למה העברה בחיים עדיפה על צוואה?

העברת שליטה בחיים אינה מסתכמת רק במסמכים קנייניים. עמוד השדרה של התהליך הוא ה"אמנה המשפחתית".. מדובר במסמך המגדיר את החזון המשותף, הערכים וכללי המשחק בתוך המשפחה והעסק.

סעיפים מרכזיים באמנה משפחתית כוללים:

• תנאי העסקה של בני משפחה: קביעת רף כישורים (השכלה, ניסיון מחוץ לעסק) כתנאי לכניסה לתפקיד ניהולי.
• מדיניות חלוקת דיבידנדים: הגדרת האיזון בין השקעה חוזרת בעסק לבין צרכי המחיה של בני המשפחה.
• מנגנוני יישוב סכסוכים: קביעת הליך גישור או בוררות פנימי למניעת פנייה לערכאות משפטיות שעלולות לחשוף סודות מסחריים ולפגוע במוניטין.
• מנגנון היפרדות (Exit): קביעת נוסחה להערכת שווי וזכויות קדימה במקרה שאחד מבני המשפחה מעוניין למכור את חלקו.

היתרון ביצירת האמנה בחיים הוא שהיא מתבצעת כ"קוד פתוח" – כל בני המשפחה שותפים לניסוחה וחתימתם עליה מהווה התחייבות מוסרית ומשפטית כאחד. המייסד, כדמות הסמכותית, יכול להבטיח שכל ענפי המשפחה מרגישים שקולם נשמע, דבר המפחית משמעותית את המוטיבציה לסכסוכים עתידיים.
 

ניהול סיכונים: הגנה על ההון מפני נושים, גירושין וחוסר כשירות

1. הסכמי מתנה מותנים: ניתן לקבוע כי המתנה תבוטל או תועבר לנאמנות במקרה של חדלות פירעון של המקבל.
2. התניה בהסכמי ממון: המייסד יכול להתנות את העברת המניות או המקרקעין בכך שהילד ובן זוגו יחתמו על הסכם ממון המחרים את נכסי העסק מאיזון המשאבים במקרה של גירושין. זהו כלי חיוני לשמירה על שלמות העסק המשפחתי לאורך דורות.
3. ייפוי כוח מתמשך: חלק בלתי נפרד מהעברה בין-דורית אחראית הוא הכנת ייפוי כוח מתמשך למייסד ולבני הדור השני. כלי זה מבטיח כי במקרה של אובדן כשירות קוגניטיבית, ניהול הנכסים יישאר בידי אנשים עליהם סומך המייסד, ללא צורך במינוי אפוטרופוס חיצוני מטעם המדינה.
4. מנגנוני נאמנות (Trusts): במקרים של הון משמעותי או יורשים שאינם מסוגלים לנהל כספים, הקמת נאמנות מאפשרת להעביר את הבעלות הכלכלית לילדים תוך השארת השליטה הניהולית בידי נאמן מקצועי או ועדת השקעות משפחתית.

לא כל ההון המשפחתי נעול במניות או בנדל"ן. לעיתים קרובות מדובר בסכומי מזומן וחסכונות משמעותיים. תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הפך לאחד הכלים הפופולריים ביותר להעברה בין-דורית של הון נזיל בישראל.26

התיקון מאפשר להפקיד סכומי כסף משמעותיים בקופת גמל במסלול השקעה, כאשר היתרונות להעברה בין-דורית הם דרמטיים:

• פטור מלא ממס רווחי הון בפטירה לפני גיל 75: אם החוסך נפטר לפני הגיעו לגיל 75, המוטבים מקבלים את כל הסכום, כולל הרווחים שנצברו, בפטור מלא ממס רווחי הון (חיסכון של 25% מהרווח הריאלי).
• מס מופחת של 15% נומינלי בפטירה לאחר גיל 75: גם במקרה זה מדובר בהטבה משמעותית לעומת המס הרגיל.
• עקיפת הצוואה: כספים אלו משולמים ישירות למוטבים המוגדרים בקופה, והם אינם חלק מהעזבון החייב בצו קיום צוואה, מה שמאפשר נזילות מיידית ליורשים ברגעים הקשים של לאחר הפטירה.

למרות שבישראל אין כרגע מס ירושה, משפחות רבות מחזיקות בנכסים בחו"ל או בבני משפחה תושבי חוץ. במקרים אלו, העברה בחיים הופכת להכרח ולא לבחירה. בבריטניה, למשל, קיים "כלל 7 השנים" - מתנות שניתנו 7 שנים לפני הפטירה פטורות ממס ירושה (40%!), בעוד שמתנות שניתנו סמוך יותר למוות ממוסות באופן חלקי. בארה"ב, מס המתנות והעיזבון מאוחדים, ויש חשיבות עצומה לניצול תקרת הפטור לכל החיים (LIFETIME EXEMPTION) המשתנה מעת לעת.

המסקנה מהשוואה זו היא שתכנון מוקדם הוא הסטנדרט העולמי לשימור הון. משפחה ישראלית הממתינה לצוואה ומחזיקה נכסים בחו"ל עלולה לגלות כי חלק ניכר מההון עובר לממשלות זרות רק בשל חוסר תכנון מקדים של העברה בחיים.

1. יציבות הניהול: היכולת לבצע חפיפה מבוקרת, להעניק סמכויות בהדרגה ולבחון את התאמת דור ההמשך.
2. שלום הבית: פתרון מחלוקות בזמן אמת תחת סמכות המייסד, מניעת טענות על השפעה בלתי הוגנת וצמצום מרחב הטעויות הפרשניות.
3. אופטימיזציה של מס: ניצול פטורים במקרקעין ובמניות, והכנת התשתית למכירה עתידית בפטור ממס שבח עבור הילדים.
4. הגנה משפטית: שימוש בייפויי כוח מתמשכים, הסכמי ממון ונאמנויות להגנה על הרכוש מפני סיכוני צד ג'.