מאת:

ייצוג חשודים בקבלת דבר במרמה, מתן או קבלת שוחד, זיוף מסמכים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכו'

ישראלים רבים מוצאים עצמם מוזמנים לחקירה על ידי משטרת ישראל ו/או גורמים אחרים בחשד לביצוע עבירות אשר עניינן בקבלת דבר במרמה, מתן או קבלת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ממעביד ועוד עבירות פליליות-כלכליות כאלה או אחרות.

 

המציאות מלמדת כי שעה בה אתה מוזמן לחקירה, לא נמסר לך מה מהות החקירה ועל מה עומדים לחקור אותך וזאת, מטבע הדברים, על מנת לנסות ולנטרל סכנה לשיבוש הליכי חקירה ו/או בכדי לא לאפשר לגורם המוזמן לחקירה להיוועץ בעו"ד ו/או לשקול את גרסתו. שלב החקירה הוא שלב קריטי, מאוד לא נעים, שלב בו לנחקר אין מידע על הראיות שנצטברו אם בכלל נגדו ולכן הלכה למעשה בחלק גדול מהמקרים, דווקא בתיקים מסוג זה ה-"אויב" מספר אחד של הנחקר הוא הנחקר עצמו וזאת משום שבאמצעות טכניקות חקירה שונות יכולה המשטרה ללמוד מפי הלקוח עצמו על עובדות והנותנים שכלל לא היו ידועים לה אלמלא אותו נחקר לא היה שופך את המידע. יש לקחת בחשבון כי חוקרי משטרה בתחומים אלה מתוחכמים ומנוסים מאוד ולכן יש ברשותם היכולת לגרום לנחקר להבין כי יש בידם מידע לגביו הרבה מעבר למה שיש להם בפועל ובאופן זה ללמוד על עבירות או עניינים אחרים. כל זאת, בעוד שהלכה למעשה הדין מאפשר לנחקר תחת אזהרה להיוועץ בעו"ד ואף לשמור על זכות השתיקה ולא למסור כל מידע למשטרה.

 

משמעות הדברים היא שיש בנמצא חשיבות מכרעת, שעה בה אתה מוזמן לחקירה, להיוועץ עם עו"ד פלילי המתמחה בתחום. לפעמים אתה יכול להספיק ולהגיע אלינו עוד בטרם החלה חקירה גלויה נגדך ולפעמים, במקרים בהם המשטרה עצרה אותך ללא התראה, הנך רשאי להודיע לשוטר כי אתה מבקש לראות את עורך דין בטרם תיחקר ו/או בטרם תמסור גרסה וכי כל עוד לא יאפשרו לך לעשות כן - אתה פשוט "לא מדבר". החשיבות שלא לדבר בטרם ייעוץ גדולה וזאת גם במקרים בהם הנחקר אומר לעצמו "אין לי ממה לחשוש, לא עשיתי דבר". הדין הפלילי מורכב, העבירות מורכבות אף הן ולפעמים, כך יוצא, אדם עלול למצוא את עצמו מעורב בפרשה פלילית שלא בידיעה וזאת למרות שהיה משוכנע כי כל התנהלותו הייתה כשרה למהדרין. בהקשר זה חשוב להדגיש כי כל מה שנאמר על ידי הנחקר בשלב הראשוני של החקירה, אם בחקירה "פורמאלית" ואם ב-"פרוזדור", נרשם או מוקלט ולדברים נאמרים אלה משקל מכריע באופן העלול להכריע את האופן בו תסתיים הפרשה. האמירות הנאמרות או מוקלטות יוצגו בפני בית המשפט, היה ויוגש כתב אישום וגם אם על גבי הדוכן יגיד הנאשם דברים שונים ממה שאמר בחקירה, גם אם יטען שלא הבין וכו', בית המשפט רשאי להעדיף את הגרסה הראשונה שנמסרה על יד הנחקר בשלב החקירה.

 

בשל כל אלה חשוב מאוד לערב אותנו - משרד עורכי דין המתמחים בדיני הונאה, דיני זיוף, הוצאת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ממעביד וכו' - ללא דיחוי, לנו ניסיון של עשרות שנים בטיפול בתיקים שכאלו. משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח אשר בעברם ייצגו את הפרקליטות ו/או את הגופים החוקרים ממש, כך שיש ברשותנו הידע והניסיון המתאימים, אנו מכירים היטב את טכניקות החקירה ויודעים ללמוד תוך פרק זמן קצר ביותר על מידת החשיפה הפלילית של הלקוח. על סמך כל אלה יש לנו את היכולת לעזור לך כבר מהשלב של הזימון לחקירה, חקירה, המעצר, הארכת המעצר ו/או ניהול המשפט. המטרה שלנו היא לסיים לך את התיק מהר, ללא אשמה וללא כתב אישום, אולם לשם כך עלינו להיערך ובמהירות. זו ההתמחות שלנו, התקשר אלינו עתה, אל תחכה - אם אתה חושש מפתיחה של חקירה, מה טוב, פנה אלינו במידי ואם הנושא כבר נפתח, פנה או דרוש את התייצבותנו לימינך במידי. אנו פועלים בנאמנות במסירות, תוך מתן יחס אישי 24 שעות ביממה!

 

התקשר אלינו כעת ואנו נפעל לטובת קידום עניינך וצמצום הנזק עד למינימום האפשרי, חייג לעו"ד אלי דורון 054-4251054  

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

עבירות זיוף – הדין בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.

עבירות אלימות – הדין בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

עבירות אלימות הן עבירות פליליות הכוללות הפעלת כוח פיזי או איום בכוח נגד הזולת. במסגרת הדין הישראלי, מונח זה מתייחס לקשת רחבה של מעשים – החל מתקיפה פיזית ישירה, עבור באיומים מילוליים, ועד לפגיעה מינית בכפייה. מרבית עבירות האלימות מוגדרות כיום בחוק העונשין, התשל”ז-1977 (שבמידה רבה החליף את פקודת החוק הפלילי מימי המנדט), והן נחשבות לחמורות במיוחד בשל הפגיעה בערך המקודש של שלמות הגוף והביטחון האישי של הפרט. בתי המשפט מדגישים את הצורך בהגנה על שלום הציבור והרתעה מפני אלימות, ולכן נוטים להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים בעבירות אלו. להלן סקירה של סוג

עבירות הטרדה מינית – הדין הפלילי והאזרחי בישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח–1998, נחקק כדי להגדיר ולאסור באופן ברור התנהגויות המהוות הטרדה מינית וכן התנכלות (נקמה או פגיעה בעקבות תלונה או סירוב להיענות להטרדה). החוק מצהיר כי הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות חמורות וכן עוולות אזרחיות. משמעות הדבר היא שמעשה של הטרדה מינית עשוי לגרור הן הליך פלילי מצד המדינה (כתב אישום ועונשים כמו מאסר) והן הליך אזרחי בו הנפגע/ת רשאי/ת לתבוע פיצויים אישיים. החוק נועד להגן על כבוד האדם, חירותו, פרטיותו והשוויון בין המינים, והוא חל בכל תחומי החיים, ובעיקר שם דגש על סביבת העבודה ומצבי יחסי מרות. מאז חקיקת

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.