בקשת הסגרה לישראל - כיצד מתמודדים עם הליך הסגרה בינלאומי ומהן ההגנות לאזרח ישראלי? בקשת הסגרה היא אחד ההליכים המשפטיים הדרמטיים ביותר שמדינה יכולה לנקוט נגד אדם, ובמיוחד כאשר מדובר באזרח ישראלי. מדובר בתהליך משפטי ובינלאומי של הסגרה בין מדינות, שבו מדינה זרה פונה למדינת ישראל בבקשה להסגיר לידיה אדם החשוד או הנאשם בעבירה פלילית שבוצעה בשטחה. מבחינה אישית, מדובר בסיטואציה לא פשוטה: המעבר האפשרי למערכת משפט זרה, הזרות התרבותית, ולעיתים גם סיכונים ממשיים לפגיעה בזכויות, הופכים את ההתמודדות לאינטנסיבית ומורכבת. כאן נכנס לתמונה המשפט הישראלי והליך הסגרה לפי חוק ההסגרה, שמעניקים שורה של סייגים והגנות במקרים המתאימים, ומאפשרים לעמוד מול בקשת הסגרה באמצעים חוקיים ובאופן מושכל.
סייג נוסף נוגע למצב שבו קיימת אפליה ברורה בבסיס בקשת ההסגרה. אם ניתן להראות כי המדינה המבקשת פועלת ממניעים של הפליה - למשל בשל דת, לאום או השקפת עולם - מדובר בעילה מהותית לסירוב להסגרה. מדובר בהגנה שמטרתה להבטיח שהסגרה לא תשמש כלי לרדיפה, אלא תישאר בתחום של משפט פלילי הוגן והליך הסגרה חוקי בלבד.
ישנו גם חריג הקשור לעבירות צבאיות. כאשר מדובר בעבירה שהיא צבאית במהותה - כלומר, אינה רלוונטית לאזרחים אלא רק לחיילים - כמו עריקות או סירוב פקודה בצבא זר, החוק הישראלי אינו רואה בכך עילה להסגרה. אלו נחשבות עבירות פנים־צבאיות, שלא מקימות בסיס להסגרה בין מדינות במסגרת חוק ההסגרה בישראל.
במקרים מסוימים, גם אם לא מתקיים אף סייג מהותי, ניתן יהיה לסרב להסגרה אם יימצא כי הבקשה פוגעת בתקנת הציבור או באינטרס חיוני של מדינת ישראל. מדובר בסעיף גמיש יחסית שמאפשר לבית המשפט או לשר המשפטים לשקול גם שיקולים רחבים יותר של צדק, מוסר, זכויות אדם או ביטחון המדינה במסגרת הליך הסגרה פלילי.
מעבר לסייגים הכלליים, ישנה הבחנה משמעותית כאשר מדובר באזרח ישראלי. כיום ניתן להסגיר אזרח ישראלי רק אם מדובר בהסגרה לשם העמדה לדין - ולא לצורך ריצוי עונש שהוטל בעבר. יתרה מכך, ישנה חובה על המדינה המבקשת להתחייב מראש לכך שאם ייגזר עונש מאסר - אותו אזרח יוחזר לישראל לריצוי העונש. ההגנה הזו מבטיחה שלא יישלח אזרח ישראלי לרצות מאסר במדינה זרה, הרחק ממשפחתו ומארצו, אלא יחזור לרצות את עונשו בישראל, בכפוף להסכמה מוקדמת וברורה.
במקרים רבים ישנה חשיבות גדולה גם לתיאום עם עורך דין במדינה הזרה. תיאום נכון בין עורכי הדין משתי המדינות יכול לאפשר גיבוש אסטרטגיה משפטית חוצה גבולות, להקל על המבוקש בהבנת ההליך, ולדאוג שזכויותיו נשמרות גם מעבר לים. בין אם מדובר בתיאום הגנה, בהשגת הבטחות מטעם המדינה המבקשת, או בהכנת הקרקע להסדר עתידי - שיתוף פעולה נכון עשוי להשפיע רבות על תוצאת הליך ההסגרה הבינלאומי.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105
לא. הדין הישראלי קובע סייגים רבים להסגרה, וההליך אינו אוטומטי.
לא. הדין הישראלי קובע סייגים רבים להסגרה, וההליך אינו אוטומטי.
כן. עבירה שמקורה ברדיפה או מניע פוליטי עשויה לחסום הסגרה.
כן. עבירה שמקורה ברדיפה או מניע פוליטי עשויה לחסום הסגרה.
כן. אזרח ישראלי ניתן להסגרה רק לשם העמדה לדין, ולא לריצוי עונש, ובכפוף להתחייבות להחזרתו לישראל.
לא. ישראל לא תסגיר אדם אם צפוי לו עונש מוות, אלא אם ניתנה התחייבות חד־משמעית שלא יוטל או לא יבוצע.
אם העבירה התיישנה לפי הדין הישראלי - לא תתאפשר הסגרה.
כן. ניתן להתנגד לבקשת הסגרה בבית המשפט ולהעלות טענות משפטיות מהותיות.
בייצוג בהליך הסגרה בינלאומי חשוב לבחור משרד בעל ניסיון מוכח בדין הפלילי והבינלאומי.
משרד דורון, טיקוצקי ושות’ מעניק ייצוג משפטי אסטרטגי ומדויק מול רשויות המדינה ובתי המשפט, תוך הגנה מלאה על זכויותיכם מהרגע הראשון.
עורך דין ישראלי המתמחה בהליכי הסגרה חייב לשלב ידע בדין הפלילי, במשפט בינלאומי ובהגנה חוקתית.
במשרד דורון, טיקוצקי ושות’ פועל צוות בעל ניסיון מוכח בייצוג בהליכי הסגרה לישראל, מול רשויות המדינה ובתי המשפט, בניהול אסטרטגי וממוקד זכויות.
המאמר מנתח לעומק את סעיף 60א, את ליבת חומר החקירה ואת הדילמה האסטרטגית: לעצור את ההליך – או לאפשר לתביעה להתחזק. לפני שמקבלים החלטה גורלית, חשוב להבין מה באמת מונח על הכף.
זימון ללהב 433 הוא לא עוד חקירה שגרתית. מה מותר לומר, מתי לשתוק ואיך טעות אחת הופכת לכתב אישום? המדריך שמסביר מה באמת קורה מאחורי הדלת – ואיך מגנים על עצמכם בזמן אמת.
זימון ללהב 433 הוא נקודת אל־חזור עבור רבים. מה באמת קורה בחקירה, מתי מילה אחת הופכת לראיה - ואיך שומרים על שליטה מהרגע הראשון? המדריך שכל נחקר חייב לקרוא לפני הכניסה לחדר החקירות.
חיפוש 
סגור 
