10/8/2025
הונאת פירמידה בישראל – זכויות הנפגעים והאפשרויות המשפטיות לפיצוי
איך מזהים תרמית פירמידה לפני שנופלים לה? האם ההבטחות לרווח מהיר וללא סיכון יכולות להיות אמת? ומה אפשר לעשות אם כבר הפכתם לקורבן של הונאה פיננסית?
תרמית פירמידה (הידועה גם כ”משחק פירמידה” או “תרמית פונזי”) היא תופעת הונאה פיננסית עתיקת יומין, שבה מובטח לרוב רווח מהיר וגבוה ללא סיכון – אך בסופו של דבר רוב המשתתפים נותרים בהפסדים כבדים. מודל ההונאה בנוי כשמה, בצורת פירמידה: מעטים בראש מרוויחים, בעוד הרבים בתחתית מאבדים את כספם. תרמיות פירמידה פועלות בעולם כבר למעלה ממאה שנים והן בלתי-חוקיות ברובן המוחלט של המדינות. למרבה הצער, גם בישראל צצים מפעם לפעם מקרים של הונאות פירמידה שבהם נוכלים מפתים אזרחים תמימים בהבטחות כוזבות ומותירים אותם מול שוקת שבורה.
מהי תרמית פירמידה וכיצד היא פועלת?
תרמית פירמידה היא למעשה הונאת כספים במודל עסקי שאינו בר-קיימא לאורך זמן. עיקר הרווח למארגני התרמית מגיע מצירוף מתמיד של אנשים חדשים ל”עסק”, ללא מוצר ממשי או השקעה אמיתית מאחוריה . בתחילת הדרך ייתכן שכמה ממשתתפי הפירמידה אף יקבלו תשלומים או “תשואה” כלשהי, על מנת לטעת בהם אמון. אלא שתשלומים אלו אינם נובעים מרווחים אמיתיים של השקעה, אלא מכספם של מצטרפים חדשים ששוכנעו להזרים כסף למערכת . באופן זה נוצר מצג שווא של עסק מניב, בעוד שבפועל כספי הקורבנות פשוט עוברים מכיסם של חברים חדשים בקבוצה אל כיסי היזמים והמשקיעים הוותיקים יותר . בשלב מסוים, באופן בלתי נמנע, זרם ה”משקיעים” החדשים נגמר או אינו מספיק לתחזק את התשלומים שהובטחו – ואז הפירמידה קורסת, והרוב המכריע של המשתתפים מפסידים את כספם . מדובר איפוא במנגנון הונאה מחזורי שנועד לקרוס בסופו של דבר, שכן ללא זרימת כספים חדשה כל העסק המדומה מתפורר.
מאפיינים עיקריים של שיטת הפירמידה: ניתן לזהות תרמית פירמידה לפי מספר סימני אזהרה בולטים:
- הבטחות לתשואות גבוהות בזמן קצר ללא סיכון ממשי – למשל הבטחה לתשואה חודשית קבועה בשיעורים דו-ספרתיים, דבר שאינו מציאותי בעולם ההשקעות הרגיל . הבטחות מסוג זה צריכות להדליק נורה אדומה אצל כל משקיע.
- אין מוצר אמיתי או השקעה מניבה מאחורי ההבטחות – במודל פירמידה קלאסי אין מכירה של מוצר או שירות ממשי . הכסף מוזרם למארגנים בעיקר מדמי ההצטרפות של חברים חדשים, ולא מרווחים עסקיים לגיטימיים.
- תשלומים ממומנים על-ידי מצטרפים חדשים – סכומי ה”רווח” או הריבית שמקבלים המשקיעים הראשונים משולמים למעשה מכספם של משקיעים שבאו אחריהם . כך נוצרת אשליה של השקעה נושאת פרי, בעוד שבפועל זהו “כסף מדומה” שמקורו בקרן של אחרים.
- התמוטטות בלתי נמנעת של המערכת – הפירמידה חייבת להתרחב עוד ועוד כדי להמשיך לשלם למשקיעים הקודמים, ולכן בשלב מסוים היא קורסת מעצמה כאשר קשה לגייס די מצטרפים חדשים. התוצאה היא שרוב המשתתפים מוצאים את עצמם מפסידים את מיטב כספם שהשקיעו.
