פנייה קלה ומהירה
חברת שאוב לורנץ (להלן: "המפיצה") הנה יבואנית ומשווקת ישראלית אשר התקשרה עם חברה טורקית (להלן: "הספק הטורקי") בחוזה הפצה של תנורי בישול ואפיה. לטענתה, במסגרת החוזה ניתנה לה זכות בלעדיות בהפצת המוצרים בתחומי ישראל והרשות הפלסטינית, וזכות זו הופרה על ידי הספק הטורקי.
המפיצה הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד הספק הטורקי. הספק הטורקי טען שהמפיצה לא עמדה בתנאי הבלעדיות לפי החוזה להזמנה של מינימום 30 מכולות בשנה. במענה לטענה זו של הספק הטורקי, טענה המפיצה כי אמנם לא הזמינה 30 מכולות, אולם הכוונה בחוזה היתה להזמנת מכולות בגודל של 20 רגל, ובפועל המכולות שהוזמנו היו של 40 רגל משיקולי הוזלת עלויות הובלה, ולפיכך בפועל היא עמדה בתנאי הזמנת המינימום שבחוזה. בית המשפט דחה את גרסת המפיצה שהסיכום המקורי דיבר על מכולות בגודל של 20 רגל, ולפיכך קבע כי לא עמדה בתנאים שנקבעו בחוזה למתן בלעדיות. בית המשפט גם קיבל את עמדת הספק הטורקי, שהחליט לשלול את הבלעדיות מהמפיצה רק לאחר שגילה שזו מזמינה מוצרים גם ממתחרים שלו, וסבר שזו הסיבה לאי עמידתה במינימום ההזמנות הנדרש. עם זאת, קבע בית המשפט כי הספק הטורקי לא קיים את חובת תום הלב המוטלת עליו כאשר לא הודיע מראש למפיצה שבכוונתו לשלול ממנה את הבלעדיות. ואולם, התובעת לא הוכיחה נזק שנגרם לה בעקבות אי מתן ההודעה המוקדמת. לאור זאת דחה בית המשפט את תביעת המפיצה, אך לאור הפרת חובת תום הלב על ידי הספק הטורקי, לא חייב את המפיצה בהוצאות משפט.
תא (ת"א) 13842-11-10 שאוב לורנץ בע"מ נ' Fer Ic Ve Dis Ticaret Ltd. STI מיום 7/7/14
מספר דגשים:
· כשהבלעדיות הניתנת במסגרת החוזה הנה על תנאי, כמו שהיה במקרה הנ"ל, כדאי לקבוע בחוזה תקופת הודעה מוקדמת בטרם שלילת הבלעדיות, עם סנקציה כספית בצידה במקרה שהופרה. הוראה שכזו עשויה למנוע הליכים משפטיים כמו שהיו במקרה הנ"ל.
· בטרם הגשת תביעה ממולץ לבדוק קיומן של ראיות תומכות לגרסת התובע. במקרה הנ"ל, שבו לא היו ראיות תומכות לגרסת המפיצה, היה עדיף למפיצה לנסות לפתוח במו"מ מחודש עם הספק הטורקי לשיפור תנאי הבלעדיות.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חוקתי חסר תקדים? בין הרפורמה המשפטית, הוועדה לבחירת שופטים, משבר הגיוס והעימות המתמשך בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון – שנת 2026 עשויה להיזכר כאחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. במאמר מקיף מנתח עו"ד אלי דורון את מוקדי העימות המרכזיים, את השלכותיהם על הדמוקרטיה, הכלכלה ושלטון החוק, ואת השאלה האם ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה חוקתית.
האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה גם ללא נזק גופני? האם עוגמת נפש, חרדה ופגיעה נפשית מזכות בפיצוי? במאמר מקיף אנו מנתחים את הלכת גורדון – פסק הדין ששינה את דיני הקיןנזי בישראל, הרחיב את אחריות הציבוריות והכיר בזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. לצד זאת נס את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2026 ואת גבולות האחריות של המדינה והציבור
חתמתם על חוזה דירה ומתחרטים? האם באמת אפשר לבטל הסכם מכר מקרקעין אחרי החתימה? מתי מדובר ב־הטעיה, הפרה יסודית או ליקויים נסתרים -ומתי בית המשפט דווקא יכפה את העסקה? האם מוכר חייב לחשוף חריגות בנייה ורטיבויות? ומה קורה כשקונה לא מצליח לקבל משכנתא? המאמר החדש מנתח לעומק את דיני ביטול חוזי נדל״ן, הפיצויים, עוגמת הנפש, הפיצוי המוסכם, סוגיית השיהוי וההבדל הדרמטי בין עסקאות מקרקעין לבין עסקאות צרכניות רגילות.
חיפוש 
סגור 
