פנייה קלה ומהירה
ישראלים רבים מוצאים עצמם מוזמנים לחקירה על ידי משטרת ישראל ו/או גורמים אחרים בחשד לביצוע עבירות אשר עניינן בקבלת דבר במרמה, מתן או קבלת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ממעביד ועוד עבירות פליליות-כלכליות כאלה או אחרות.
המציאות מלמדת כי שעה בה אתה מוזמן לחקירה, לא נמסר לך מה מהות החקירה ועל מה עומדים לחקור אותך וזאת, מטבע הדברים, על מנת לנסות ולנטרל סכנה לשיבוש הליכי חקירה ו/או בכדי לא לאפשר לגורם המוזמן לחקירה להיוועץ בעו"ד ו/או לשקול את גרסתו. שלב החקירה הוא שלב קריטי, מאוד לא נעים, שלב בו לנחקר אין מידע על הראיות שנצטברו אם בכלל נגדו ולכן הלכה למעשה בחלק גדול מהמקרים, דווקא בתיקים מסוג זה ה-"אויב" מספר אחד של הנחקר הוא הנחקר עצמו וזאת משום שבאמצעות טכניקות חקירה שונות יכולה המשטרה ללמוד מפי הלקוח עצמו על עובדות והנותנים שכלל לא היו ידועים לה אלמלא אותו נחקר לא היה שופך את המידע. יש לקחת בחשבון כי חוקרי משטרה בתחומים אלה מתוחכמים ומנוסים מאוד ולכן יש ברשותם היכולת לגרום לנחקר להבין כי יש בידם מידע לגביו הרבה מעבר למה שיש להם בפועל ובאופן זה ללמוד על עבירות או עניינים אחרים. כל זאת, בעוד שהלכה למעשה הדין מאפשר לנחקר תחת אזהרה להיוועץ בעו"ד ואף לשמור על זכות השתיקה ולא למסור כל מידע למשטרה.
משמעות הדברים היא שיש בנמצא חשיבות מכרעת, שעה בה אתה מוזמן לחקירה, להיוועץ עם עו"ד פלילי המתמחה בתחום. לפעמים אתה יכול להספיק ולהגיע אלינו עוד בטרם החלה חקירה גלויה נגדך ולפעמים, במקרים בהם המשטרה עצרה אותך ללא התראה, הנך רשאי להודיע לשוטר כי אתה מבקש לראות את עורך דין בטרם תיחקר ו/או בטרם תמסור גרסה וכי כל עוד לא יאפשרו לך לעשות כן - אתה פשוט "לא מדבר". החשיבות שלא לדבר בטרם ייעוץ גדולה וזאת גם במקרים בהם הנחקר אומר לעצמו "אין לי ממה לחשוש, לא עשיתי דבר". הדין הפלילי מורכב, העבירות מורכבות אף הן ולפעמים, כך יוצא, אדם עלול למצוא את עצמו מעורב בפרשה פלילית שלא בידיעה וזאת למרות שהיה משוכנע כי כל התנהלותו הייתה כשרה למהדרין. בהקשר זה חשוב להדגיש כי כל מה שנאמר על ידי הנחקר בשלב הראשוני של החקירה, אם בחקירה "פורמאלית" ואם ב-"פרוזדור", נרשם או מוקלט ולדברים נאמרים אלה משקל מכריע באופן העלול להכריע את האופן בו תסתיים הפרשה. האמירות הנאמרות או מוקלטות יוצגו בפני בית המשפט, היה ויוגש כתב אישום וגם אם על גבי הדוכן יגיד הנאשם דברים שונים ממה שאמר בחקירה, גם אם יטען שלא הבין וכו', בית המשפט רשאי להעדיף את הגרסה הראשונה שנמסרה על יד הנחקר בשלב החקירה.
בשל כל אלה חשוב מאוד לערב אותנו - משרד עורכי דין המתמחים בדיני הונאה, דיני זיוף, הוצאת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה ממעביד וכו' - ללא דיחוי, לנו ניסיון של עשרות שנים בטיפול בתיקים שכאלו. משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח אשר בעברם ייצגו את הפרקליטות ו/או את הגופים החוקרים ממש, כך שיש ברשותנו הידע והניסיון המתאימים, אנו מכירים היטב את טכניקות החקירה ויודעים ללמוד תוך פרק זמן קצר ביותר על מידת החשיפה הפלילית של הלקוח. על סמך כל אלה יש לנו את היכולת לעזור לך כבר מהשלב של הזימון לחקירה, חקירה, המעצר, הארכת המעצר ו/או ניהול המשפט. המטרה שלנו היא לסיים לך את התיק מהר, ללא אשמה וללא כתב אישום, אולם לשם כך עלינו להיערך ובמהירות. זו ההתמחות שלנו, התקשר אלינו עתה, אל תחכה - אם אתה חושש מפתיחה של חקירה, מה טוב, פנה אלינו במידי ואם הנושא כבר נפתח, פנה או דרוש את התייצבותנו לימינך במידי. אנו פועלים בנאמנות במסירות, תוך מתן יחס אישי 24 שעות ביממה!
התקשר אלינו כעת ואנו נפעל לטובת קידום עניינך וצמצום הנזק עד למינימום האפשרי, חייג לעו"ד אלי דורון 054-4251054
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.
מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.
האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.
חיפוש 
סגור 
