מאת:


דיני תחרות והגבלים עסקיים​

מחירי XXX גבוהים מדי! פרשת XXX! חקירת תיאום המחירים! המיזוג הגדול! מונופול חדש בשוק! אנו מניחים שכותרות ראשיות אלה צדו את עיניכם. אנו מעוניינים לעשות סדר בבליל המושגים והמונחים שנזרקים לאוויר בשיחות סלון ובתקשורת בדיני התחרות וההגבלים העסקיים.

 
רבים מהמומחים והכלכלנים סבורים כי פגיעה בתחרות הוגנת והיווצרות שווקים מונופוליסטיים והסדרים כובלים בין גופים עסקיים מביאים לירידה באיכותם של המוצרים שנמכרים אלינו, לפגיעה ביכולת של גופים עסקיים להיכנס לשווקים חדשים ולעליה במחירים.
הדין הישראלי קובע הגבלות רבות שנועדו למנוע כשלים שמונעים קיומו של שוק תחרותי וכן מעניק סמכויות רבות לרשויות לאכוף ולהפעיל פיקוח רגולטורי מרתיע על חברות ופרטים בישראל לייצר שוק מונופוליסטי ולנצל את כוחם לרעה.
אז מדוע מנהלי תאגידי ענק מוצאים עצמם מגיעים להיחקר ברשות התחרות, מהי אותה רשות שמפקחת על התעשיינים והתאגידים? על שאלות מרתקות ומעניינות אלו ניתן מענה במאמר זה.
 

דיני התחרות ומטרתם:

מטרת דיני התחרות הנה להביא להשאת רווחת הצרכנים, כאשר בארגז הכלים של אותם דינים הם מניעת פגיעה בתהליך התחרותי ומניעת ניצול לרעה של מעמד דומיננטי של חברות או פרטים בשוק.
חוק ההגבלים העסקיים חוקק בשנת 1988 כאשר שמו של החוק שונה בינואר 2019 ל – "חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988". מתוקפו של החוק, תחת סעיף 41א הוקמה בשנת 1994 רשות התחרות אשר משמשת כגוף עיקרי אשר מפקח על נושא תחרות השוק בישראל.
התמחות בדיני ההגבלים העסקיים והתחרות משלבת מומחיות בדיני המשפט המנהלי והמסחרי וכן מחייבת הבנה והתמחות בתחומים (שאינם משפטיים) כדוגמת: כלכלה, חשבונאות, ועוד. כן עיסוק בדיני התחרות מחייב הבנה וניסיון בטיפול ובייצוג מול רשויות האכיפה, בבית הדין לתחרות ובבתי המשפט.

במאמר זה נציג מושגים בולטים בדיני התחרות/ההגבלים העסקיים:

1. הסדר כובל:

הסדר כובל הוא הסכם בין בני אדם המנהלים עסקים, בו לפחות אחד מן הצדדים מגביל את עצמו באופן שעלול למנוע את התחרות המסחרית בינו לבין צדדים אחרים וזאת לאור מחירים, רווחים, חלוקה של נתחי השוק ועוד.
ההסדר הכובל נולד עם ההסכמה לעניין דרישת המחיר בנוגע למוצר או שירות מטעם בית העסק כאשר ההסכם הוא שהרווח אשר יופק מכמות המוצר או השירות המסופק, יתבצע על דרך חלוקה של השוק. כלומר, מוסכם מראש בין הצדדים על חלוקה של הצרכנים או חלוקה אחרת שיכולה גם להיות חלוקה אזורית שבהם יסופק השירות או יימכר המוצר.
נהוג לסווג הסכם כ"הסדר כובל" בשני אופנים:
  • הראשון – מכונה הסדר כובל אופקי, כלומר, מדובר על 2 חברות או יותר אשר מתחרות באותו השוק והן יוצרות הסכם ביניהן על מחירים אחידים בנוגע למוצר מסוים או נתינת שירות כלשהו.
  • השני – מכונה הסדר כובל אנכי, כלומר, מדובר על הסכם אשר נערך בין 2 חברות בהן קיימת הכתבה של מחיר או בלעדיות. נניח לצורך הדוגמא שחברה אחת מייצרת מוצר שחברה אחרת רוצה לשווק לציבור. ככל שהחברה היצרנית תקבע לחברה המשווקת מחירים גבוהים או תנאים מסוימים להסכמים מולה; הרשות עשויה/עלולה לסווג הסדר זה כ"הסדר כובל".
ככל שהסדר מסוים יסווג כ"הסדר כובל" שלא קיבל אישור/היתר מבית הדין לתחרות, הרי שלאותו הסדר לא יהא תוקף (סעיף 4 לחוק). בדיני התחרות קיימים פטורים ומצבים בהם ניתן לקיים הסדר כובל ו/או מצבים בהם ניתן לקבל היתר לביצוע הסדר כובל. לפיכך, מומלץ לפנות לעורכי דין בעלי הבנה וניסיון בדיני התחרות לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לשאלה/לסכנה כי הסדר מסוים יסווג כ"הסדר כובל" בלתי חוקי.


