עבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון), עדי נויוביץ, משפטנית

1/1/2010

עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

ראשית - מהי הלבנת הון?
הלבנת הון הינה הכשרתם והטמעתם של תקבולים ו/או רכוש אשר התקבלו מביצועה של עבירה והסוואתם כך שלא ניתן יהיה לדעת כי מקורם בפעילות שהיא אינה חוקית. יובהר כי עבירה של הלבנת הון היא איננה עבירת מס דווקא שכן מן ההגדרה לעיל עולה כי הלבנת הון הינה למעשה הכשרתם של כספים שהתקבלו כתוצאה מעיסוק בפעילות בלתי חוקית בעוד שעבירת מס הינה ניסיון להסתיר הכנסות ותקבולים שבהחלט יכול והתקבלו מעיסוק בפעילות חוקית. כלומר, בעבירת מס המטרה לרוב הינה הסתרתם של כספים בעוד שבהלבנת הון מדובר על הכשרתם.

עבירות ה"מקור":

סעיף 2(א) לחוק קובע: "עבירה" - עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
התוספת הראשונה קובעת שורה ארוכה של עבירות שנחשבות כעבירות הלבנת הון ובניהן עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים (שאינן למטרת שימוש עצמי), עבירות של סחר בלתי חוק בנשק, שוד ים, זנות, מכירה והפצה של חומר תועבה, הימורים, שוחד, פגיעה ברכוש, זיוף כספים, הברחת טובין ועוד. כאמור, המאפיין של כלל העבירות הינו הנסיון להטמיע רכוש שהושג בדרך לא חוקית והעבירות בעיקרן הינן מהסוג של פשיעה חמורה ואלו כוללות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור, וכן עבירות על חוק ניירות ערך, מרמה ורישום כוזב. נכון להיום ההלכה הינה כי הרשימה המפורטת בתוספת הראשונה לחוק הינה רשימה סגורה, כאשר מדברי ההסבר להצעת החוק ניתן ללמוד כי המטרה שעמדה לעיני המחוקק בקובעו את הרשימה הייתה להילחם בתופעת הפשיעה המאורגנת שכן קודם לחוק ובהיעדרה של חקיקה מסודרת הפכה ישראל ליעד מועדף להלבנת כספים בקרב ארגוני פשיעה.

יצויין כי בשנתיים האחרונות עמדו תכלית החוק בכלל והיותה של הרשימה רשימה סגורה בפרט למבחן וזאת כאשר בצעד מפתיע פסק כבוד השופט צבי גורפינקל כי ניתן להכליל עבירת מס כעבירת מקור וזאת מהרציונאל שבכל עבירת מס קיים אלמנט של קבלת דבר במרמה (ראה תפ (ת"א) 40210/06 מדינת ישראל נ' גבאי אברהם (פורסם במאגרי נבו)). פסיקתו של השופט גורפינקל עוררה התנגדות לא מעטה, בין השאר מאחר ונטען כי המחוקק הביע דעתו באופן מפורש וברור וקבע כי עבירות מס הן אינן עבירות של הלבנת הון וזאת כאשר לא כלל עבירות אלו בתסופת הראשונה לחוק. לאחרונה, נסתם הגולל על הפרשה כאשר בית המשפט העליון מחק את הערעור וזאת לאחר שהצדדים חתמו על עסקת טיעון. משכך, בית המשפט לא דן בשאלה גופה. לגישתנו הדין נותר כשהיה ולפיו – כלומר, הרשימה הנה רשימה סגורה ועבירות מס אינן עבירות של הלבנת הון. נציין כי עמדתנו הנה כעמדת הטוענים שעבירות מס אינן בגדר עבירתות מקור כדעת המתנגדים לפסיקה ולא רק מן הטעם שההחלטה שניתנה עומדת בניגוד גמור ללשון החוק אלא (אם לא בעיקר) מאחר וההחלטה מתעלמת לחלוטין ממטרת החוק. כאמור, חוק איסור הלבנת הון נולד מתוך רצון להילחם בארגוני פשע מאורגן שישראל הפכה למדינת מקלט עבורם. קבלת פסיקתו של כבוד השופט גרופינקל הינה בעצם שינוי של התכלית העומדת בבסיס החוק שלא לדבר על כך שקבלת פסק הדין הייתה פותחת פתח ומעמידה בסכנה ממשית את מערכת החוק המוכרת לנו היום שכן היא פותחת פתח ליצירתו של סעיף סל אשר יכול להכיל לא מעט עבירות מסוגים שונים ומשונים שאינן קשורות לתכלית המקורית העומדת בבסיס החוק.

לסיום נציין כי נכון לרגע זה הערעור אומנם נמחק, אך בית המשפט לא דן בסוגייה עצמה לגופו של עניין. משכך ולאור העובדה כי פסיקותיו של בית המשפט המחוזי הינן בגדר המלצה לפסיקותיו הבאות הרי שאין זה מן הנמנע ששופטים נוספים יאמצו בעתיד גם הם את גישתו של כב' השופט גורפינקל כפי שהובעה בפסק הדין בעניין גבאי.