6/8/2025
מתי יש חובה להציע עבודה באמצעות מכרז?
מתי גוף ציבורי חייב לפרסם מכרז פומבי? אילו חריגים מאפשרים התקשרות ישירה בלי מכרז? ומה עושים כשמתגלה שההליך לא היה תקין? כל מה שחשוב לדעת על חובת המכרזים בישראל – ועל זכויותיכם כשמשהו משתבש.
חוק חובת המכרזים (התשנ”ב-1992) מחייב גופים ציבוריים וממשלתיים לפרסם מכרז פומבי לפני שהם מתקשרים בחוזה לביצוע עבודה, רכישת טובין או קבלת שירות עם גוף או אדם חיצוני . במילים אחרות, כאשר רשות ציבורית (כגון משרד ממשלתי, תאגיד ממשלתי, קופת חולים, מועצה דתית, מוסד אקדמי וכדומה) מבקשת לבצע התקשרות עסקית, עליה להציע את העבודה במכרז ולתת הזדמנות לספקים שונים להתחרות על ביצוע העבודה . רק באמצעות מכרז פומבי רשאים גופים אלה לבחור קבלן או ספק ולחתום על חוזה – זאת למעט מקרים חריגים שמפורטים בחוק ובתקנותיו.
חוק חובת המכרזים – מטרות ועקרונות
חובת מכרז פומבי נועדה להגן הן על האינטרס הציבורי והן על עקרון השוויון. מבחינת הרשות הציבורית, המכרז מאפשר לה לקבל את ההצעה הטובה ביותר – מבחינת איכות ומחיר – לביצוע העבודה הנדרשת . במקביל, עבור הציבור והחברות הפרטיות, חובת המכרז מבטיחה הזדמנות שווה והוגנת להתמודד על הפרויקטים, ובכך מרחיבה את הנגישות של אזרחים ועסקים להזדמנויות כלכליות שמקורן בכספי הציבור .
מעבר לחיסכון בכספי ציבור והשגת התמורה הטובה ביותר, לחובת המכרז יש גם רציונל ערכי-ציבורי חשוב. החוק שואף לעגן ולממש ערכים כגון טוהר המידות, ניקיון כפיים, שוויון הזדמנויות, הגינות ושמירה על מנהל תקין במגזר הציבורי. כאשר כל חוזה ציבורי מחויב במכרז הוגן ופתוח, פוחת הסיכון לשחיתות ולהעדפת מקורבים, ומתחזק אמון הציבור בכך שהחלטות ההתקשרות נעשות באופן ענייני ושקוף לטובת הציבור . בנוסף, באמצעות הליכי מכרז יכולות הרשויות לקדם מטרות חברתיות ולאומיות נוספות (למשל: עידוד תוצרת הארץ, ייצוג נשים וכד’), בהתאם להוראות החוק ותקנותיו.
החובה להתקשר באמצעות מכרז והיקפה
היקף החובה: חוק חובת המכרזים חל על מרבית הגופים הציבוריים. בסעיף 2 לחוק מוגדר כי חובת מכרז תחול על “מוסדות המדינה” – בין היתר משרדי הממשלה themselves וגופים ממשלתיים אחרים – ועל כל תאגיד ממשלתי, קופות חולים, מועצות דתיות ומוסדות להשכלה גבוהה . החוק אף מרחיב את תחולתו, בנסיבות מסוימות, גם על תאגידים מקומיים ועל מערכת הביטחון (למשל כאשר התקשרות ממומנת מכספי מדינה) . משמעות הדבר היא שבכל התקשרות של גוף ציבורי בתחומים של רכש, שירותים או עבודות – קיימת חובה בסיסית לפרסם מכרז ציבורי פתוח ולאפשר תחרות.