2. מונופולין:

סע' 26(א) לחוק התחרות  מגדיר "מונופולין" ב 2 אופנים -
  1. האפשרות הראשונה הנה כאשר החזקה של אדם/תאגיד בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית.
  2. האפשרות השנייה היא שאדם/תאגיד המחזיקים "כוח שוק משמעותי" ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
בעבר, מונופולין היה מיוחס רק לאותן החברות אשר היו מחזיקות בנתח שוק הגדול ממחצית של שוק מסוים, אבל תיקון חוק התחרות משנת 2019 (תיקון מס' 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה) - שינה את הגדרת ה"מונופולין" בכך שהוסיף להגדרה הקודמת גם מונח עמום שהינו "כוח שוק משמעותי".
המחוקק הביע את רצונו הברור והמפורש ליתן לרשות התחרות יותר סמכויות וגמישות להכריז על אדם/תאגיד כ"מונופולין" (מבלי שיוכח כי מחזיק בלמעלה מ-50% מנתח השוק).
 
המונח "כוח שוק משמעותי" הינו אמנם עמום ורחב, אך ניתן למצוא בפסיקה ובהנחיות הרגולטוריות מס' קריטריונים ודגשים, שמהם ניתן ללמוד באילו מקרים ופרמטרים יסווגו הרשויות כוח שוק של אדם/תאגיד כ"כוח שוק משמעותי" המצדיק את החלטת רשות התחרות לסווגו כ"מונופולין".
  1. קריטריון עיקרי ובולט לסיווג "כוח שוק משמעותי" הוא כאשר קיימת  יכולת לקבוע תנאי אספקה או מחירים שנחותים באופן משמעותי בהשוואה לאלה אשר היו נקבעים בשוק תחרותי;
  2. המרווח בין העלויות הכלכליות של המוצר לבין מחירו וכן הרווחיות של הספק – פערים גדולים בין עלויות המוצרים לשווי מכירתם יכולים לשמש אינדיקציה בולטת, נוספת ומשמעותית לקיומו של "כוח שוק משמעותי";
  3. מידת הבידול בין המוצרים – ככל שקיים הבדל משמעותי בין מוצרים מסוימים זה יכול להוביל למצב שבו למוצר מסוים לא יהיה תחליף זהה ובעקבות זאת שלא יהיה לו תחליף, אנחנו הלקוחות, ניאלץ לקנות אותו גם אם המחיר שלו יהיה מאוד גבוה.
לממונה על רשות התחרות הסמכות להכריז על אדם/תאגיד כ"בעל מונופולין" (סעיף 26(א1) לחוק). ככל שייקבע כי אדם/תאגיד מהווים "מונופולין" הרי שחלים עליו איסורים מסוימים בדין: (1) בעל מונופולין לא יכול לסרב סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות (סע' 29 לחוק); (2) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק.
לממונה הסמכות גם ליתן הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה בתחרות (סעיף 30 לחוק), ובית הדין לתחרות אף יכול להורות לבעל המונופולין למכור בכפיה נכס שבידו וכן להורות על הפרדת המונופול באמצעות העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופול (סע' 31 לחוק).

3. מיזוג חברות:

מיזוג חברות הוא רכישת עיקר נכסי חברה אחת בידי חברה אחרת או רכישת מניות של חברה, בידי חברה אחרת, בערך שעולה על 25% מסך מניות החברה. הדין קובע את הכללים בדבר הודעת מיזוג ודורש הסכמה מקדמית של הממונה על התחרות, טרם אישור המיזוג.
מטרת הדין בעניין אישור מקדמי של הממונה על התחרות למיזוג חברות הנה מניעת מצב בו מיזוג חברות יביא לכוח שוק חזק מידי אשר בעקבותיו תיפגע התחרות.
משכך, אנו ממליצים בחום לפנות למשרד עוה"ד מנוסה שילווה את הליך המיזוג, הן בהיבטים המסחריים; הן בדיני החוזים; והן בדיני התחרות.
4. ענישה:
לרשות התחרות, לממונה ולבית הדין לתחרות ניתנו סמכויות רחבות לענישה ולהטלת קנסות ועיצומים כספיים. כך ניתן להטיל עיצום כספי עד לסך של כ- 99 מלש"ח (סע' 50ד לחוק). כן יצוין כי מעשי ביצוע הסדר כובל, ביצוע מיזוג פסול, ניצול לרעה של מעמד כמונופול בשוק מוגדרים כעבירות פליליות שדינן קנסות משמעותיים ואף עונשי מאסר ממושכים.
 

