מאת:


הליך גישור כפתרון סכסוכים בתקופת משבר הקורונה

התפרצות נגיף הקורונה הביאה עימה לא רק משבר בריאותי חמור, אלא גם משבר כלכלי מהקשים שידע המשק הישראלי לצד סכסוכים משפטיים רבים. העומס הבלתי נסבל על בתי המשפט (הקיים ממילא, עוד טרם פרוץ המשבר) והיתרונות הגלומים בהליך הגישור, מורים לנו להמליץ לכם, בחום, ובמיוחד בעת הזאת, על הפניית סכסוכים ליישובם בהליך של גישור.

 

לדאבון הלב, אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי עולמי שנותן את אותותיו בכלל התחומים והענפים הכלכליים - כך ישנה ירידה ניכרת בשיעורי התוצר והצריכה, עלייה ניכרת בשיעורי האבטלה והגירעון, סגירת עשרות אלפי עסקים, ירידה בנפח העסקים הקיימים וכן פגיעה בוודאות וביציבות שאפיינו את המשק הישראלי בשנים האחרונות. התפרצות נגיף הקורונה והצעדים שננקטים להתמודדות עימו, הובילו ויובילו, מטבע הדברים, לעליה ניכרת בכמות הסכסוכים ולנקיטת הליכים משפטיים, בין היתר בין משכירים לשוכרים, בין מעבידים לעובדים, בין ספקים ללקוחות וכו'. לא למותר לציין, כי משרדנו כבר נוכח בעלייה ניכרת ומשמעותית בבקשות לפשיטות רגל ולחדלות פירעון בשנה האחרונה.

 

אין זה סוד כי בתי המשפט בישראל היו עמוסים לעייפה, עוד לפני הגעת נגיף הקורונה לשטחי מדינת ישראל וההליכים המתנהלים בבתי המשפט ידועים באריכותם. אם אתם שואלים כמה עמוסים וכמה ארוכים הם ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט בישראל, אז התשובה היא שבחודש פברואר 2020, עוד טרם פרוץ משבר הקורונה, התפרסם כי שופט ממוצע בישראל מתמודד עם מלאי של כ־530 תיקים בטיפולו (!); ודיון משפטי בישראל מתמשך כ-890 ימי עסקים בממוצע (!) לעומת 506 ימי עסקים בממוצע במדינות ה-OECD. כידוע גם ההגבלות שהטילה הממשלה כדי להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה לא פסחו על בתי המשפט ואלה הובילו ויובילו להפסקה ולדחיית דיונים רבים, דבר שיוביל בעתיד לעיכוב ארוך נוסף בטיפול ובהחמרת העומס על בתי המשפט. לעומת הליך שנידון בבית המשפט, הליך גישור הוא הליך וולונטרי אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים בו המגשר מנסה לגבש פתרון שעליו להיות מוסכם על הצדדים. יודגש כי למגשר אין סמכות להכריע בהליך אילולא הצדדים מביעים את הסכמתם לכך [סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשל"ט-1979; תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ”ג-1993].

 

אנחנו סבורים שהליך הגישור נושא עימו יתרונות רבים ורלוונטיים בפתרון מחלוקות בין צדדים, במיוחד בתקופה בה אנו נמצאים כיום על כל קשייה ותחלואיה:

  1. אורך הליכי גישור קצר יותר – על פי רוב, הליכי גישור אינם כוללים את כלל השלבים הדיוניים בהם מתנהל הליך משפטי והם בממוצע קצרים בהרבה מניהול הליך בביהמ"ש. יתרון זה הינו חשוב במיוחד ועצום בתקופת משבר הקורונה, כאשר המתנה לקבלת סעדים סופיים מבתי המשפט יכולה לגרור עימה את העמקה והחמרת המשבר הכלכלי בו מצוי צד לסכסוך ואף לחדלות פירעון של מי מהצדדים;
  2. זמן תיאום קצר ביותר – על פי רוב, יומנם של בתי המשפט איננו מאפשר קיום רציף ותכוף של מספר דיונים באותו הליך;
  3. חיסיון וסודיות – בהתאם לדין (סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט ו-תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ”ג-1993), על המגשר חלה חובת סודיות, על הליכי גישור מוטל חיסיון ולא ניתן לעשות שימוש במידע ובחומרים מחוץ להליך זה. עובדות אלה מאפשרות לצדדים להתנהל בהליך באופן חופשי וכן יותר, גם  בנושאים שהשתיקה יפה להם;
  4. עלות כספית נמוכה יותר – על פי כלל, הליך הגישור זול לאין שיעור מהליכים משפטיים ארוכים וסבוכים;
  5. ודאות – במקרים רבים, הליך גישור מסתיים בהסכם. אכן ניתן, בהסכמה, לבקש גם כי הסכם זה יקבל תוקף של פסק-דין. במצב זה, בו גובש כבר הסכם שקיבל תוקף של פס"ד, האפשרות להגיש ערעור על פס"ד זה ולהאריך בכך את ההליך המשפטי והסכסוך בין הצדדים, הנה קלושה במיוחד;
  6. מניעת אסקלציה ביחסים שבין הצדדים – כתבי הטענות המוגשים במסגרתם של הליכים משפטיים מאופיינים בהמון מקרים בכך שאלה מביאים את הצדדים לחדד את עמדתם ולעשות שימוש בלשון לוחמנית ולעומתית, דבר שעלול להרחיק את הצדדים מגיבוש הסכמות ביניהם;
  7. פתרונות יצירתיים – המגשרים אינם כבולים לסדרי הדין והראיות, ואלה עשויים לגבש פתרונות יצירתיים אשר אין לביהמ"ש הסמכות או היכולת או הזמן או הכלים להציע לצדדים. המגשרים גם עשויים להציע פתרונות מסחריים לשיתוף פעולה עסקי עתידי שיכולים אף להביא לתועלת כלכלית לשני הצדדים;
  8. ניהול סיכוניםמגשר טוב יכול לשקף בפני הצדדים הן את הסיכויים והן את הסיכונים בניהול הליך משפטי של צד כנגד רעהו; בוודאי כי קיימת לכך חשיבות מכרעת בתקופה של חוסר וודאות והתפרצות משבר כלכלי בצל הקורונה, כאשר קיים סיכון מוחשי להידרדרות של מי מהצדדים לכדי חדלות פירעון.