מתי אין חובה? החוק והתקנות מפרטים רשימת חריגים מוגדרת שבהם מותר להתקשר ללא מכרז. ישנם מצבים מיוחדים בהם ניתן פטור מחובת מכרז – למשל: התקשרות דחופה עקב מקרה חירום, ספק יחיד שאין לו מתחרים, התקשרות בעלת אופי ביטחוני מסווג, וכיו”ב. תקנות חובת המכרזים כוללות למעלה מ-30 מקרים בהם מותר פטור ממכרז . כמו כן, החוק מסמיך את שר האוצר, באישור ועדה של הכנסת, להתיר במקרים חריגים התקשרויות ללא מכרז או במכרז סגור (מכרז מוגבל למוזמנים בלבד) בנסיבות המצדיקות זאת . עם זאת, חשוב להדגיש שגם כאשר התקשרות מסוימת פטורה ממכרז על פי דין, החוק מורה לתת עדיפות לעריכת מכרז פומבי ככל הניתן . במילים אחרות, ברירת המחדל הרצויה היא תמיד לבצע מכרז פומבי למען השקיפות והתחרות, ורק בנסיבות מוצדקות לחרוג מכלל זה.
קיום המכרז לפי החוק והנחיותיו
כדי שהמכרז יהיה חוקי וכשר, יש לעמוד בהוראות החוק והתקנות ולנהוג בעקרונות יסוד של דיני המכרזים לאורך כל התהליך. אי-הקפדה על הכללים עלולה להביא לפסילת המכרז או תוצאותיו. להלן הדרישות המרכזיות לניהול מכרז תקין:
- פרסום פומבי ופתוח: מכרז חייב להתפרסם באופן פומבי, כדי להגיע למספר רחב ככל האפשר של מתמודדים פוטנציאליים. על פי התקנות, חובה לפרסם הודעה על המכרז לפחות בעיתון נפוץ בעברית, בעיתון בשפה הערבית, וכן באתר אינטרנט . פרסום המכרז באינטרנט צריך להופיע בעברית ובערבית, ויש לפרסמו במועד מוקדם וסביר לפני המועד האחרון להגשת ההצעות . דרישות פרסום אלו נועדו לוודא שכל מי שמעוניין וכשיר להשתתף ייחשף למכרז ויוכל להגיש הצעה בזמן.
- מסמכי מכרז שקופים והוגנים: מסמכי המכרז (ה”קול הקורא” למציעים) חייבים להיות ברורים, לכלול את כל תנאי ההתקשרות והקריטריונים להערכת ההצעות, וללא הטיות. לפי החוק, תנאי המכרז צריכים להיות רק כאלה המתחייבים מאופיו ומהותו של המכרז . אסור לרשות לכלול בתנאים דרישות שאינן רלוונטיות לעבודה הנדרשת, ובעיקר לא כאלה שעלולות ליצור יתרון לא הוגן למציע מסוים. אם בכל זאת כוללים תנאי מיוחד שאינו מתחייב מעצם מהות ההתקשרות, חייב יוזם המכרז לנמק בכתב מדוע תנאי זה נדרש . חובה זו למתן נימוק נועדה למנוע הדרת מציעים שלא לצורך או דרישות שרירותיות.
- שוויון ואיסור אפליה: עקרון השוויון הוא אבן יסוד בדיני המכרזים. על עורך המכרז לנהוג בשוויון מוחלט בין כל המציעים, ולמנוע כל הפליה פסולה . כל משתתף זכאי לאותם מידע ותנאים, ואין להעדיף או לקפח אף מציע במהלך הבחינה וההחלטה. החוק אף אוסר במפורש על אפליה בין מציעים וקובע חובה לפעול בהגינות ובתום לב כלפי כולם . משמעות הדבר היא שהרשות חייבת לדבוק בכללי “משחק” אובייקטיביים שנקבעו מראש במסמכי המכרז, ולא לשנותם עבור משתתף מסוים או בדיעבד במהלך התהליך.
- ניהול מקצועי ותקין של ההליך: על ועדת המכרזים המנהלת את ההליך לפעול בהגינות, בתום לב, בסבירות ולפי הנהלים שנקבעו. דיני המנהל הציבורי חלים על פעילות ועדת המכרזים, לכן גם החלטותיה לגבי פסילת הצעות, בחירת זוכים וכד’ צריכות לעמוד בעקרונות המנהל התקין (סבירות, מידתיות, שקיפות) . למשל, יש לנהל פרוטוקול של דיוני הוועדה, לנמק החלטות (בפרט החלטה לפסול הצעה או לזכות הצעה מסוימת), ולהימנע מניגוד עניינים מצד חברי הוועדה. ניהול תקין ומקצועי מבטיח שכל ההצעות נבחנות באופן ענייני ושוויוני, בהתאם לקריטריונים שפורסמו מראש.
