מאת:


הקורונה כעילה לשחרור מהתקשרות חוזית מחייבת - הכיצד?

מגפת הקורונה משפיעה על כלל המשק - בעלי עסקים מוצאים עצמם כפופים לחוזים או הסכמים שהתקשרו בהם בימים רגילים והיום הופכים להיות מכבידים או בלתי אפשריים. בעזרת ליווי משפטי ניתן לפעול להקפאה או ביטול חוזה או הסכם כדוגמת חוזה אספקת שירותים; חוזה שכירות לנכסים מסחריים כמו חנות, משרד, רכבים; חוזה למתן שירותים; חוזה לאספקת חומר גלם ועוד. ככלל, מומלץ לפעול מיידית בנושא, כל עוד ניתן​!
 
בצל התפשטות מגפת הקורונה כלל המשק סופג מהלומה קשה ובלתי צפויה, הגוררת עמה השלכות כלכליות רחבות היקף ואף הרסניות: היעדר יכולת של בעלי עסקים לקיים חוזים שהתקשרו בהם כדוגמת חוזים לאספקת שירותים; מצב בו בעלי עסקים השוכרים נכסים מסחריים מגוונים דוגמת חנויות, מסעדות, משרדים שכורים, בתי מלון המתנהלים מנכסים שכורים וכד', אינם יכולים לשאת בתשלום דמי השכירות והתשלומים הנלווים לכך, לאור המגבלות המוטלות על ניהול עסקיהם בשל הנחיות משרד הבריאות והממשלה; מצב בו עסקים או אנשים פרטיים התקשרו בהסכמי רכישת נכסים ואין באפשרותם לעמוד בתשלומי הרכישה; יחידים ומשפחות אשר רכשו כרטיסי טיסה, חבילות נופש, וכד' ונאלצו להישאר בארץ ועדיין לשלם על כך ועוד. לנוכח חוסר הוודאות המשפטית והעסקית ראינו לנכון להפנות בקצרה את תשומת לב הקוראים לדיני ה"סיכול" המהווים חלק מדיני החוזים בישראל וקבועים בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "החוק"). סעיף זה מאפשר לצד לחוזה להשתחרר מהחובה לקיים חיוב חוזי בנסיבות שאינן תלויות בו ואשר במועד כריתת החוזה לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהן מראש ואשר מסכלות את קיומו של החוזה. וכך קובע הסעיף: "הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים."
 
נציין כי במרוצות השנים צומצמה תחולתה של עילת הסיכול בפסיקת בית המשפט, אשר קבע לגבי נסיבות שונות, כי גם אירועים חיצוניים קיצוניים שונים שלא היו בשליטת הצדדים לחוזה, כדוגמת מלחמה, הנם בגדר אירועים "צפויים" או כאלו שהיה על הצד המפר לצפותם. כך למשל בפרשת ע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ קבע בית המשפט כי "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". בהמשך, רוככה דרישת הפסיקה ונקבע בפרשת ע"א 6328/97 עזרא רגב נ' משרד הביטחון כי בדיני הסיכול לא חלה 'חזקה' לעניין יכולת הצפיות וממילא "יש לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הצפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים". כיום הדעה הרווחת בפסיקת בית המשפט היא כי עילת הסיכול חלה אך ורק במקרים נדירים, בהם לא ניתן היה לצפות את ההשלכות המעשיות של האירוע החיצוני וכי השלכות אלו, דה פקטו, הפכו את קיום החוזה לבלתי אפשרי או לשונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים לחוזה. ההלכה דנן נקבעה בפסק הדין בתיק ע"א 6450/93 מעוז ענבר נ' סלים דנגור שם בוטל חוזה שכירות בעקבות צו מניעה שהוצא כנגד השוכרים. צו המניעה קבע כי לנוכח תביעת דיירי הבניין, מנועים השוכרים להשתמש במושכר לצורך הפעלת 'בית קפה' ציבורי. כיוון שתוכן החוזה כלל את מטרת השכירות, הכיר בית המשפט בנסיבה החיצונית של צו המניעה – כסיכול החוזה. יתכן מאד כי החלטות והנחיות שניתנו לאחרונה על ידי משלת ישראל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ניתן לראות בהן מקבילה למעין "צו מניעה". כך למשל; איסור כניסה לישראל ללא שהייה בת שבועיים בבידוד; איסור על פתיחתם וניהולם של עסקים שונים; סגירת עסקי הפנאי והבידור החל ממועד הצהרת ראש הממשלה ביום 15.3.2020 והגבלת כמות העובדים בעסק להתכנסות של עד 10 אנשים בלבד. כל אלו, מטבע הדברים, מונעים את יכולת הוצאתם לפועל של הסכמות חוזיות הכרוכות ותלויות בהתנהלותו התקינה של המשק. בד בבד, ראוי לציין כי בפרשת תא (י-ם) 3531/01 בן אבו חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון קבע בית המשפט הנכבד כי דרישה דווקנית לביצועו של הסכם, על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות, יכול שתתפרש כהפרת חובת תום הלב בקיום חוזה, בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. בפרשה דנן קבע בית המשפט כי דרישת קיום החוזה בתמורה זהה למחיר המקורי הקבוע בו, על אף שעלות הביצוע גדלה עקב אירוע חיצוני חריג, עשרות מונים היא הפרה של חובת תום הלב. בתוך כך, הסעדים הקבועים במסגרת עילת הסיכול אינם מחייבים ככלל את אכיפת החוזה וכוללים את סעד ההשבה. קרי, על כל צד לחוזה להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה ככל וניתן לעשות כן. למשל, בהסכם שכירות ו/או הסכם לרכישת שירותים. במידה וסעד ההשבה אינו בר ביצוע דיני הסיכול כוללים גם סעד המזכה את הצד הנפגע בקבלת ההוצאות הסבירות שהוציא בקשר עם ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה.
 
