מאת: ;

מכתב לשר האוצר בנושא נוהל גילוי מרצון​

משרדנו פנה לשר האוצר הנכנס במכתב ובו הצעה מנומקת להחלתו המחודשת של נוהל 'גילוי מרצון', תוך עריכת תיקונים לנוהל זה כך שיפנה הוא לחלקים רחבים יותר באוכלוסייה אשר לא דיווחו על הכנסותיהם ממשלח יד ומהכנסות פסיביות (ריבית או דיבידנד). תכלית החלת נוהל זה היא לאפשר לאותם נישומים שלא דיווחו על הכנסותיהם לעשות זאת תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים כנגדם, ומתן שיעורי מס אטרקטיביים שיתמרצו דיווח מחד, והמס לא 'יכרסם' ברוב ההכנסה מאידך – והכל תוך התחייבות שלא להוציא את הכסף המדווח מישראל לתקופה מוגבלת.
 
עם הקמתה של הממשלה החדשה, וחשיפת תכני ההסכמים הקואליציוניים ומשמעויותיהן הכלכליות, עולה מחדש השאלה האם יש מקום להשיב את נוהל 'גילוי מרצון' המאפשר לנישומים לפנות מיוזמתם לרשות המסים, בטרם זו חושפת אותם בעצמה, במטרה לדווח על הונם השחור, הן זה שנוצר בעקבות הכנסות פסיביות כדוגמת ריבית ודיבידנד, והן זה שנוצר בעקבות הכנסות אקטיביות כגון הכנסה ממשלח יד, ולשלם את המס המתחייב מכך וזאת בתמורה להענקת חסינות מהליך פלילי כלפיהם. יתרה מזאת, נשאלת השאלה הם יש בנמצא מקום להחיל נוהל גילוי מרצון מורחב שיהיה אטרקטיבי לכלל מעלימי המס הישראלים, לרבות אלה שצברו הון "שחור" מפעילות עסקית חוקית?
נוהל מורחב שכזה, ככול שהמדינה תמצא לנכון להחילו, עתיד להגדיל את גביית המסים מחד, ולהקטין את הוצאות המדינה בנקיטת הליכים לאיתור הכנסות והפעלת הליכים אזרחיים ופליליים כלפי נישומים בעקבות זאת - ובכך להעשיר את הקופה הציבורית. יתרה מזאת, נוהל מורחב כהצעתנו צפוי להזרים למשק הישראלי הון רב אותו שיתמרץ את הפעילות הכלכלית במשק בתקופת המיתון העומדת בפתח.
 

על נוהל גילוי מרצון

בשנת 2005 יצאה רשות המסים לראשונה בנוהל 'גילוי מרצון' לפיו נישומים שפנו מיוזמתם וגילו הכנסות שהעלימו, תוך תשלום המס הנובע מהן, זכו לחסינות מפני הליכים פליליים.

הצלחתו של נוהל זה אינה מוטלת בספק, והוא הביא לגביית מס בהיקפים משמעותיים שאלמלא החלתו של הנוהל – היו נותרים מחוץ לקופה הציבורית.

בחלק מהתקופות בהן חל הנוהל התאפשר לנישומים אף לפנות באופן אנונימי ולבדוק את זכאותם להיכלל בהטבות המוצעות, וזאת מבלי להיחשף בפני הרשות, כך שהנישום יכול היה לדעת תחילה מה חבות המס שלו ורק לאחר שנתון זה התברר יכול הוא היה להחליט האם לחשוף את שמו ולהתקדם בהליך או לא.
 

