מאת:


בית המשפט מחדד את עמדתו בנוגע לפטור מדיווח "לתושב ישראל לראשונה"

בימים האחרונים דן בית המשפט העליון בשאלת מעמדו של "תושב ישראל לראשונה" הקבוע בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ודחה עתירה שהוגשה בנידון. המחלוקת בבג"צ 4540/20 ג'אורג'יאנה מורחן נ' מס הכנסה מתעוררת עקב ניהולה של חקירה פלילית כנגד גברת מורחן (להלן: "העותרת") ובן זוגה מר זלצמן (להלן: "מר זלצמן") באשר לחובת הדיווח לרשויות המס בישראל - העתירה הוגשה כנגד ההחלטה לפתוח נגדה בחקירה.
 
העותרת, ילידת רומניה ובעלת אזרחות רומנית, קיבלה אזרחות ישראלית בשנת 2011 לאחר שנישאה לבן זוגה מר זלצמן בשנת 2005. בשנת 2019 נפתחה חקירה גלויה על ידי משטרת ישראל ורשות המיסים נגד העותרת ומר זלצמן בגין חשדות להעתקה והפצת עותקים של סרטים ותוכניות טלוויזיה דרך האינטרנט בניגוד להוראות חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 וכן חשדות הקשורים להכנסות שהופקו מפעילות זו בקשר לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ואי דיווח לפי סעיף 220 לפקודה. העותרת טענה כי הייתה פטורה מדיווח על הכנסותיה שמקורן מחוץ לישראל בהיותה "תושב ישראל לראשונה" בתקופה המדוברת וכן כי הייתה זכאית לפטור מתשלום מס על הכנסותיה בעת ההיא. טענותיה מתבססות על סעיף 14(א) לפקודה לפיו אדם הזכאי למעמד "תושב ישראל לראשונה" פטור מתשלום מס בישראל למשך 10 שנים בגין הכנסות שהפיק מחוץ לישראל, וכן על סעיף 134ב לפקודה המקנה ל-"תושב ישראל לראשונה" פטור מדיווח על הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל. המשיבים טענו כי על העותרת להעלות טענותיה במסגרת ההליכים המיועדים לכך ולא לביהמ"ש העליון. עוד טוענים המשיבים כי העבירות המיוחסות לעותרת אשר בגינן נפתחה החקירה, הן עבירות שבוצעו לכאורה בישראל, על כן ההכנסות שהופקו מהן הינן הכנסות שהופקו בישראל. המשיבים הוסיפו וציינו כי החל משנת 2005 שהתה העותרת למעלה מ-183 ימים בכל שנה קלנדרית בישראל ומשכך חזקה עליה כי היא תושבת ישראל. לבסוף, מציינים המשיבים כי מטרת העתירה לייתר את החקירה הפלילית המתקיימת כנגד העותרת ובן זוגה, וככל וישנן טענות בעניין זה תוכל היא להעלותן במסגרת הליכים אלו.
 
בית המשפט העליון פסק כי לא בכדי העניק המחוקק סמכויות רחבות בידי רשות המיסים ומשטרת ישראל ביחס לחקירה פלילית והעמדה לדין, והתערבותו של ביהמ"ש במקרים אלו מצומצמת למקרים חריגים בהם מתגלים עיוותי דין וחוסר סבירות קיצונית. פתיחה וניהול חקירה פלילית הם בליבת שיקול הדעת המקצועי של המשיבים ואין במקרה זה עילה להתערבות מצד בית המשפט בחקירה המתנהלת נגד העותרת. בפסק הדין קבע בית המשפט כי הדרך פתוחה בפני העותרת להעלות טענותיה במסגרת ההליך הפלילי ככל וזה יתקיים. בכל הנוגע לטענות העותרת כתושבת ישראל לראשונה באשר לדיווח לרשויות המס על הכנסות מחוץ לישראל, קובע ביהמ"ש כי אין לראות בהוראות הפקודה לגבי "תושב ישראל לראשונה" כפירצה לפעילות בלתי חוקית של הנישום וכחסינות מפני העמדה לדין בגינן. בימה"ש דחה את העתירה על הסף. ביהמ"ש העליון מחדד את עמדתו בכל הנוגע לפטור מדיווח ותשלום מס עבור הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, אשר ניתן ל-"תושב ישראל לראשונה" בהתאם לפקודה.
 
לסיכום, מעתירה זו עולה כי בית המשפט העליון, ביושבו כבית דין לצדק, לא ימהר להתערב בהחלטות באשר לפתיחה של חקירה כזו או אחרת ואל יפעל בנקל לעצור גוף ממלכתי חוקר, דוגמת חקירות מס הכנסה וזאת אף אם הנחקר סבור, בצדק או שלא בצדק, כי לא היה מקום לפתוח בחקירה כנגדו. עוד נוסיף, כי הוראות הפטור הקבועות בחוק באשר לתושב ישראל לראשונה, מאפשרות אי דיווח על הכנסות המופקות מחוץ לישראל בלבד, כך שהיה והעולה הפיק הכנסה בישראל, חובקת הדיווח בישראל ותשלום המס בישראל יחולו עליו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפרשי הון בלתי מוסברים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); גולן פרבר, מתמחה

תושב ישראל אשר בתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים וכל נישום נוסף המופיע בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה נוסח חדש (להלן: הפקודה), אשר נצמחה לו בשנת המס הכנסה חייבת בארץ או בחו"ל, מחויב להגיש דוח על ההכנסות ולשלם את המס המגיע ממנו...

עורך דין מע"מ

מאת: צוות האתר

אנו כעורכי דין מנוסים מאוד בתחומי המיסים ומע"מ השונים משוכנעים כי לנו הידע והניסיון הספציפי בטיפול בתיקי מס מורכבים כאלו ואחרים ומשכך לנו היכולת להתנהל בשמך אל מול רשויות המס בתחכום, במקצועיות ובהצלחה רבה.

הטבות מס למפעל מועדף

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

החוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס מפליגות העשויות להביא לחסכון מס בהיקף נרחב עבור מפעלים יצרניים העונים על תנאיו. עם זאת, העמידה בתנאי הזכאות מחייבת הכרה של כ-"מפעל מועדף", וזו כרוכה בעמידה בתנאים מורכבים המחייבים תכנון קפדני של הפעילות. במאמר זה נסקור את הטבות המס המוענקות למפעל מועדף וכן את התנאים שבהם נדרש לעמוד המפעל על מנת לזכות בהטבות אלה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.