תרמיות פירמידה יכולות להגיע במגוון תחפושות: לעיתים הן מוצגות כהזדמנות עסקית, מועדון השקעות, קרן פיננסית או אפילו מיזם למכירת מוצר כלשהו (שלעיתים אינו אלא כיסוי דק לתרמית). כיום קיימים אף מקרים של הונאות פירמידה ברשתות החברתיות ובמטבעות קריפטוגרפיים, אך המשותף לכולם הוא המבנה שתואר לעיל – כספי קורבנות חדשים מממנים רווחים לכאורה לוותיקים, עד לקריסה.
ההיבט החוקי והפלילי של הונאת פירמידה
הונאות פירמידה אינן חוקיות, ובישראל כמו בעולם הן מהוות עבירות פליליות של ממש. אמנם המחוקק הישראלי לא קבע (נכון להיום) עבירה ייחודית בשם “תרמית פירמידה” בחוק, אך אין בכך משום היתר לקיום השיטה – המעשים נבחנים תחת איסורי ההונאה הכלליים ודיני תקנת הציבור. למעשה, השתתפות או ארגון של משחק פירמידה נתפסים בפסיקה כפעולות פסולות הנוגדות את תקנת הציבור, בשל אופיין המטעה והתוצאה הבלתי נמנעת שרוב המשתתפים יפסידו את כספם. בתי המשפט בארץ הביעו לא פעם סלידה מתרמיות מעין אלה, שתוארו כ”מכירת אשליה להתעשרות קלה” וכמנגנון שבו “מספר קטן של אנשים מרוויחים הרבה כסף בעוד רוב המשתתפים מפסידים את כספם”. במקרים מסוימים אף נפסק כי חוזים הקשורים במשחק פירמידה אינם חוקיים או ניתנים לביטול, משום היותם סותרים את תקנת הציבור.
מעבר לפן החוזי-אזרחי, ישנו כמובן הפן הפלילי: מארגני תרמית פירמידה חשופים לחקירות ולהעמדה לדין בעבירות כגון קבלת דבר במרמה (הונאה) בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועוד – הכול בהתאם לנסיבות המקרה. כך למשל, בפרשת הונאת הפירמידה הגדולה שנחשפה בישראל בשנת 2021 (פרשת EGFE של מייק בן-ארי), הוגש נגד המארגן כתב אישום חמור בעבירות מרמה, זיוף והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים . בכתב האישום תואר כיצד בן-ארי גייס כמעט 960 משקיעים בהבטחות שווא לתשואה גבוהה בהשקעה “בטוחה”, בעוד בפועל פעל בשיטת הפירמידה ושילם למשקיעים מסוימים “רווחים” מכספי משקיעים חדשים. למעשה, מדובר היה בלא פחות מ”מיידוף הישראלי” – אנלוגיה למתרמית הפונזי הגדולה בהיסטוריה של ברנרד מיידוף. במקרה ישראלי אחר, נחקר פעיל שוק הון בחשד שהוציא במרמה כ-17 מיליון ש”ח מכ-200 משפחות תוך הבטחה לתשואות חודשיות פנטסטיות של 5%-12%, כאשר הרשויות התערבו ופתחו נגדו בחקירה פלילית בחשד להונאת פירמידה. דוגמאות אלה מדגישות כי רשויות החוק ובתי המשפט רואים בחומרה עבירות מסוג זה ופועלים בנחרצות נגד המעורבים בהן.
מה יכולים הקורבנות לעשות?
נפגעי תרמית פירמידה מוצאים עצמם לרוב בפני מציאות קשה: כספם נעלם, המארגנים מתחמקים מאחריות ולעיתים אף נעלמים, והתחושה היא של חוסר אונים. עם זאת, ישנם צעדים משמעותיים שניתן וצריך לנקוט:
- פנייה מיידית לרשויות האכיפה: חשוב לדווח בהקדם האפשרי על ההונאה למשטרה ולרשויות המתאימות (כגון רשות ניירות ערך, כאשר מדובר בהשקעות פיננסיות). דיווח מוקדם יכול להביא לפתיחת חקירה, לעיכוב החשודים ולנקיטת צעדים לשימור נכסים שעוד נותרו. במקרים רבים חקירת הרשויות היא שאיפשרה לחשוף את ההונאה ולעצור את התרחבותה.
