20/2/2013
המשפט הפלילי הוא ענף משפטי שתכליתו הנה הסדרת חיי החברה, זאת על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי חוקיות באמצעות כללי "עשה ואל תעשה". אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, יועמד לדין ויענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק. בהליך פלילי, מלבד ה"כתם" החברתי הנדבק באדם המואשם, ישנה גם פגיעה בזכויותיו הטבעיות – כבודו, חירותו, שמו הטוב ועוד.
עם השנים התפתחה בפסיקה, ולאחריה גם בחקיקה, מגמה ברורה של הגנה על כבוד האדם וחירותו. כך, קיימות כיום במסגרת החוק מגבלות על מעצרים וכן זכויות נוספות לנאשם בהליך פלילי. ההגנה על זכויות הנאשם, כאמור, הינה פועל יוצא מ-"חזקת החפות" הקובעת כי אדם הינו בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר. קיים מקרה ביניים, בו אדם הורשע בבית משפט בערכאת דיון ראשונה ונדון למאסר, אך מעוניין לערער על הרשעתו בזכות. במצב כזה, נשאלת השאלה האם נשלח אדם למאסר על סמך פסק הדין הראשון ובכך ניטול סיכון של כליאת שווא במידה והאדם יזוכה בערעור או שמא נעכב את ביצוע העונש עד לאחר מתן פסק הדין בערעור? שאלה זו הגיע לפתחו של בית המשפט פעמים רבות ובע"פ 111/99 בעניין ארנולד שוורץ קבע בית המשפט הלכה המורה כיצד יש לנהוג בבואו של בית המשפט לדון בשאלה זו. הלכת שוורץ קובעת כי הנורמה היא ריצוי מידי של עונש המאסר שהושת על מי שהורשע בדין אף טרם הערעור וזאת משלוש סיבות:
א. כיוון שהורשע, לנידון לא עומדת עוד חזקת החפות.
ב. קיים חשש לפגיעה בביטחון הציבור באם ישוחרר הנידון – בשים לב לרמת מסוכנות המורשע.
ג. האינטרס הנעוץ באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי ובהרתעת עבריינים פוטנציאלים.
למרות זאת, ערעור תלוי ועומד, יש בו כדי להשפיע על אופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט לעניין דחיית המועד לביצוע המאסר. לכן, יש צורך בעריכת איזון בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו ואפיוניו. להלן השיקולים שנקבעו בגישת האיזונים. יודגש כי אין המדובר ברשימה סגורה:
1. המסוכנות – האם המורשע נחשב כמסוכן לציבור ושחרורו הזמני יש בו כדי לסכן את הציבור?
2. אורך תקופת המאסר והחשש לבריחה מאימת הדין.
3. סיכויי הערעור – אין צורך להוכיח כי קיימות נסיבות חדשות או הלכה משפטית חדשה, מספיק שהוכח סיכוי סביר לקבלת הערעור.
4. עברו הפלילי של הנידון והאם היה משוחרר בערובה בעבר ולא הפר את התנאים המגבילים.
5. נסיבותיו האישיות של הנידון, המחייבות את דחיית מועד ביצוע המאסר בפועל.
6. האם מדובר בערעור שכנד הכרעת הדין או שמא רק כנגד גזר הדין?
דיון בנוגע לעיכוב מאסר נדון בע"פ 5957/12 ציון אהרון אוהב נ' מדינת ישראל, במסגרתו הרשיע בית המשפט שני נאשמים אשר הפעילו בתי הימורים בארץ וגלגלו לכיסם סכומי עתק שמקורם בפשע חסר תקדים במסגרת "פרשת הבנק למסחר" (בו כזכור עובדת הבנק, אתי אלון, גנבה מהבנק בצורה שיטתית במשך שנים כ-270 מליון ₪ ובכך גרמה לקריסת הבנק למסחר), תוך שהם "עצמו עיניהם" באשר למקור הכספים שקיבלו. בנוסף, הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות של זיוף ומרמה, עבירות הלבנת הון ועבירות מס בהיקפים גדולים. בית המשפט בחן את הבקשה לעכב את ביצוע המאסר עד לאחר סיום הליך הערעור תוך בחינת השיקולים לעיל וקיבל את בקשתם.
מכל האמור לעיל, אנו רואים כי גם במצב בו הורשע אדם בעבירות פליליות, חמורות ככל שיהיו, ניתן עדיין להילחם על זכויותיו של הנאשם ולהטיב ככל שניתן את רוע הגזירה. לשם כך דרוש עו"ד הבקיא בתחום דיני העונשים אשר ילווה את ההליך השיפוטי מתחילתו ועד סופו.
חיפוש 
סגור 
