מאת:


על ניהול סכסוכים בתחום הזכיינות

מערכת היחסים בין זכיין לבין הרשת המעניקה לו את הזיכיון הינה מערכת ייחודית ומורכבת הנשענת על אמון הדדי בין הצדדים. מדובר במערכת יחסים במסגרתה שני הצדדים נוטלים על עצמם התחייבויות רבות ומורכבות המחייבות שיתוף פעולה שוטף לטווח ארוך. מורכבות זו בקשר בין הצדדים עשויה להוביל גם ללא מעט מחלוקות, עליהן נדון במאמר זה.
 

מהם יחסי זכיין - מזכה

העקרון המרכזי העומד מאחורי עסקים הפועלים בשיטת הזכיינות נעוץ בכך שלרוב, בעת פתיחת עסק חדש, הוא ייהנה מיתרון יחסי אם הוא יפעל כחלק מרשת מוכרת וממותגת, בעלת מוניטין, בעלת תפריט מוצרים ובעלת שיטות עבודה שהוכיחו את עצמן בסניפים אחרים של הרשת, על פני עסק דומה הנבנה "מאפס" ללא כל מיתוג קודם. בתוך כך, יזמים רבים המבקשים לפתוח עסק חדש (או המבקשים למתג מחדש עסק קיים) בוחרים לרכוש זיכיון של רשת מוכרת לפתיחת סניף נוסף של הרשת.
קיימים סוגי עסקים רבים הפועלים בשיטת הזכיינות לרבות, עסקים בתחום המזון (מסעדות ובתי קפה), עסקים בתחום המסחר הקמעונאי (חנויות הלבשה, חנויות ריהוט, מוצרי חשמל וכד'), עסקים בתחום השירותים (מרפאות אסתטיות, סוכנויות תיווך) ועוד סוגי עסקים רבים אחרים.
המאפיין הייחודי ביותר של עסק המתנהל בשיטת הזכיינות נובע מכך שבדומה לכל עסק אחר נדרש היזם (הזכיין) להשקיע מאמץ וסכומי כסף נכבדים בבניה ובפיתוח הפיזי של העסק אולם בניגוד לכל עסק אחר, היזם "שוכר" את המוניטין של הרשת ואינו בונה כל מוניטין משל עצמו, כך שבסוף ההתקשרות אין ברשותו כל מוניטין ו/או קניין רוחני שאותו הוא יכול לקחת איתו ועליו להשיב את המוניטין לרשת ו/או להעביר אותו לזכיין אחר שיכנס בנעליו.  
מטבע הדברים בכל ענף עסקי קיימים מאפיינים ייחודיים הרלוונטיים לאותו ענף ובכל רשת מדיניות ומערך הסכמים שונה ביחס לזכייני הרשת ולעיתים אף מערך הסכמים שונה בין הזכיינים השונים באותה הרשת. יחד עם זאת, במרבית הסכמי זכיינות ישנם גם עקרונות משותפים ובין היתר:
  • התחייבות של הרשת לספק לזכיין חומרי גלם, הדרכה ושיטות עבודה, לצד התחייבות של הזכיין לרכוש את חומרי הגלם שמספקת הרשת אך ורק ממנה ולפעול בהתאם לשיטות העבודה של הרשת;
  • התחייבות של הרשת לאפשר לזכיין לעשות שימוש בשם ובלוגו של הרשת, לספק לזכיין פרסום ארצי, חומרי פרסום ומוצרי מיתוג לצד התחייבות של הזכיין לעשות שימוש אך ורק במותגי הרשת ובחומר הפרסומי של הרשת ו/או התחייבות של הזכיין לקבל אישור של הרשת לכל פרסום עצמאי הנערך מטעמו;  
  • התחייבות של הזכיין לשמור על מדיניות מחירים והנחות של הרשת;
  • התחייבות של הזכיין לשלם לרשת תמלוגים (לרוב כאחוז מתוך מחזור ההכנסות של העסק);
  • התחייבות של הזכיין לדאוג להסדרה חוקית של פעילות העסק לרבות קבלת רשיון עסק והתאמת המקרקעין לצורך קבלת האישורים הנדרשים מן הרשויות;
לצד עקרונות רחבים אלה, ישנם עוד הסדרים רבים אחרים המקובלים בתחום הזכיינות אשר נפוצים במידה זו או אחרת בענפים שונים בתחום הזכיינות כגון:
  • התחייבות הזכיין לעמוד ביעדי מכירות ו/או במחזור עסקאות מינימלי ו/או ביעדים נוספים;
  • הגדרת התקציב שאותו ישקיע הזכיין בפיתוח הראשוני של הסניף, באחזקתו העתידית ו/או בפרסום ושיווק ברמה המקומית;
  • הגדרת האזור הגאוגרפי שבו ייהנה הזכיין מבלעדיות ואשר בו לא ייפתחו סניפים אחרים של הרשת;
  • הגדרת משך תקופת הזכיינות;
  • הסדרים בנוגע למנגנון השכירות של המקרקעין שבהם יפעל הסניף, כאשר לעיתים, הרשת שוכרת את המקרקעין והזכיין מהווה שוכר משנה ו/או בר רשות המחויב לשאת בעלויות השכירות ובעלויות הנלוות, במקרים אחרים הזכיין יהיה השוכר של המקרקעין, לאחר קבלת אישור של הרשת לגבי מיקום הסניף, ישנם גם מקרים שבהם הרשת תהיה בעלת המקרקעין שאותם הזכיין ישכור ממנה וכד';
  • הסדרים בנוגע לזכותה של הרשת לעדכן את נהליה, את שיטות העבודה שלה, את החומר השיווקי שלה, את תפריט מוצריה וחובתו של הזכיין להתאים את עסקו לשינויים הללו;
  • התחייבות היזם לערוך ביטוחים שונים;
  • הסדרים בנוגע לאופן סיום הסכם הזכיינות, בין אם כתוצאה מהפרת התחייבויותיו של הזכיין ובין אם מכל סיבה אחרת, לרבות הסדרים המאפשרים לרשת לסיים את הסכם הזכיינות מכל סיבה שהיא, תוך רכישת עסקו של הזכיין ו/או תוך מתן פיצוי מוסכם ו/או תוך מתן הודעה מוקדמת זמן סביר מראש;
אם כן, הסכמי זכיינות מאופיינים לרוב במורכבות לא מבוטלת הנעוצה בהיקף ההתחייבויות ההדדיות שנוטלים על עצמם הצדדים, בשיתוף הפעולה הנרחב הנדרש משני הצדדים ובמשך ההתקשרות הארוך המאפיין הסכמי זכיינות.
 

