט. במקרה כזה, יש להעלות על הכתב את ההסכמות בצורה חוקית ומדויקת. ומאידך, יש בנמצא חובה לתת לשותף הנותר להבין, גם אם בעדינות, כי כל החלופות עומדות על הפרק. עו"ד מקצועי ידע לפעול באופן נכון, כזה המבהיר לשותף כי פני היורשים לשלום וכי הרצון הוא לקדם הסכם, תוך שמירה על אופציה של פניה לבית המשפט היה ויתברר כי הצד האחר מבקש שלא לכבדם.    

 

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.