- איגוד כוחות עם נפגעים נוספים: לנוכלים יש אינטרס לבודד את הקורבנות זה מזה. חשוב ליצור קשר עם משקיעים נוספים שנפגעו מאותה פרשה. כוחו של הציבור הנפגע באחדותו – קבוצה גדולה של נפגעים יכולה להשמיע קול חזק יותר בפני הרשויות ובפני בית המשפט. כך היה למשל בפרשת EGFE, כאשר כ-400 משקיעים התאחדו והגישו ביחד בקשה לבית המשפט לפרק את החברה המעורבת בהונאה ולמנות נאמן שירכז את הטיפול בהשבת הכספים . פעולה מרוכזת ומתואמת מעלה את הסיכוי למצות את הדין עם האחראים ולהחזיר לפחות חלק מהכספים.
- נקיטת הליכים משפטיים אזרחיים: מעבר להליך הפלילי שמנהלות הרשויות, באפשרות הנפגעים themselves לנקוט צעדים משפטיים אזרחיים. ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד המעורבים בדרישה לפיצויים והשבת הכספים שהושקעו. במקרים מתאימים אפשר לשקול הגשת תובענה ייצוגית או תביעה קבוצתית, אם התקיימים התנאים לכך, במיוחד כשהנזק נגרם לקבוצה גדולה באופן דומה. כמו כן, אם ההונאה התבצעה במסגרת חברה בע”מ, ניתן לבקש את פירוק החברה ומינוי מפרק/נאמן שיאסוף את נכסיה של החברה לטובת הנושים (המשקיעים הנפגעים). צעד כזה ננקט כאמור בפרשת פירמידת EGFE, ובית המשפט אכן הוציא צו פירוק ומינה נאמן שתפקידו לנסות ולאתר רכוש וכספים שניתן לחלט לטובת הקורבנות .
- שמירה על תיעוד וראיות: על הנפגעים לאסוף ולשמור כל מסמך, התקשרות, קבלה או הוכחה להשקעותיהם ולהבטחות שקיבלו. ראיות אלה חיוניות לביסוס התיק הן בפן הפלילי והן בתביעה האזרחית.
- פנייה לייעוץ משפטי מקצועי: התמודדות עם הונאת פירמידה היא מורכבת, ומערבת היבטים פליליים, אזרחיים ולעיתים אף הליכי חדלות פירעון. משום כך, חשוב ביותר שהתהליך ילווה על-ידי עורכי דין מנוסים המתמחים בתחום ההונאות הפיננסיות. עו”ד הבקיא בתחום יידע כיצד להתנהל מול הרשויות, איך לייצג את האינטרסים של קבוצת נפגעים גדולה, ואילו סעדים משפטיים ניתן לבקש (למשל: צווים לשמירת נכסים, עיקולים, וכדומה).
יתרון הייצוג המשפטי ואיך אנו יכולים לסייע
כפי שעולה מהאמור, הטיפול המשפטי בתרמיות פירמידה דורש ידע וניסיון רב בדיני העונשין, דיני ניירות ערך, דיני חוזים וחדלות פירעון. המאבק בנוכלים אלה חייב להתנהל בחוכמה, בנחישות ובתיאום בין הנפגעים. הכוח הוא באחדות ובלכידת השורות, ובדיוק בכך טמון יתרון הפנייה לייצוג משפטי מאוחד ומקצועי. משרדנו מתמחה בתחום ההונאות הפיננסיות ובפרט בטיפול משפטי מקיף בנפגעי תרמיות פירמידה. אנו בעלי ניסיון בליווי נפגעים רבים בהליכים פליליים ואזרחיים נגד האחראים להונאה, כולל הגשת תביעות מרוכזות, תובענות ייצוגיות וייצוג נפגעים מול רשויות החקירה ובבתי המשפט.
תרמית פירמידה אינה גזרה משמים – בעזרת פעולה משפטית נכונה ונחושה ניתן להתמודד עמה ולהביא את האחראים לדין, תוך מקסום הסיכויים להחזרת כספי הקורבנות. משרדנו כאן בשבילכם, עם כל הידע, הניסיון והמחויבות, כדי להילחם עבור זכויותיכם. פנו אלינו ולא תישארו לבד במערכה מול תרמיות הפירמידה.
משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בייצוג נפגעי תרמיות פירמידה ומעניק ליווי משפטי מקצועי ונחוש למיצוי זכויותיכם, מול רשויות החוק ובבתי המשפט – כדי להחזיר לכם את מה שאבד.