מחלוקות בנוגע להפסקת הסכם זכיינות עקב הפרת ההסכם

מטבע הדברים הסוג הנפוץ ביותר של המחלוקות המתעוררות בין זכיין לרשת נוגעות לשאלות של הפרת הסכם הזכיינות על ידי הזכיין. לעיתים אלה יהיו מחלוקות כנות ואמיתיות כגון מצבים שבהם הזכיין אינו עומד ביעדי המכירות שנקבעו לו אולם טוען, כי הדבר נובע כתוצאה מכך שהרשת הפסיקה להשקיע כספים בשיווק ומיתוג ו/או כתוצאה מכך שהרשת העלתה את מחירי המוצרים וגרמה לירידה דרסטית בביקוש ו/או כתוצאה מכך שהרשת הקימה סניף חדש ומתחרה במרחק קטן מהסניף הקיים וכד'.
לעיתים, מחלוקות בעניין הפרת הסכם הזכיינות על ידי הזכיין אינן נובעות מטענות כנות בנוגע להפרה משמעותית של ההסכם אלא מונעות מהרצון של הרשת לסלק את הזכיין בכל מחיר, כך למשל אם מדובר בזכיין ותיק, אשר זכה לתנאים טובים בתחילת דרכה של הרשת ובנה סניף רווחי כאשר אם יסולק, תוכל הרשת להעביר את הסניף לזכיין חדש ולגבות ממנו דמי זיכיון גבוהים בהרבה. במקרים מהסוג הזה עשויה הרשת "לרדוף" את הזכיין ולחפש כל הפרה שתהיה מצדו, קלה וחסרת משמעות ככל שתהיה על מנת לסלק אותו מהסניף.
במילים אחרות, לעיתים נדרש לבחון לא רק האם אכן הייתה הפרה מצד הזכיין, אלא גם האם השימוש שעשתה הרשת בזכות הביטול המוקנית לה נעשה בתום לב, האם ניתנה לזכיין התרעה מספקת והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה והאם לא מדובר בעמידה על קוצו של יוד.
במחלוקות מהסוג הזה קיימת חשיבות עליונה לניתוח משפטי מדוקדק של הוראות הסכם הזכיינות הקונקרטי, לרבות הבנת ההתחייבויות והסיכונים ההדדיים שלקחו על עצמם הצדדים וסדר הקדימות של התחייבויות אלה. לצד זאת, קיימת חשיבות בניתוח כלכלי/חשבונאי קפדני של התנהלות העסק על מנת לבחון האם ובאיזו מידה תוצאותיו העסקיות של הסניף הושפעו מכשלים שונים המיוחסים לרשת, מה היו תוצאותיו העסקיות של העסק לפני שהחלו אותם הכשלים וכיצד העסק היה צפוי להתפתח אילולא אותם כשלים.
 