בכך יש כמובן גם חרב פיפיות מסוימת שהרי אפשר כי השתחררות צד מסוים להסכם מהחובה לקיימו מחמת "סיכול" החוזה, תגרום לנזק חמור מאד אצל הצד האחר. מצב דברים זה רק מגביר את חיוניות תמיכתה של המדינה בכלל העסקים במשק על מנת לסייע לאלו לזכות ו/או לפצות את הלקוחות ולתמוך ככל הניתן ביכולתם של העוסקים, הלקוחות והחברות להרים את הראש מעל ה'צונאמי' ששטף את המשק. בנסיבות אלה, נראה כי במקרים בהם פלוני התקשר בהסכם כאשר ברור וגלוי הוא כי לו היה יודע על המגפה טרם חתם על החוזה – היה נמנע מלהתקשר בו, אם בשל המציאות בשטח ואם בשל הוראות הממשלה, יש מקום לשקול משפטית ועובדתית את הטענה לפיה התפשטות הנגיף והנחיות הממשלה שניתנו בעקבות זאת, מהוות אירוע מסכל בשלו יכול אותו פלוני להשתחרר מחיוביו החוזיים על פי ההסכם. כמובן שאין כל וודאות כי בית המשפט אכן יקבל את הטענה וישחרר צד מסוים מהתחייבויותיו על פי ההסכם ועוד ברור שכל מקרה חייב להיבחן לגופו (כפי שקבע בית המשפט). לפיכך – ברור שאין לראות באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי הנוגע לאדם, עסק או מקרה ספציפי ונדרשת בחינה מדוקדקת של כל מקרה לגופו. עם זאת, ניתן בהחלט לומר כי טענת ה"סיכול" הנה טענה אותה ראוי שבעלי עסקים יבחנו לעומקה ובמקרים המתאימים – אף יתמודדו עליה, במידת הנדרש, בערכאות משפטיות.
 
אנו עומדים כמובן לרשות לקוחותינו גם בסוגיות אלו ונשמח לבחון עמכם את המקרים השונים, ולסייע לכם בגיבוש עמדה משפטית מתאימה ובמידת הצורך בהתמודדות עליה. 
ליצירת קשר עם עו"ד אלי דורון, חייגו כעת: 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.45 ע"י 11 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ניהול סכסוכים בתחום הזכיינות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

אדם רשאי להתקשר בהסכם מסחרי עם המעסיק שלו

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון שב וקבע: אדם רשאי להתקשר בהסכם מסחרי עם המעסיק שלו ללא קשר להיותו עובד אצל אותו מעסיק...

מנכ"ל שפרש נמצא זכאי לדמי תיווך בגין עסקה שעליה נודע לו עוד במהלך כהונתו בחברה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

מנכ"ל של חברה נחשף להזדמנות עסקית במסגרת תפקידו ומעלה הזדמנות זו בפני הנהלת החברה, אך הנהלת החברה דוחה את הרעיון. כעבור זמן קצר פורש המנכ"ל מתפקידו ומציע את אותה ההזדמנות מחדש לחברה והפעם מבקש לשמש כמתווך בעסקה למימוש של אותה הזדמנות עסקית. החברה מקבלת את הצעתו של המתווך (המנכ"ל לשעבר) ובסופו של יום מתקשרת בעסקה שאותה היא דחתה זמן לא רב לפני כן.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.