פנייה קלה ומהירה
לא אחת יוצא כי ילדנו, למרות השתייכותם לבית נורמטיבי ולהורים שמעולם לא ידעו מה זו חקירה או מה זו הסתבכות פלילית, מוצאים את עצמם מוזמנים למשטרה לטובת חקירה ו/או מוצאים את עצמם נעצרים ו/או נחקרים בחשד לביצוע עבירות פליליות כאלה או אחרות - אם אלו עבירות סמים, עבירות מחשב, עבירות אלימות, עבירות מין ואם באין ספור מקרים ועניינים אחרים שונים.
המציאות מלמדת כי גם הילדים למשפחות ולהורים הזהירים והאיכותיים ביותר מוצאים את עצמם, לא אחת, מסובכים בהליך פלילי וזאת כתוצאה ממגוון סיבות ובכללם - החברה בה הם מסתובבים, לחץ חברתי או סתם משום שהם לא חשבו ולא הבינו כי ההתנהלות שלהם שקולה לחציית גבול אדום ומעבר לזירה פלילית, אשר ההתנהלות בה כרוכה בחשיפה פלילית, במעצר ולפעמים אף במיצוי הליך פלילי בדרך של הגשת כתב אישום וענישה. הדין הישראלי מודע לכך שההתנהלות הפלילית אל מול קטינים מצד השוטרים ומערכת המשפט בכלל, חייבת להיות שונה מזו החלה על בגירים. החוק מודע לכך כי הקטין רגיש יותר, מבין פחות, חשוף לפגיעה נפשית וחברתית ועוד ולכן כל החקירה, הדיון וההליכים המשפטיים וכל התנהלות אחרת בנידון, חייבים להתבצע בצורה יותר זהירה ונינוחה ובליווי אנשי משטרה יותר מיומנים, להם הכשרה וידע מיוחד בכל הקשור בהתנהלות מול קטינים.
החוק מודע לכך - המשטרה, לא תמיד. כך שיוצא שלפעמים המשטרה, בדרך כלל בתום לב, לא מודעת לכך שעניין לנו בקטין ולכן היא פועלת אל מול הקטין באופן החורג מהוראות החוק, מה שחובה וחשוב לבלום. לקטין זכויות שונות מאלה של בגיר, החל מעילת מעצר, עילת חקירה וכדומה וכך גם למקרה בו ההתנהלות הפלילית נמשכת. למעשה, קורה לא אחת כי הקטין, אשר לפעמים נראה בגיר ביותר, מתחצף, מתעצבן ו/או מתנהל בדרך אחרת אשר מותירה את הרושם כי עניין למשטרה בבגיר מן המניין ולכן השוטר המטפל מתייחס לקטין ומטפל בו כבוגר ובכך למעשה הוא שולל ממנו זכויות רבות, פוגע בזכות ומסב לחקירה ולקטין נזק של ממש. המטרה בתיקים אלה, בהם מעורבים קטינים, היא לנסות ולנטרל את החשיפה הפלילית, להביא לידי סיום החקירה וסגירת התיק מבלי שיגרם לילד הקטין נזק, מבלי ששמו יוכתם. אולם, באותה נשימה, בתיאום ובהסכמה של ההורים, יש למנף את ההליך לטובת חינוך הילד. כך שהיה וימצא כי הילד אכן ביצע מעשה שלא יעשה, על ההורים להפנים זאת, להבין כי אכן יש בעיה, לתת לקטין להבין כי מעשה שכזה לא יעשה ולגרום לו בפועל להבין את חומרת המעשה, בשאיפה להביא לתודעתו כי יש להימנע מפעולות שכאלה בהמשך. ההתנהלות כאן בכל הקשור בליווי משפטי של קטינים והחשיפה הפלילית של הקטין מחייבים משנה זהירות וזאת גם מצד עו"ד המתמחה בקטינים.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
חיפוש 
סגור 