מחלוקות בנוגע להפסקת הסכם זכיינות שלא עקב הפרת ההסכם

מצב נפוץ נוסף שבו עשויה הרשת לבקש לבטל את הסכם הזכיינות הינו מצב שבו לא נקבעה בהסכם תקופת ההתקשרות ו/או כאשר תקופת ההתקשרות המקורית חלפה והצדדים המשיכה בהתקשרות מבלי לקבוע מועד חדש לפקיעת ההתקשרות. ככלל, בהיעדר קביעה אחרת בהסכם הזכיינות, רואים אותו ככל הסכם אחר שנערך לתקופה בלתי קצובה, כאשר הסכם כזה ניתן לביטול בכל עת באמצעות מתן הודעה מוקדמת זמן סביר מראש.

מטבע הדברים התשובה לשאלה, מהו זמן סביר למתן הודעת ביטול משתנה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. לעיתים, הודעה בת 3 חודשים עשויה להיחשב כזמן סביר מראש ולעיתים תידרש הודעה של שנתיים מראש בטרם תוכל הרשת להפסיק את ההתקשרות.

פרק הזמן הסביר למתן הודעה מוקדמת נבחן על פי פרמטרים רבים כגון היקף ההשקעות שהשקיע היזם בנכס לצורך פתיחת העסק, האם עמדה לעיני הצדדים תכנית עסקית כלשהי שבה נכללו אומדנים לעניין פרק הזמן שיידרש ליזם כדי להחזיר את השקעתו, משך הזמן שבו הפעיל היזם את הסניף, היקף ההתחייבויות שנטל על עצמו היזם כלפי צדדים שלישיים לצורך הפעלת הסניף וכד'.
בהקשר זה, ראוי להפנות לחוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) אשר נחקק בשנת 2012 ואשר קובע הוראות מגן המהוות ברירת מחדל למתן הודעה מוקדמת טרם הפסקת התקשרות עם סוכן. אמנם חוק זה אינו חל באופן ישיר על יחסי זכיינות אולם בשל הדמיון הרב בין יחסי סוכנות לבין יחסי זכיינות ניתן להיעזר בחוק זה כקנה מידה לגבי אורך תקופת ההודעה המוקדמת. בהקשר זה קובע חוק חוזה סוכנות, כי משך ההודעה המוקדמת יגדל ככל שיסי הסוכנות נמשכו תקופה ארוכה יותר וככל שיחסים אלה נמשכו במשך 6 שנים ומעלה, נדרש הספק ליתן הודעה של 6 חודשים טרם הפסקת התקשרות עם הסוכן.
על אף שככלל חוזה לתקופה שאינה קצובה ניתן לסיום בכל עת על ידי כל אחד מהצדדים, לעיתים נוסח החוזה עשוי להעיד על כך שהצדדים בחרו לשלול את זכותו של המזכה להפסקת ההתקשרות. כך למשל בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בלום (ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון-סוכנות לנכסים) נדון מקרה שבו חוזה זכיינות להפעלת משרד תיווך של רשת אנגלו סכסון נערך לתקופה שאינה קצובה, יחד עם זאת נקבע בהסכם שלזכיין עומדת הזכות לבטל את ההתקשרות בכל עת, לעומת זאת ביחס לרשת נקבעה הוראה הקובעת רשימת מקרים שבהם תעמוד לה הזכות לבטל את ההתקשרות. במקרה זה קבע בית המשפט העליון, כי הוראות החוזה מלמדות על כך שעל אף שעסקינן בחוזה לתקופה שאינה קצובה, הצדדים בחרו לשלול את זכותה של הרשת לבטל את ההתקשרות בכל עת והגבילו את זכות הביטול שלה לרשימה סגורה של מקרים מוגדרים מראש. 
 