יתרונותיו של נוהל גילוי מרצון ברורים:

עבור הנישומים - גילוי מלא של ההכנסות מסיר את החשש המרחף מעליהם לנקיטת הליכים פליליים ואזרחיים כלפיהם, ולאחר עמידתם בתנאים הנדרשים - מוכשר ההון המדווח וניתן לעשות בו שימוש בכל דרך (לרבות באמצעות המערכת הבנקאית).
עבור המדינה - הגדלת הכנסותיה כתוצאה משני אפיקים: הגדלת הכנסות - גילוי מצד נישומים לגבי הכנסותיהם יגדיל בהכרח את היקף המס שנגבה. הקטנת הוצאות - הליכי איתור הכנסות שאינן מדווחות, הליכי שומה אזרחיים (החל משלב הביקורת ועד שלב הערעור בפני בית המשפט) והליכים פליליים (החל משלב החקירה עד להרשעה חלוטה) - כרוכים בעלויות עתק עבור המדינה, לעיתים אף יותר מן המס שנגבה באמצעותם. מתן אפשרות לנישומים ליזום גילוי של הכנסותיהם בתמורה לפטור מהליכים פליליים מקטין משמעותית הוצאות אלו.
בד בבד, יש להביא בחשבון גם את גורם משך הזמן שנדרש ממועד גילוי ההכנסות ועד לגבייתו של המס הנובע מהן בפועל, אשר עשוי לקחת שנים רבות ולכך משמעויות כספיות כבדות לכשעצמן, וזאת במנותק מהעובדה שבמקרים רבים - המס, חלקו או כולו, לא נגבה בסופו של דבר.
הצלחתו של נוהל גילוי מרצון נלמדת מהארכות רבות לתחולתו, ולמעשה נוהל זה פקע רק בשנת 2019.
 

חזרתו של נוהל 'גילוי מרצון'?

הממשלה החדשה מתכננת להגדיל את הוצאות המדינה ותקציבה, בין היתר, לאחר הצטברותם של עודפי מס שנגבו בעבר. עובדה זו מצדיקה את החלתו המחודשת של נוהל גילוי מרצון.

ביום 9.1.2023 פנה משרדנו לשר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ, ונימק את ההצדקה להחלתו המחודשת של נוהל גילוי מרצון והרחבתו כך שיהיה אטרקטיבי גם עבור נישומים אשר צברו הון "שחור" מפעילות עסקית ו/או ממשלח ידם, וזאת באמצעות הטלת שיעור מס קבוע ואחיד על ההון ה"שחור" שנצבר ולא דווח.

במסגרת פנייתנו זו לשר האוצר הצגנו בפניו כי הנוהל הקודם פנה, הלכה למעשה לכ - 1% ממעלימי המס בישראל, בעיקר כאלה שלא דווחו על הכנסה פסיביות שנבעה מקרן "לבנה", דוגמת בעלי חשבונות בנק בחו"ל ו/או בעלי דירות שלא דווחו על דמי השכירות, בעוד שכ - 99% ממעלימי המס, להערכתנו, סברו כי אין זה כדאי מבחינתם לנקוט בהליך הגילוי מרצון שכן, תשלום מלא מס ההכנסה, מע"מ, דמי הביטוח הלאומי, הריבית והצמדה, כמתחייב מהנוהל שהיה קיים, היה מותיר אותם בתום ההליך ללא הון מוכשר או עם הון מוכשר בהיקף זניח.
אנו תקווה כי פנייתנו זו תיפול על אזניים קשובות, וממשלת ישראל תראה את היתרונות הטמונים בהחלת נוהל הגילוי מרצון.
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הכשרת חשבונות בנק “שחורים” בחו”ל - גילוי מרצון 2025

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעשורים האחרונים, ישראלים רבים פתחו חשבונות בנק במדינות כמו שווייץ, גרמניה, אוסטריה ועוד. חשבונות אלה שימשו לעיתים קרובות להעברת כספים תוך הסתמכות על החיסיון הבנקאי המפורסם של אותן מדינות. עם זאת, במקרים רבים, אותם כספים לא דווחו לרשות המסים בישראל, ולא שולם בגינם מס.

החרפת מדיניות האכיפה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה במסגרת אותן פעולות, נעצר אדם בחשד שלא דיווח לרשויות המס על מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל. מוצע לא להמתין ולפעול כבר עתה, להסדרה ודיווח הכספים, אם במסגרת הליך גילוי מרצון כשזה יצא לפועל, ואם בדרך חוקית אחרת, בכך יש לנטרל את החשיפה הפלילית.

קיבלת זהב במתנה או ירושה? כך תנהג נכון על פי חוק

מאת: אלי דורון, עו"ד

לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.