קיום ההנחיות הללו הוא קריטי לכשרות המכרז. למעשה, הגשת הצעה למכרז יוצרת “חוזה מכללא” בין הרשות לבין המשתתפים, לפיו הרשות מתחייבת לנהל את ההליך לפי כללי המכרז והדין . אם הרשות סוטה מכללים אלו במהלך המכרז – הדבר ייחשב כהפרת אותה התחייבות מובלעת, ועלול להוביל לסנקציה של ביטול תוצאות המכרז.
עילות לביטול תוצאות מכרז
מכרז שנערך שלא בהתאם לחוק – למשל, תוך הפרת עקרון השוויון, סטייה מהנהלים המחייבים או פגמים מהותיים בהתנהלות – עלול להיפסל ותוצאותיו עשויות להתבטל. בתי המשפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון בעתירות של מציעים שתוקפים את חוקיות המכרז, ובמקרים המתאימים ביהמ”ש יבטל את החלטת ועדת המכרזים או את ההתקשרות עם הזוכה, אם ימצא שפגמים מהותיים אירעו . להלן עילות נפוצות שעשויות להצדיק ביטול תוצאות מכרז פומבי:
- פגיעה בעקרון השוויון או טוהר המידות: אם מתגלה שאחד המציעים קיבל יתרון לא הוגן (למשל מידע מקדים או גישה מיוחדת) או שהיה ניגוד עניינים של גורם בוועדת המכרזים, מדובר בפגם חמור. הפליה של מציע, שינוי כללים לאחר פתיחת ההצעות, או העדפת מקורבים – כל אלו הפרות יסודיות של חובת ההגינות והשוויון, המצדיקות את פסילת המכרז או תוצאותיו.
- חריגה מסמכות או מאי-עמידה בכללי החוק: כאשר הרשות אינה ממלאת אחר ההוראות הפרוצדורליות הקבועות בדין, הדבר עלול להביא לביטול המכרז. למשל, אי-פרסום כדין של המכרז (אם הרשות לא פרסמה במקומות ובמועדים כפי שנדרש והדבר פגע בתחרות); קביעת תנאים בלתי-חוקיים במסמכי המכרז (תנאים שאינם מתחייבים מאופי ההתקשרות או כאלו הסותרים את הוראות החוק); או אי-הנמקה של החלטות הוועדה כנדרש. פגמים אלה פוגעים בשקיפות ובסדר התקין, ולעיתים קרובות יביאו להתערבות בית המשפט.
- פגמים מהותיים בהליכי הבחינה וההחלטה: טעויות או כשלים בניהול תהליך הבחירה עשויים לשמש עילה לביטול. כך למשל, אם הצעה זוכה לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, אך בכל זאת נבחרה – זהו פגם מהותי. גם מקרים בהם ועדת המכרזים שוקלת שיקולים זרים שאינם בקבועים בתנאי המכרז, או שינוי קריטריונים לאחר פתיחת ההצעות, מהווים הפרה של “כללי המשחק” המצדיקים פסילה. אפילו טעות משמעותית בחישוב הניקוד או במחירי ההצעות, אם יש לה השפעה על התוצאה – עלולה להצדיק התערבות ותיקון, עד כדי ביטול ההחלטה על הזכייה.
- שינוי נסיבות המצדיק ביטול מצד הרשות: לעיתים רשות сама עשויה לבטל מיוזמתה מכרז אפילו לאחר פתיחת ההצעות, בשל נסיבות חדשות. כך, אם התברר לרשות שיש טעות מהותית במסמכי המכרז (למשל סעיף לא ברור שהטעה את המציעים), או אם חל שינוי בתקציב ואין ביכולתה לממן את הפרויקט, יש מקרים שהדין מכיר בזכותה של הרשות לבטל את המכרז לפני התקשרות סופית. עם זאת, החלטה כזו צריכה לעמוד במבחני תום הלב, סבירות והגינות של המשפט המנהלי. ביטול מכרז בשלב מתקדם יעשה רק מטעמים כבדי משקל, ובהיעדר ברירה אחרת, שכן ביטול מאוחר פוגע במשתתפים שהשקיעו בהצעותיהם. בתי המשפט בוחנים בצמצום החלטות של רשויות לבטל מכרז לאחר שהחל, כדי לוודא שהצעד ננקט בהצדקה עניינית ולא באופן שרירותי.