בל נשכח כי להליך גישור יש גם חסרונות ובראש בראשונה החיסרון טמון בצורך של צד לסכסוך להתפשר, שהרי במקרים רבים על כל צד בסכסוך המקבל את הצעת המגשר, לוותר ולא לצאת עם "מלוא תאוותו בידו". עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בהליך וולונטרי בו על שני הצדדים להסכים טרם מתגבשת הסכמה ובכך עולה הוודאות והיכולת של כל צד לחשב את סיכוניו וסיכוייו. כבר כיום, בתי המשפט מפנים צדדים ל-פגישות מהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים), בתיקים שסכומם או שווים עולים על 40,000 ₪ (למעט בתובענות לפיצויים בשל נזק גוף ובשל תאונות דרכים – הרחבה ניתן למצוא בתקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018). למרות זאת, חשוב לציין שהפניה זו לפגישת מהו"ת (בה נבחנת האפשרות לפנות להליכי גישור), נעשית רק לאחר שהצדדים הגישו את כתבי טענותיהם (לאחר שהצדדים כבר השקיעו זמן רב וכספים בתשלום אגרות לא מבוטלות לביהמ"ש ושכר טרחה לעורכי דין, וכן כאשר עמדותיהם של הצדדים כבר נחשפו וחודדו).

 

נציין כי אין זו רק המלצתנו אלא המדובר בהמלצת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בישראל. המשנה ליועמ"ש עורך הדין ארץ קמיניץ התבטא לאחרונה (ביום 16.8.2020) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כך: "בסיטואציות בהן נמצא המשק הישראלי כעת, כדאי לצדדים עסקית לחזור למו"מ ולתקן את החוזה"; ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר ציין את כוונת הוועדה הנ"ל לקדם חקיקה לגישור בסכסוכים שנגרמו בשל קורונה. יצוין גם כי הצוות הבין-משרדי במשרד המשפטים המליץ ביום 7.7.2019 בדו"ח "לבחינת השפעת משבר הקורונה על קיום חוזים", לצדדים לסכסוך על "בחינה של האפשרויות ליישב סכסוכים בדרכים חלופיות, לאו דווקא באמצעות ניהול הליך משפטי בבתי המשפט".

 

לסיכום הדברים, אנחנו סבורים שבמיוחד בעת הזאת, הן שיקולי יעילות, הן שיקולים משפטיים והן שיקולי סולידריות, מצדיקים שקילה ובחינה רצינית של הצדדים לבצע ניסיונות כנים ליישב את הסכסוך המשפטי באמצעות הפנייתו ובסיועו של מגשר מקצועי ומנוסה.

גישור לפתרון סכסוכים בימי קורונה

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.8 ע"י 5 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גישור חובה בהליכים אזרחיים

מאת: יעקב וגנר שופט בכיר בדימוס, עו"ד בורר ומגשר; סטס קפיליוביץ, משפטן

בשנת 2018, שרת המשפטים איילת שקד, תיקנה את תקנות סדר הדין האזרחי לפיהן, החל מחודש פברואר 2020, בכל תובענה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ₪, תחויב במינוי מגשר לצדדים.

ייעוץ משפטי לתביעות מורכבות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

על התייעצות עם שופט בדימוס, בעל 30 שנות ניסיון, אשר שמע וניהל אין ספור משפטים חשבת? השופט בדימוס - יעקב וגנר, עו"ד, אשר שימש כסגן נשיא בית המשפט השלום בחיפה, נמנה על צוות משרדנו.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם