מדיניות רשות המס הישראלית מבריחה לניכר משקיעים ויזמים בתחום המטבעות הדיגיטליים \\ טור דעה
אין זה סוד כי המטבעות הדיגיטליים, המושתתים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, עומדים לשנות את חיינו וזאת במגוון מישורים אשר יש בהם כדי לשנות את פני העולם הכלכלי והעסקי, כפי שהכרנו אותו עד כה. ברור וגלוי הוא כי יש בטכנולוגיה זו כדי להשפיע באופן ניכר על מגוון רחב של עסקים וגופים פיננסיים בישראל ומחוצה לה ויש בה כדי לייצר שירותים חדשים, הרגלי צריכה עדכניים ומיזמים יצירתיים. כשם שהאינטרנט שינה את חיינו, כך גם טכנולוגיית הבלוקצ'יין צפוייה לייצר אין-ספור מיזמים, אפליקציות ורעיונות אשר יש בהם כדי להפוך את היוצרות במגוון רחב של ענפים ותחומים.
כך יוצא שבאמצעות מטבעות דיגיטליים ניתן, לצורך ההמחשה בלבד, להעביר ערך כלכלי מקצה אחד של העולם לקצהו השני וזאת בשבריר של שנייה, כשם שאנו היום יודעים להעביר Whatsapp מהאחד לשני, כשהכל מתבצע כמעט ללא עלות, במהירות אפס, ללא גורמים מתווכים ובאמינות מוחלטת. כך שאם עד כה, היה לוקח לנו שלושה ימים להעביר כסף מישראל לאירופה, עתה הכסף יעבור במיידי וללא כל עלות. מצב דברים זה מאפשר, לדוגמא, לסוחרים ולגורמים רבים אחרים לסחור עם שווקים אליהם מעולם לא ניסו להגיע ולהציע לאותם שווקים - מוצרים ושירותים שלא הציעו בעבר.
פתח למציאות חדשה
המצב הנוכחי מאפשר לנו למשל להציע לתושבים באפריקה ולכל תושב ביבשת או יישוב אחר בעולם בו יש אינטרנט, לרכוש מאתנו ידע או מוצרים, גם בתמורה לדולרים בודדים, מה שקודם לכן לא ניתן היה ליישום, משום שהעמלה בגין העברת הכסף עלתה על עלות המוצר / השירות או מטעמים טכניים, כמו למשל אי הימצאותו של סניף בבנק לתשלום, במקום ישובו של הגורם המשלם. יתרה מזאת, באמצעות המטבעות הדיגיטליים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש אפשרות לגיוס מיידי של כספים לטובת מיזמים טכנולוגיים כאלה או אחרים באופן הקרוי ICO - המשמעות היא שכל יזם החפץ בכך, יכול לקדם מיזם כזה או אחר ולגייס הון מתבקש בדרך של יצירת מטבע דיגיטלי חדש הקרוי אסימון וזה המטבע יינתן לכל מי שישקיע במיזם שלו. שיטה זו כבר מיושמת במגוון מדינות בעולם והתוצאות מלמדות על גיוסים מהירים של סכומי עתק, כשכל התהליך מתבצע במהירות, ללא רגולציה מכבידה, ללא בנקים, ללא רשות לניירות ערך וללא תשקיף, מה שמעודד עוד ועוד יזמים לעבור לשיטת גיוס זו, להבדיל מגיוס הון באמצעות הבורסה הקונבנציונאלית. אותם מטבעות חדשים משמשים את האוחז בהם, אם לטובת קבלת שירות או חלק מהטכנולוגיה המפותחת ע"י המיזם ואם לטובת המרתם במטבעות דיגיטליים אחרים ו/או בכסף קונבנציונלי ממש.
מדיניות רשות המס הישראלית בנושא
יחד עם זאת ולמרות שברור לכל כי המשק העולמי הולך לכיוון זה וכי הטכנולוגיה העומדת בבסיס מטבעות אלה עומדת לשנות את פני העולם הפיננסי, דומה כי רשות המס הישראלית במדיניותה, עם כל הכבוד והערכה, מערימה קשיים רבים אשר יש בהם כדי להבריח ממש יזמים ואנשי עסקים ישראלים העוסקים בתחום מתוך שטח מדינת ישראל ועל כך אנו מצרים. לעניות דעתנו, רשות המס, בהתנהלות נכונה, צריכה דווקא לעודד ישראלים לשמר פעילות זו בתחומי המדינה ולא מחוצה לה, מה שלא נעשה ומה שגורם לישראלים רבים להקים מבנים בינלאומיים, חוקים ושקופים, במדינות בהן חבויות המס אינן מתקרבות לאלה המתקבלות בישראל ובכך מפתחים הם שווקים, מסחר, כלכלה וטכנולוגייה במדינות אחרות, כאלה המבינות את הפוטנציאל, כאלה המקבלות בחום את היזמים הישראלים ורעיונותיהם הקודחים.
