בהמשך למבזקים קודמים בנושא, בו עדכנו אתכם בדבר פרסומו של חוזר מס הכנסה מספר 5/2018 בעניין מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (מטבעות וירטואליים), נבקש לעדכנכם כי רשות המיסים פרסמה לאחרונה החלטת מיסוי בהסכם מספר 209/18 בנושא אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים (להלן: "החלטת המיסוי").
עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית תושבת ישראל (להלן: "החברה") העוסקת במתן שירותים אישיים ובייעוץ ללקוחותיה השונים, כאשר חלק מלקוחותיה של החברה מעוניינים לשלם עבור שירותיה באסימונים מבוזרים דוגמת הביטקויין, את'ריום וכו' (להלן: "האסימונים"). במסגרת החלטת המיסוי נקבעו כללים לגבי אופן רישום התקבולים בגין עסקאות החברה באסימונים כדלקמן:
במועד התקבול של האסימונים, תרשום החברה בספר רישום עסקאות חליפין את סכום האסימונים שהתקבלו בפועל וזאת בהתאם להוראות סעיף 19א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973. במידה והחברה תממש את האסימונים אשר התקבלו למטבע רגיל (דוגמת ש"ח, דולר וכו') בתוך התקופה הנדרשת עד למועד הוצאת חשבונית מס לפי חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: "התקופה"), אזי היא תוכל להוציא את חשבונית המס ללקוח על פי הסכום ברוטו שהתקבל בפועל בהתאם לשער מימוש המחושב בפועל ולפני עלויות המימוש ככל שהיו.
במידה והחברה לא תממש את האסימונים שהתקבלו בתוך התקופה, חשבונית המס תירשם על פי "השער הממוצע לתקופה" של האסימונים שהתקבלו, כאשר חישוב השער הממוצע לתקופה יבוצע על בסיס השערים המפורסמים לפי ממוצע העסקאות בזירות מסחר מהותיות לאסימונים כלהלן:
שער ממוצע בתקופה = (השער הנמוך בתקופה + השער הגבוה בתקופה) / 2
יצוין כי החלטת המיסוי קובעת כי במקרה והחברה בחרה מקור מידע מסוים לקביעת שווי עסקאותיה, למשל על פי אתר אינטרנט מסוים, לא תוכל היא לחזור בה והיא תהא מחויבת להמשיך לקבוע את שווי עסקאותיה לפי אותו מקור. רק במידה ומקור המידע הפסיק את פעילותו, רשאית החברה לבחור מקור אחר והיא תהא מחויבת להמשיך לקבוע את שווי עסקאותיה על פיו.
יתרה מזו, החלטת המיסוי מתייחסת לסוגיית ההכרה בהוצאות שהוצאו במסגרת המימוש, וקובעת כי תתבצע הכרה בהוצאות אלו רק במקרים של מימוש בפועל, כאמור לעיל, ובהתאם לדיני המס הרלוונטיים, הן בהיבט חוק מע"מ והן במסגרת חישוב ההכנסה החייבת.
במידה והחברה לא מימשה את האסימונים בתקופה, אזי הסכום שיירשם בחשבונית המס שתופק ללקוח, בהתאם לנוסחה לעיל, ייחשב ל-"מחיר המקורי" של האסימונים לצורך חישוב הרווח או ההפסד שיווצר בעתיד, ככל שיהיה בעת המימוש. רשות המיסים מדגישה כי בגין מימוש האסימונים, על החברה ליישם על עצמה את העקרונות והכללים שנקבעו במסגרת עמדת מס הכנסה 32/2017 בנושא "מיסוי מטבעות וירטואליים" וכן בחוזר מס הכנסה 5/2018.
ולבסוף, במסגרת ההחלטה קיימת התייחסות מעניינת למקרים בהם האסימונים נגנבים במסגרת התקופה ונקבע כי במקרים כאלה יראו בגניבה הוצאה אינטגרלית לעסקיה של החברה, ככל והאסימונים התקבלו במסגרת העסקים השוטפת והכל בכפוף לדיני המס הרלוונטיים. במידה והאסימונים נגנבו לאחר התקופה (בטרם יצאה חשבונית), יחולו על האסימונים העקרונות הקבועים בחוזר 5/2018 ויראו את הסכום שיירשם בחשבונית כעלות האסימונים. יחד עם זאת, רשות המיסים מדגישה כי בכל מקרה, גניבת אסימונים לא תיחשב כחוב רע או חוב אבוד לעניין הוראות חוק מע"מ והחברה לא תוכל לדרוש תשומות בגין הגניבה.
ניהול ספר הנהלת חשבונות נוסף
יוצא מההחלטה האמורה כי עסק המסכים לקבל בתמורה לשירותים/מוצרים תשלום באמצעות מטבעות דיגיטליים, חייב לנהל ספר הנהלת חשבונות נוסף, מעבר לספרים נשוא התוספת הרלבנטית החלה עליו בו יפורטו עסקאות החליפין. דרישה זו באה לאור עמדת רשות המס לפיה מטבעות דיגיטליים הינם נכס בלתי מוחשי ולכן מבחינת רשות המס יש לראות בעסקה מעין זו החלפת נכס בנכס.
מאידך, בגין כל עסקת חליפין חייבת לצאת קבלה וחשבונית. קבלה חייבת לצאת עם קבלת התקבול, בערך שקלי שיקבע בהתאם למנגנון מעלה: אם לא בוצע מימוש במועד קבלת המטבעות – בהתאם לשער הממוצע, ואם כן בוצע מימוש – בהתאם לשער בפועל ביום המימוש. את החשבונית יש להוציא בדרך כלל תוך 14 ימים, כאשר הסכום בגינו תונפק החשבונית ייגזר משער המטבע הממוצע, במקרה בו המטבעות טרם מומשו, והיה ומומשו – לפי התמורה שהתקבלה בפועל בעת המימוש.
עוד עולה מההחלטה כי במקרה של גניבה בטרם הוצאת חשבונית: יש לדווח על התקבול כהכנסה חייבת במס ובמקביל – אם אותו תקבול נגנב, יש לרשום הוצאה פירותית – מה שיביא לידי איפוס החבות בגין עסקה ספציפית זו. היה והגניבה נעשתה לאחר הוצאת חשבונית, יראו את מקבל המטבעות הדיגיטליים כמי שקיבל את הקניין בכסף, כמי שהסיכון חל עליו, ומשכך אובדן המטבעות בדרך של גניבה לא יוכר כהוצאה שוטפת.
במקרה כזה, הנישום סופג את הנזק בכל הקשור בתשלום מס הכנסה בגין אותה עסקה. כלומר יראו את הגניבה כ-"נכס" שאבד, מה שייצר, קרוב לוודאי, הפסד הון. עוד עולה מההחלטה כי רשות המס לא מאפשרת לנישום לערוך "שופינג" של שערים, ומשכך היא כובלת אותו לאתר מסוים ממנו הוא גזר את השער להמרה. משמע, הנישום לא יכול לבחור בין זירות מסחר בהתאם לנוחות שלו ובכך להביא לידי הפחתת חבות המס שתחול עליו.
אין להתעלם מכך כי בקביעת רשות המס בהחלטה זו, יש משום מתן משנה תוקף נוסף לחוקיות השימוש במטבעות דיגיטליים ובאפשרות של כל עסק בישראל, קטן כגדול, לרבות נותני שירותים, לקבל מטבעות שכאלה.
חיפוש 
סגור 
