גל נוסף של הצהרה על מקורות הכנסה (טופס 5329) נשלח בימים אלו לאזרחים רבים בישראל
לאחרונה ניתן לראות כי גל נוסף של דרישה להגשת דוחות פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל, המוכרים כטפסים שמספרם 5329, נשלח בימים אלו לאזרחים מכל רחבי ישראל. באמצעות טופס 5329, מבקשת רשות המיסים לקבל לידיה נתונים נוספים על נישומים לצורך בחינה האם לפתוח בחקירה פלילית כנגדם בחשד לאי דיווח על הכנסות ו/או העלמתם.
טפסים אלו נשלחים לאזרחים שונים שאין ברשותם תיקים ברשות המסים, אלא שלאור הצלבות מידע וסימנים מחשידים אחרים מעריכים ברשות המיסים כי רבים מהם דווקא כן נדרשים לנהל תיקי מס. כמו כן, לא ניתן להתעלם מעיתויו של גל הטפסים הנוכחי, על רקע הסכמי החלפת המידע שנחתמו בין רשות המיסים לרשויות מס זרות. במילים אחרות, טופס 5329 אינו נשלח לאדם זה או אחר במקרה, ואם קיבלתם את הטופס יש להניח כי בידי רשות המיסים מידע כלשהו בעניין נכסים בלתי מדווחים שבבעלותכם, בין אם דירה המפיקה דמי שכירות, בין אם חשבון בנק בחו"ל או כל נכס משמעותי אחר המייצר הכנסות בלתי מדווחות ואף מספר גבוה של יציאות מהארץ לחו"ל.
מילוי הטופס אינו רשות ואי הגשתו ו/או מילויו באופן חלקי או שגוי עשוי רק להחמיר את מצב הנישום. מתוך כך, את הטופס יש למלא במשנה זהירות, תוך היוועצות עם עורך דין המומחה בדיני המס. יעוץ משפטי נכון יכול בהחלט להביא לנטרול ההיבט הפלילי הקיים באי הדיווח, למנוע הגשת כתב אישום ואף עונשי מאסר בפועל ולהביא לפתרון קל יחסית בדרך של הסרת המחדל אל מול פקידי השומה ברמה האזרחית בלבד, בדרך של נקיטה בהליך גילוי מרצון (במידה ועומדים בכללים) ובין אם באמצעות הליך שומתי אחר. יש הטוענים כאמור כי עיתויו הנוכחי של שליחת הטפסים הנו פועל יוצא של החלפת מידע בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מיסים אחרות בעולם. על בסיס האמור, הנחת היסוד היא כי בעתיד הקרוב ובעקבות הרחבת רשת שיתופי הפעולה, צפויים אזרחים נוספים לקבל לביתם את טופס ההצהרה. לפיכך, אם בבעלותכם נכסים בלתי מדווחים בחו"ל כגון דירות, חשבונות בנק וכו' ואם עדין לא קיבלתם את מכתב ההצהרה, הגיע העת לנקוט בפעולה. פנייה של אזרח מיוזמתו בבקשה לדווח על הכנסות שלא דווחו במועד, תעמידו במצב טוב בהרבה ממצבו של אזרח שהרשות פנתה אליו מיוזמתה.
מתי רשות המסים תראה בכם “סוחרים” בשוק ההון - גם אם חשבתם שאתם רק משקיעים פרטיים?
המאמר החדש חושף את המבחנים שבאמצעותם בוחנת רשות המסים פעילות ב־ניירות ערך, כיצד מסחר אינטנסיבי עלול להפוך ל־עסק חייב במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ, ומהן ההשלכות הכלכליות של שינוי הסיווג.
כמה עסקאות כבר נחשבות “עסק”?
האם מסחר דרך אלגוריתמים או ברוקר מקצועי מסכן את הסיווג ההוני?
ומתי כדאי לעבור לפעילות באמצעות חברה בע"מ?
המאמר מסביר גם את כללי התיישנות השומה, סמכויות הביקורת של רשות המסים ומנגנוני ההתגוננות שחשוב להכיר מראש.
האם המפעל שלכם משלם מס חברות מלא למרות שהוא עשוי להיות זכאי ל-מס מופחת של עד 7.5% בלבד?
האם אתם עומדים בתנאי מפעל מועדף מבלי לדעת זאת?
ומה הקשר בין יצוא, פחת מואץ והטבות דיבידנד לבין חיסכון מס של מאות אלפי שקלים?
המאמר החדש מסביר כיצד פועל חוק עידוד השקעות הון, מי עשוי להיות זכאי להטבות, ואילו טעויות עלולות לגרום לאובדן ההקלות מול רשות המסים.
האם באמת אפשר להעביר דירה במתנה בלי לשלם מס?
מתי מתנה בין הורים לילדים עלולה להפוך ל"עסקה מלאכותית" מול רשות המסים?
מה קורה אם ההורים ממשיכים לגור בנכס?
ומתי ניתן לבטל מתנה גם אחרי החתימה?