מחלוקות בעניין התחשבנות בין הזכיין לחברה המזכה

סוג נפוץ נוסף של מחלוקות בין זכיין למזכה מתרחש במצב שבו אף אחד מהצדדים אינו מעוניין להפסיק את ההתקשרות והמחלוקת נוגעת להתחשבנות כספית בין הצדדים. כך יתכנו מקרים בהם הזכיין אינו משלם את דמי הזיכיון השוטפים בטענה, כי הרשת גרמה לו נזקים שונים והוא מבקש לקזז נזקים אלה מתוך חוב דמי הזיכיון שלו. במקרים מהסוג הזה, יש לבחון, בין היתר, האם הסכם הזיכיון כולל הוראה האוסרת על הזכיין לערוך קיזוז והאם ניתנה על ידי הזכיין הודעת קיזוז כדין.
יתכנו גם מקרים שבהם הרשת טוענת, כי המחזור המדווח של הזכיין אינו משקף את היקף הפעילות שלו בפועל, למשל כאשר זכיין שהוא נותן שירותים (כגון מתווך) נוהג לערוך חלק מההתקשרויות "בשחור" מחוץ לספרים. בדומה לכך קיימות מחלוקות כספיות כאשר מתגלים חוסרים במלאי של הזכיין ומתעוררת מחלוקת האם הזכיין מכר את המלאי החסר מבלי לדווח על כך או שמא מלאי זה אבד ו/או נגנב וכד'. מחלוקת כספים עשויה להתעורר גם מקום שבו הזכיין נוהג להעניק ללקוחותיו הנחות בניגוד למדיניות ההנחות של הרשת באופן המקטין את מחזור העסקאות שלו, והרשת דורשת מהזכיין לפצות אותה בגין הקטנה זו שנעשתה בניגוד לתנאי ההתקשרות. מנגד, עשוי הזכיין לטעון, כי מדיניות המחירים של הרשת אינה משקפת את מחירי השוק וכי קביעת המדיניות מהווה דרך בלתי סבירה ו/או חסרת תום לב לקיום החוזה המנוגדת למטרת ההתקשרות שהינה, ככלל, מקסום ההכנסה המשותפת של שני הצדדים.
במקרים אחרים, עשוי הזכיין לטעון כנגד הרשת, כי זו העלתה את מחירי חומרי הגלם בניגוד להוראות החוזה ו/או חייבה אותו בחיובים חריגים שאין להם בסיס בתנאי ההתקשרות שבין הצדדים ו/או כי בין הצדדים קיימת הסכמה בדבר ויתור ו/או שינוי זמני בתנאי החוזה, כאשר יש בידיו אפשרות להוכיח הסכמה זו בהתכתבות ו/או בדרך של התנהגות.
כל אלה הינן מחלוקות המחייבות בדיקה מדוקדקת של תנאי ההתקשרות בין הצדדים לצד בחינת התנהלותם של הצדדים בפועל לאורך התקופה הרלוונטית וכן בחינה חשבונאית של התנהלות היזם.  
 

