8/1/2020
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
עזרים לזיהוי רשתות הלבנת הון מקצועיות – הפחתת חשיפה להלבנת הון על ידי עוסקים
בדומה למדינות רבות בעולם, מדינת ישראל נאבקת בתופעת "הלבנת ההון" באמצעות שימוש בכלים חוקיים מן התחום הפלילי והאזרחי. לצורך כך, נחקק חוק המקנה סמכויות רבות לרשות הממשלתית לאיסור הלבנת הון ומאבק בטרור, למשטרת ישראל ולפרקליטות לצורך מאבק בגורמים עבריינים העושים שימוש ברכוש אשר מקורו בעבירות פליליות.
לאחרונה פורסם מדריך בנוגע לרשתות הלבנת הון רב-לאומיות וסימנים המתריעים על חשש להתקשרות עם גורם העוסק בהלבנת הון. אנו סבורים כי הימנעות מהתקשרות עם בעלי מאפיינים המפורטים במדריך עשויה להפחית את החשיפה של עוסקים לסנקציות פליליות ואזרחיות בגין הלבנת הון.
מהי הלבנת הון?
"הלבנת הון" היא שם כולל לפעילות שמטרתה להטמיע רכוש שמקורו בעבירות פליליות ברכוש שמקורו חוקי וזאת על מנת לטשטש את המקור הלא חוקי של הרכוש לצורך מתן אפשרות לעשות שימוש ברכוש זה במסגרת פעילות חוקית. כיוון שישנו קושי גדול לעשות שימוש בכספים שמקורם בדבר עבירה במסגרת פעילות לגיטימית, גורמים עבריינים משקיעים משאבים רבים ופועלים בדרכים רבות על מנת להסתיר את הבעלות בנכסים שנרכשו בכספים שמקורם בעבירות. מלבד הפקדת כספים בחשבונות בנק או בבתי עסק, גורמים עבריינים נוקטים בשיטות נוספות להלבנת הון כגון רכישת נכסים כמו מניות, פוליסות ביטוח, נכסי מקרקעין, נכסים שאינם מקרקעין, זהב, יהלומים, מטבעות דיגיטליים וכו'. יצוין כי לעיתים פועלים גורמים עבריינים באמצעות תאגידים או נאמנויות לצורך החזקת נכסים שנרכשו מכספי עבירות. היקף הרווחים המופקים כתוצאה מפעילות עבריינית מוערך במאות מיליארדי דולרים, ואלה "מתגלגלים" בסופו של דבר לשוק. מנגד, מדינות מבקשות להגביל את היכולת של עבריינים לעשות שימוש בכספים ונכסים שמקורם בעבירות באמצעות חקיקה ואכיפה, וכך להצר את צעדיהם ולפגוע ביכולתם לפעול כלכלית.
חוק איסור הלבנת הון
בשנת 2000 חוקקה הכנסת את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") אשר אימץ את הסטנדרטים הבינלאומיים וחלק מן האמצעים הננקטים בעולם לצורך מאבק בתופעת הלבנת ההון. החוק כולל מספר פרקים, אשר העיקריים בהם:
1. הגדרת הלבנת הון והסדרת כלי אכיפה פליליים: עונשי מאסר על מבצע הלבנת הון;
2. הגדרת חובות עבור גופים פיננסיים, סוחרי אבנים יקרות ונותני שירותים עסקיים;
3. קביעת חובת דיווח על כספים בעת כניסה ויציאה מישראל, וכן פרק לגבי חובת דיווח על תשלום במזומן לפלסטינים;
4. הסדרת כלי האכיפה אזרחיים: עיצומים כספיים וחילוט כספים שמקורם בדבר עבירה;
5. הקמת גופים ומאגר מידע לצורך אכיפת החוק.
עבירות מקור – עונשים פליליים
ליבת החוק היא ענישה פלילית על ביצוע פעולות ברכוש שמקורו בעבירה. חשוב לציין כי באופן חריג בדיני העונשין, וכחלק מהמאבק הבין-לאומי בהלבנת הון, החוק חל גם על רכוש אשר מקורו בעבירות מקור אשר התבצעו מחוץ לישראל. החוק מתייחס לעבירת הלבנת ההון כאל "עבירה בלתי תלויה", משמע כי ביצוע עבירת הלבנת הון תחול על שימוש ברכוש שמקורו בעבירה, ללא קשר לזהות מבצע העבירה ממנה הופק הרכוש. במצב זה ניתן להאשים ואף להרשיע בעבירת הלבנת ההון גם אדם שלא קיים בינו לבין עבירת המקור ו/או מבצעיה כל קשר, והאשמה נוצרת בשל שימוש ברכוש שמקורו בעבירה. סעיף 2 והתוספת הראשונה לחוק מגדירים מהן העבירות הנחשבות כ-"עבירות מקור", וסעיף 3 לחוק קובע עונש של 10 שנות מאסר בגין עשיית פעולות מסוימות ברכוש שהתקבל כתוצאה מעבירות מקור אלו, שימש או אפשר את ביצוען או רכוש שנעברה בו העבירה. סעיף 4 לחוק נקבע כי עשיית ברכוש בשווי מסוים תוך ידיעה שרכוש זה מקורו בדבר עבירה תגרור עונש מאסר של שבע שנים. עבירות המקור המנויות בתוספת הראשונה לחוק כוללות עבירות כגון: סחר בסמים, סרסרות בזנות, הימורים, רצח, זיוף, התחזות, גניבת רכב, שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, הפרת זכויות יוצרים ועוד.