חשוב לציין: לא כל פגם טכני במכרז יביא אוטומטית לביטול התוצאות. בית המשפט יבחן את מידת ההשפעה של הפגם על ההליך והתוצאה. רק פגמים מהותיים הפוגעים בשוויוניות ההליך או בטוהר המידות יצדיקו בדרך כלל ביטול זכייה או עריכת מכרז חדש. מטרת ההתערבות היא לשמר את אמון הציבור בכך שהרשות פועלת בהגינות, ולאפשר למציעים תחרות הוגנת באמת.
התמחות משרדנו בתחום המכרזים
משרדנו מתמחה בדיני מכרזים ציבוריים ובייצוג מציעים ורשויות בהליכי מכרז מורכבים. הצוות שלנו כולל עורכי דין ותיקים, שחלקם מגיעים מרקע רב-תחומי ייחודי – בהם עורכי דין שהם גם רואי חשבון, כלכלנים ויועצי מס. חלק מחברי הצוות צברו ניסיון משמעותי גם בשירות המדינה (לשעבר במשרד האוצר ובמשרד המשפטים), עובדה המקנה לנו הבנה מעמיקה הן של הדרג המשפטי-רגולטורי והן של הפן הכלכלי-פיננסי בהליכי המכרז.
הידע והניסיון שברשותנו מאפשרים לנו לבחון בקפדנות את ההתנהלות של מכרזים ולהעריך האם ההליך התנהל כדין ובהתאם לכל הכללים. אנו מלווים גופים ציבוריים בתכנון וניהול מכרז תקין, כדי לוודא עמידה מלאה בחוק חובת המכרזים ותקנותיו – החל משלב ניסוח התנאים והמפרטים, דרך פרסום המכרז, ניהול ועדת המכרזים, ועד בחירת הזוכה באופן שקוף וסדור. מנגד, אנו מייצגים גם מציעים פרטיים וחברות המשתתפים במכרזים: אנו יודעים לאתר ליקויים ופגמים בהתנהלות מכרז, ואם עולה חשד שהמכרז לא התנהל כדין – אנו מוכנים לפעול בתקיפות להגנה על זכויות לקוחותינו.
במקרה הצורך, משרדנו יגיש עתירה מנהלית לביטול תוצאות המכרז או לתיקון הפגמים, על מנת לוודא שהתוצאה הסופית תהיה צודקת וחוקית. המומחיות המשולבת במשפט, בכלכלה ובחשבונאות שמציע משרדנו, יחד עם ההיכרות מבפנים עם המגזר הציבורי, מציבים אותנו בעמדה מצוינת לייצג אתכם בנושאי מכרזים. אנו מחויבים לשמור על עקרונות החוק והצדק בהליכי המכרז – בין אם במניעת טעויות מראש ובין אם בתקיפת תוצאות מכרז בלתי תקין – כדי להבטיח תחרות הוגנת ותוצאה ראויה לכל הצדדים.
לסיכום, חוק חובת המכרזים מבטיח שהתקשרות כספית של המדינה תיעשה בשקיפות, בשוויון ובהגינות, למען האינטרס הציבורי. עמידה קפדנית בחוק ובכללי המכרז היא תנאי לכשרות ההליך; סטייה מכללים אלו עלולה להביא לפסילת התוצאות. משרדנו ניצב לשירותכם במומחיות וניסיון רב בתחום זה, כדי לוודא שכל מכרז יתנהל כדין – ואם לא, לנקוט בכל הצעדים המשפטיים הנדרשים לביטול או תיקון התוצאה הלא צודקת.
משרד דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בדיני מכרזים ציבוריים ובייצוג מקצועי של חברות, ספקים ורשויות בהליכי מכרז מורכבים. אנו בודקים כל מכרז לעומק, מזהים פגמים קריטיים ופועלים משפטית להגנה על זכויות לקוחותינו – כולל הגשת עתירות לביטול או תיקון תוצאות לא תקינות. שילוב הידע המשפטי, הכלכלי והחשבונאי שבידינו הוא היתרון שלכם.
חיפוש
סגור
