גל נוסף של הצהרה על מקורות הכנסה (טופס 5329) נשלח בימים אלו לאזרחים רבים בישראל
לאחרונה ניתן לראות כי גל נוסף של דרישה להגשת דוחות פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל, המוכרים כטפסים שמספרם 5329, נשלח בימים אלו לאזרחים מכל רחבי ישראל. באמצעות טופס 5329, מבקשת רשות המיסים לקבל לידיה נתונים נוספים על נישומים לצורך בחינה האם לפתוח בחקירה פלילית כנגדם בחשד לאי דיווח על הכנסות ו/או העלמתם.
טפסים אלו נשלחים לאזרחים שונים שאין ברשותם תיקים ברשות המסים, אלא שלאור הצלבות מידע וסימנים מחשידים אחרים מעריכים ברשות המיסים כי רבים מהם דווקא כן נדרשים לנהל תיקי מס. כמו כן, לא ניתן להתעלם מעיתויו של גל הטפסים הנוכחי, על רקע הסכמי החלפת המידע שנחתמו בין רשות המיסים לרשויות מס זרות. במילים אחרות, טופס 5329 אינו נשלח לאדם זה או אחר במקרה, ואם קיבלתם את הטופס יש להניח כי בידי רשות המיסים מידע כלשהו בעניין נכסים בלתי מדווחים שבבעלותכם, בין אם דירה המפיקה דמי שכירות, בין אם חשבון בנק בחו"ל או כל נכס משמעותי אחר המייצר הכנסות בלתי מדווחות ואף מספר גבוה של יציאות מהארץ לחו"ל.
מילוי הטופס אינו רשות ואי הגשתו ו/או מילויו באופן חלקי או שגוי עשוי רק להחמיר את מצב הנישום. מתוך כך, את הטופס יש למלא במשנה זהירות, תוך היוועצות עם עורך דין המומחה בדיני המס. יעוץ משפטי נכון יכול בהחלט להביא לנטרול ההיבט הפלילי הקיים באי הדיווח, למנוע הגשת כתב אישום ואף עונשי מאסר בפועל ולהביא לפתרון קל יחסית בדרך של הסרת המחדל אל מול פקידי השומה ברמה האזרחית בלבד, בדרך של נקיטה בהליך גילוי מרצון (במידה ועומדים בכללים) ובין אם באמצעות הליך שומתי אחר. יש הטוענים כאמור כי עיתויו הנוכחי של שליחת הטפסים הנו פועל יוצא של החלפת מידע בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מיסים אחרות בעולם. על בסיס האמור, הנחת היסוד היא כי בעתיד הקרוב ובעקבות הרחבת רשת שיתופי הפעולה, צפויים אזרחים נוספים לקבל לביתם את טופס ההצהרה. לפיכך, אם בבעלותכם נכסים בלתי מדווחים בחו"ל כגון דירות, חשבונות בנק וכו' ואם עדין לא קיבלתם את מכתב ההצהרה, הגיע העת לנקוט בפעולה. פנייה של אזרח מיוזמתו בבקשה לדווח על הכנסות שלא דווחו במועד, תעמידו במצב טוב בהרבה ממצבו של אזרח שהרשות פנתה אליו מיוזמתה.
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\
האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל?
מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל?
האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת?
ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים?
המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות.
טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?