אכיפה אזרחית – חילוט כספים שמקורם בעבירות מקור
מלבד הפן הפלילי, לצורך אכיפה והרתעה מקנה החוק כלים גם לאכיפה בפן האזרחי, אשר המרכזי שבהם הוא החילוט. לאחר הרשעה בביצוע הלבנת הון כאמור לעיל, מלבד העונש בגין ביצוע עבירת הלבנת ההון, יחולט מתוך רכושו של המורשע רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה/רכוש ששימש לביצועה או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר מביצועה או יועד לכך. למעלה מכך, במידה והמורשע אינו מחזיק ברכוש בשווי העבירה, רשאי בית המשפט להורות על חילוט רכוש של אדם אחר אשר קיבל רכוש מאת המורשע בהלבנת הון. כחלק מן המאבק הבין-לאומי בהלבנת ההון, החוק מקנה לבית המשפט גם אפשרות להורות על חילוט רכוש שהושג במישרין או בעקיפין מעבירת מקור, או ששימש כשכר לעבירה או שנעברה בו עבירה – גם במקרים בהם האדם החשוד בביצוע העבירה אינו בישראל או שלא ניתן לאתרו. פעמים רבות נעשה שימוש בסעיף זה כהצדקה לתפיסת רכוש גם טרם הרשעה ואף טרם הגשת כתב אישום, כאשר החשוד/נאשם קשורים לעבירות המוגדרות כעבירות מקור ובידיהם רכוש הניתן לתפיסה. הליכים אלו מביאים לתפיסה בפועל או תפיסה באמצעות צווי עיקול ברישום של רכוש, לעיתים למשך זמן רב עד השלמת הליכי החקירה והליכי המשפט.
מדריך לזיהוי רשתות הלבנת הון מקצועיות
בחודש דצמבר 2019 פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור "מדריך ורשימת דגלים אדומים בנושא רשתות הלבנת הון מקצועיות". מטרתו של המדריך לסייע למגזר הפרטי ולגופי האכיפה לזהות פעילות החשודה כ-"הלבנת הון מקצועית". הלבנת הון מקצועית היא שם כולל לפעילות הלבנת הון בידי מומחים המעניקים שירותיהם לעבריינים, במסגרת "עסק" ואף במסגרת רשתות רב לאומיות המעניקות שירותי הלבנת הון. במדריך מפורטים מאפייני התופעה, ומוצגים מודלים עסקיים שונים של רשתות הלבנת הון מקצועיות ועוד. פרט לכך מעניק המדריך רשימת "דגלים אדומים" אשר קיומם יכול ללמד על פעילות הלבנת הון מקצועית וכתולדה מכך – עסקאות ברכוש שמקורו בהלבנת הון (אשר עלולות להביא לחשיפה פלילית ואזרחית עבור העוסק כאמור לעיל). "דגלים אדומים" לדוגמא הינם מקרים בהם חשבונות בנק של גופים שונים המנוהלים מאותה כתובת IP; חשבונות בנק הנפתחים על ידי יחיד/ יישות אחת; "חשבונות מעבר"; אי ניכוי במקור של מס וביטוח לאומי מתשלומים; תשלומים בגין טובין שלא נשלחו/התקבלו; תשלומים המבוצעים ע"י חברות זרות, אשר לעיתים אף אינן צד לחוזה; חברות רבות המחזיקות בכתובת דואר/דוא"ל אחידה ועוד. חשוב להבהיר כי הימנעות מהתקשרויות עם צדדים בהם מתקיימים אותם "דגלים האדומים" עשוי לסייע לעוסק להוכיח כי לא פעל על מנת להסתיר את מקורותיו של רכוש שמקורו בעבירה, ובכך להפחית את החשיפה להליכים פליליים ואזרחים כנגדו.
חיפוש 
סגור 
