מאת:

מגפת הקורונה, מס עזבון, חנינת מס ומה שביניהם

* המאמר פורסם במקור באתר "כלכליסט" בתאריך 1/3/21

בחודש מרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO - World Health Organization) על מגפת הקורונה (COVID-19) כמגיפה עולמית, זאת לאחר שלושה חודשים מאז שקיומו של הנגיף נודע לארגוני הבריאות. הנגיף התפשט ברחבי העולם, הדביק מאז מיליוני אנשים והביא למותם של כ-2.5 מיליון איש ברחבי העולם.
 
המגיפה לא פסחה גם על מדינת ישראל כאשר ראשון המאומתים התגלה בארץ בראשית חודש מרץ 2020 ומאז ידעה המדינה שלושה גלי התפרצות גדולים, למעלה מ-5,500 מתים ומאות אלפי חולים מאומתים. מציאות משברית זו הביאה את החברה הישראלית להתמודדות מורכבת מאוד מבחינה בריאותית, חברתית וכלכלית. הנחיות סותרות, תקנות שהציבור לא יכול לעמוד בהן וסגירת המשק לפרקי זמן משמעותיים הביאו למשבר חברתי וכלכלי. עסקים רבים נסגרו, אם לתקופה קצרה ואם לצמיתות, עובדים רבים פוטרו או שהוצאו לחל"ת חלקם אף הגיעו לפת לחם ונזקקים לסיוע אזרחי/חברתי. יתרה מזאת, אי הוודאות שנוצרה, הביא לידי פגיעה קשה במורל העם, גרמה לרבים להסתגר ולעבור לעמדת המתנה או ספיגה וזאת לכל הפחות עד "חלוף זעם". למעשה, המצב הנתון הביא בין השאר לידי שינויי בהרגלי הצריכה של הישראלים, הפחתה מהותית בעסקאות ובמהלכים עסקיים בכלל, בתקופה בה אי הוודאות שולטת. כל אלה, הכניסו עסקים רבים למצוקה כלכלית, כאשר קופת האוצר הפכה להיות תקוותם האחרונה של אזרחים רבים ולחיץ בין יכולת ההישרדות שלהם לבין חרפת רעב. בנסיבות שנוצרו עיקר הלחץ הכלכלי שנוצר עקב המגפה, נותב לעבר קופת המדינה ולעבר הכנסת והממשלה וזאת מתוך ציפייה כי אלה ינקטו בפעולות כלכליות אשר יש בהן כדי לסייע לכל אותם אזרחים לעבור את התקופה הנתונה מבלי לקרוס בדרך. ואכן המצב הנתון עשה את שלו, המדינה, אם בהצלחה ואם בפחות הצלחה והדעות בעניין חלוקות, יצאה בחקיקה וחקיקת משנה מגוונת, אשר במסגרתה הוענקו לישראלים רבים מענקים, הלוואות, הקלות ועוד מגוון של הטבות, אם ברמת העסק ואם ברמת הפרט, הכול מתוך כוונה להביא לאזרח את הסיוע  המיוחל.
 
הזרמת כספים זו, מטבע הדברים, לא הייתה מתוכננת ו/או צפויה, אולם בכורח הנסיבות – הזרימה המדינה לתושביה סכומים נכבדים, כאלה החורגים מהותית מתקציב המדינה המתוכנן, מה שהביא את קופת המדינה לכדי גרעון תקציבי מהותי עמו נדרשת הממשלה להתמודד עתה. משמע, עקב ההטבות שניתנו, נדרש עתה משרד האוצר למצא את הדרכים המתאימות והיעילות ביותר לטובת גיוס כספים מספקים מהציבור, כך שהמדינה תוכל להמשיך להתנהל באופן סדיר, תוך עמידה בהתחייבויותיה ובהוצאותיה הקיומיות. מצב דברים זה, כמו גם נסיבות אחרות, הביאו לאחרונה לשולחן הדיונים את השאלה האם יש בנמצא הצדקה להשיב את מס העיזבון ובאופן זה לגרוף לטובת הגירעון בקופת המדינה, סכומים ניכרים. ליוזמה האמורה, בדבר הטלת מס עזבון תומכים רבים. אלה מציינים כי בחברה מתוקנת אין בנמצא היגיון לאפשר העברת הון מדור לדור, ללא כל הטלת מס. אלה טוענים כי המצב הנתון משאיר את ההון בידי מספר מצומצם של משפחות, כך שאותן משפחות ממשיכות לשלוט בעיקר ההון, מה שבמידה רבה פוגע בהתפתחות המדינה וביכולת של ישראלים רבים לפרוח, לצמוח ולהתפתח. ברם, כותב שורות אלה אינו נמנה על אלה התומכים בהטלת מס עזבון, מס אשר בוטל בשנת 1981 ותחת זאת מעדיף מציע הוא לבחור חלופות אחרות, כמפורט להלן. כותב שורות אלה סבור כי הטעמים אשר עמדו בבסיס ביטול מס העזבון בשנת 1981 שרירים וקיימים אף עתה. הטעמים המרכזיים אשר עמדו בבסיס ביטול מס העזבון הושתתו על כך שאין בנמצא עילה למסות כספים אשר המס בגינם כבר שולם על ידי המנוח.
 
נראה כי אותם טעמים חלים גם בתקופתנו אנו וזאת למרות משבר הקורונה. יתרה מזאת, נראה כי יש בנמצא חלופות נכונות ומתאימות יותר לטובת העשרת קופת המדינה וטיפול בגירעונה וזאת אף מבלי להגיע למצב בו אותם רווחים ימוסו יותר מפעם אחת. יש בנמצא, לעניות דעת כותב שורות אלה, מקום להביא לידי שינויי חקיקה בתחומים שונים אשר יביאו לידי העשרת קופת המדינה במהירות וביעילות, תוך שמירה על המוטיבציה של משלם אותם מיסים וזאת משום שזה ידע כי  עצם התשלום יביא למשלם תמורה ישירה וממשית. כך לדוגמא, מוצע כי תחת השבת מס עזבון, יש בנמצא מקום של ממש, דווקא בשעה זו, להביא לידי קידום מנגנון של "חנינת מס". מנגנון זה בה למעשה לתת מענה לכל אותם ישראלים אשר ביצעו עבירות מס בישראל בדרך של העלמת הכנסות מעבודה אשר הופקה על ידם בישראל, אולם נוהל הגילוי מרצון, אשר הופעל בישראל שנים לא מבוטלות, לא נתן להם את המענה המיוחל. ויוסבר: נוהל הגילוי מרצון איפשר לישראלים להם כספים שחורים ו/או נכסים שחורים, להביא לידי הכשרת ההון וזאת באמצעות חשיפת המחדל בפני הרשות בטרם הרשות גילתה אותם וכל עוד אלה שילמו את מלא המס בגין אותן הכנסות – הוסרה מעל לראשם החרב הפלילית. יחד עם זאת, המציאות מלמדת כי נוהל הגילוי מרצון התאים לאותם ישראלים אשר ידעו כי היה וינקטו בהליך וייחשפו את הונם השחור, יוותר בידם, בסופו של יום, די כספים "מוכשרים", כך שיש בנמצא "צידוק" כלכלי לנטרל את החשיפה בדרך של גילוי מרצון. משכך, כך ראינו, עיקר הישראלים אשר פנו לערוץ הגילוי מרצון היו כאלה אשר מרכיב המס לתשלום מתוך כלל ההון הנתון להכשרה היה נמוך יחסית.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

10/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.