המצב כיום ותפקידה של רשות התחרות:

ניתן לראות כיצד בזמן האחרון פעולותיה של רשות התחרות עולות לכותרות היומיות בצורה יותר דחופה וזאת לאור פעולותיהן הבלתי חוקיות לכאורה של גופים עסקיים גדולים ומוכרים.
פרשה מוכרת אחת כונתה כפרשת "קרטל הלחם," עסקה בין מספר של תעשיינים בענף המזון וביניהם דוידוויץ, אנג'ל וברמן אשר הואשמו במעשים פליליים בעקבות תיאום מחירים ופגיעה בתחרות השוק. סופה של הפרשה החמורה הזאת נגמרה במאסרים בפועל והשתת קנסות של מאות אלפי ₪ על בעלי המאפיות.
פרשה נוספת שעלתה לאחרונה בכותרת הינה פרשה הידועה בשם: "קרטל המעטפות", כאשר יצרניות המעטפות גברעם, דפרון, אמקה ומנהליהן הורשעו בפגיעה בתחרות השוק בעקבות תיאומי מחירים ופגיעה בשוק התחרות כאשר העונש אשר הוטל עליהם היה קנסות כספיים בגובה של מאות אלפי ₪.
בימים אלו ניתן גם לראות את רשתות ענק  אשר נחקרות אצל רשות התחרות וזאת בעקבות חשד לתיאום והעלאת מחירים, כאשר נטען שאחד מהאמצעים לתיאום המחירים היה ראיונות בתקשורת ופרסום כוונה להעלאת מחירים בדו"חות רשמיים ובפרסומי החברות.


לסיכום:

משרדנו מורכב מעו"ד, מכלכלנים, מבעלי השכלה חשבונאית ויוצאי משרד המשפטים והפרקליטות. משרדנו מתמחה בייצוג הדוק ואישי של גופים עסקיים, הן כמתלוננים והן כנחשדים בביצוע עבירות על דיני התחרות בכל הארץ.
תחום דיני התחרות/ההגבלים העסקיים הוא תחום דינמי, מורכב ומולטי דיסציפלינרי, אשר עוסק ונוגע בתחומי משפט ובתחומים אחרים רבים. לנו הבקיאות, הניסיון והידע לטפל באופן מידי בעניינך במסירות, בדיסקרטיות ובנאמנות חסרת פשרות, ללא כל עיכוב ותוך התחשבות מירבית בכל הנוגעים בדבר.
משרדנו העניק לאורך השנים ומעניק גם כיום ייצוג משפטי משביע רצון לגופים עסקיים ולתאגידים בולטים בעניינים הנוגעים ומשיקים לדיני התחרות. צוות משרדנו בעל הניסיון הנדרש והרלוונטי בליווי וייצוג לקוחותיו בפני הערכאות המשפטיות והרשויות המוסמכות.
צוות משרדנו ערוך ומוזמן לספק לכם ליווי ושירות יעיל ומקצועי. אין ספק שסוגיית דיני התחרות הנה מסקרנת ומעוררת עניין רב ועוד תמשיך ותעורר כותרות – אנחנו כמובן נמשיך לעדכנכם.
 
 
דיני תחרות והגבלים עסקיים​

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מכרזים - בית המשפט הפך את תוצאות המכרז

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים קיבל עתירה שהוגשה בפניו לביטול זכייתה של משתתפת במכרז ולהכרזה על העותרת כזוכה

נודע לך על הזדמנות עסקית מעניינת במסגרת תפקידך? כך תפעל כדי להימנע מחשיפה משפטית

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בעל שליטה ויו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית קיבל מידע ובחן אפשרות להתקשרות החברה בעסקה אך בסופו של יום החליט להתקשר באותה עסקה באופן פרטי ולא באמצעות החברה. לימים העסקה הניבה לאותו נושא משרה רווח נאה שהיה יכול להגיע לחברה אילו היא הייתה מתקשרת באותה עסקה. אין ספק שתסריט מסוג זה מעורר אי נוחות רבה אך האם יש במצב זה פסול משפטי? ובכן, כמו בהרבה מקרים אחרים התשובה לשאלה היא - תלוי בנסיבות ומשכך מצאנו לנכון במסגרת מאמר זה להתייחס לנסיבות ולנדרש מנושא משרה, בנסיבות כאלה או אחרות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.