מחלוקות הנעוצות בגורמים חיצוניים וצדדים שלישיים

לעיתים מחלוקות בין זכיין לרשת עשויות להתעורר כתוצאה מהתנהלותם של גורמים חיצוניים שאינם תלויים באף אחד משני הצדדים. כך למשל, עשוי להיווצר מחסור במלאי של מוצר ו/או חומר גלם מסוים שאותו מחויבת הרשת לספק ליזם כתוצאה מבעיות בלתי צפויות בשרשרת ההספקה מחו"ל. בדומה לכך עשוי היזם להיקלע לקשיים זמניים כתוצאה מחסימת גישה עקב עבודות המתבצעות בקרבת הסניף ו/או כאשר המשכיר של הנכס מבקש להפסיק את השכירות לפני תום תקופת הזכיינות וכד'.
לא למותר לציין גם את אירועי השנים האחרונות על רקע מגיפת הקורונה או אירועים בינלאומיים כגון הגבלת הסחר עם רוסיה ואוקראינה כאירועים העשויים לסכל, לפחות כאופן זמני, את ההתקשרות בין הרשת לבין היזם.
במקרים רבים, אירועים מסכלים מהסוג הזה לא יהיו מוסדרים באופן מפורש בהסכם הזכיינות ותידרש בחינה מעמיקה של תכלית ההסכם ושל זהות הגורם אשר עליו יש להטיל את האחריות להתרחשות הסיכון, מסוג הסיכונים שנוצרו בפועל.
 

לסיכום

יחסים בין זכיין לבין החברה המזכה (בעל הרשת) הינם יחסים מורכבים המאופיינים לרוב בהתחייבויות הדדיות מרובות ובהתקשרויות לטווח ארוך. בתנאי שוק משתנים, התקשרויות מהסוג הזה מולידים מגוון רחב של מחלוקות בין הצדדים העשויות להביא ל"פיצוץ" ביחסיהם.

ניהול מושכל ומקצועי של המחלוקת עשוי להביא לפתרון הולם, הן בשלב שלפני נקיטת הליכים משפטיים והן במסגרת הליך משפטי.

ניהול מקצועי מהסוג הזה צריך לכלול ראיה רוחבית הן של תנאי ההתקשרות החוזיים שנקבעו בין הצדדים, הן של התנהלות הצדדים לאורך השנים, הן של המדיניות הכללית של הרשת ביחס לזכיינים אחרים והן של ההתנהלות הכספית השוטפת של הסניף וההתחשבנות היומיומית בין הצדדים, כל זאת תוך שילוב בין ידע וניסיון משפטי לצד הבנה מסחרית וחשבונאית.
כמו בכל ענף מסחרי אחר, במרבית המקרים עריכת הסכם ברור ומפורט, המאפשר חופש פעולה מסוים לשני הצדדים לצד הסדרים כספיים מאוזנים תאפשר לכם להימנע ממחלקות עתידית.
אולם, במקרה שבו קיים חשש להיווצרותה של מחלוקת, ראוי להקדים ולהכין את הקרקע לצורף פתרון אופטימלי של המחלוקת, עוד לפני שזו מחריפה ומסכנת את המשך ההתקשרות.
לבסוף, גם אם נקלעתם למחלוקת שאינה ניתנת לפתרון מוסכם, הרי שמערכת המשפט מעניקה קשת רחבה של סעדים משפטיים מחד והגנות משפטיות מאידך, אשר יביאו בסופו של יום לפתרון המחלוקת בין אם על ידי חיוב הצדדים לנהוג בדרך הנדרשת בנסיבות העניין ובין אם על ידי תשלום פיצויים כספיים.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

האם מוכר דירה שלא יידע את הרוכש על עבודת בניה בבניין הסמוך חייב בפיצויים?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

אדם המוכר דירה מחויב לגלות לקונה כל פרט מהותי שידוע לו על הנכס שהוא מוכר, אך האם ועד כמה חייב המוכר לספר על עבודות בניה שמתוכננות להתבצע בבניין אחר הסמוך לבניין שבו נמצאת הדירה? פסק דין חדש קובע

ביקורת חריפה על התנהלות ועדת הערר לענייני קורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

פסק דין נוקב של בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשתי סוגיות מהותיות הנוגעות לבחינת בקשות למענקים על ידי ועדת ערר לענייני קורונה: (1) אופן קביעת הקשר הסיבתי בין ירידה בהכנסות העסק לבין מגבלות נגיף הקורונה, כאשר מדובר בעסק בעל תנודתיות רבה במחזורי הפעילות (כגון עסק עונתי). (2) מהן ההשלכות של עיכוב משמעותי במתן החלטה בהשגה על ידי רשות המסים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.