על עמדתה הבעייתית של רשות המס הישראלית בהקשרים אלה ניתן למצוא במגוון מישורים המתחילים, ככל הנראה, בכך שרשות המס מסרבת להכיר במטבעות הדיגיטליים כ-"מטבע" על פי פקודת מס הכנסה, מה שהיה פוטר את המממש ממס בגין הפרשי שער. כלומר, בעוד יש הטוענים כי למטבע דיגיטלי הסממנים של מטבע רגיל ולכן יש להתייחס אליו ככזה (הרי ניתן לרכוש באמצעותו לחם, כרטיס טיסה ועוד), רשות המס קובעת כי יש להתייחס אליו כאל "נכס" ומשכך כל פעולה המתבצעת באמצעותו חייבת בדיווח ובמס בשיעור של בין 25% לבין 50%. משמע, רשות המס קובעת כי כל פעולה של המרת מטבע דיגיטלי בידי ישראלי, אם לדולר, אם לש"ח ואם לכל מטבע דיגיטלי אחר – מייצרת אירוע מס החייב במס בישראל, כשבמקרה הטוב המס יעמוד על שיעור של 25% ובמקרה הפחות טוב על 50%, כאשר בחלק מהמקרים יש להוסיף גם ביטוח לאומי בשיעור של 12% וכן מע"מ בשיעור של 17%. יוצא כי כל התנהלות הכרוכה בהמרה של מטבע דיגיטלי, אם מטבע דיגיטלי אחד במשנהו ואם מטבע דיגיטלי במטבע רגיל, יוצרת חבויות מס המרוקנות מכל תוכן את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהקשרים אלה.
ומה בנוגע לכרייה או הנפקה של מטבעות?
יתרה מזאת, על פי עמדת מס הכנסה כל אותם ישראלים הכורים מטבעות דיגיטליים בביתם, במפעלם או בכל מקום אחר בישראל או מחוץ לישראל ומקבלים מטבעות דיגיטליים מתוך פעולת הכרייה, אמורים אף הם לשלם מס מלא בישראל בגין המטבעות אותם הם מקבלים מתוך פעולת הכרייה. כלומר, רשות המס קובעת כי ישראלי שקיבל, לדוגמא, ביטקויין עקב מלאכת כרייה, חייב, עם קבלת המטבע, להוציא חשבונית מס קבלה ולשלם את המס בגינה וזאת למרות שהוא עדיין לא המיר את המטבע לכל מטבע אחר. לשיטת רשות המס – עצם קבלת המטבע מהווה תמורה בגין השירות ו/או העבודה שניתנה על ידי הכורה ולכן המס לתשלום מתחייב בישראל. ואם לא די בכך, הרי שעל פי עמדת מס הכנסה, כל פעולה הנוגעת בהנפקה של מטבעות חדשים באמצעות ICO מייצרת חבות מס נוספת והמשמעות שלה היא שכל הכספים המוזרמים למיזם ע"י קהל המשקיעים, נרשמים כהכנסות עתידיות ומשכך יש לדווח גם עליהן, כהכנסה לכל דבר ועניין בהתאם לקצב התקדמות המיזם, מה שאומר, שבסופו של יום כי המיזם יצטרך לוותר על חלק נכבד מהכספים המוזרמים אליו, לטובת תשלום מס החברות.
החלופה הבין-לאומית, מחוץ לישראל
כך יוצא שעל פי עמדת מס הכנסה, המניע של ישראלי להקים מיזם מושתת טכנולוגיית בלוקצ'יין בישראל - מנוטרל. נראה שרשות המס עושה כל שביכולתה על מנת להבריח את היזם הישראלי בתחום מישראל וחבל. מה שאומר שישראלים רבים המפתחים, נכון לכתיבת שורות אלה, מיזמים אשר יובילו את מהפכת העתיד, ימצאו לעצמם בית חדש – מחוץ לישראל. לאותם יזמים ישנן חלופות בינלאומיות והרווחים הצפויים להם, מצדיקים את המעבר או הקמת מבנים בינלאומיים חוקיים וחכמים המאפשרים להם לבצע את אותה פעילות ללא מס במדינות מחוץ לישראל. הקמה של מיזם בישראל הכרוכה בתשלום מס של 50%, ביטוח לאומי 12% ומע"מ 17% לא מותירה הרבה מקום לפרשנות באשר לעמדת רשות המס ו/או באשר לנכונות שלה לאפשר פיתוחם של מיזמים בתחום בתוך שטח מדינת ישראל ובאותה מידה לא מותירה היא הרבה אופציות בפניי היזם הישראלי, ציוני ככל שיהא.
בנסיבות אלו, אנו תקווה כי רשות המס תפנים את הנזק הנגרם לענף עתידי זה ככל והדבר קשור למדינת ישראל, מה שבתקווה יגרום לה לשנות את גישתה הפיסקאלית לטובת מסלולים המעודדים את הטכנולוגייה המתפתחת, תחת הברחת אלה מחוץ לשטח ישראל, לעבר הנכר.
השימוש ההולך וגובר בקרב הסוחרים במטבעות דיגיטליים הוביל את רשות המיסים לפעול ללא הרף מול בעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו. אנו ממליצים לכל בעל ארנק דיגיטלי, אשר יש בו הכנסות לא מדווחות ו/או פעולות לא מדווחות, לפעול ללא דיחוי מול רשות המיסים.
בעל חברה אשר נותן שירותים צריך לבחון ולבדוק האם הוראות המיסוי בדבר "חברת ארנק" חלות עליו. שכן, ככל והחברה שלו נכנסת להגדרת חברת ארנק, הרי שמדובר בשינוי חבות המס החייבת של החברה כמפורט בהמשך.
חיפוש 
סגור 
