פס"ד בעניין ע"מ 32523-06-15 שפיגולנט נ' פקיד שומה רחובות

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

12/7/2018

ביום 27 ביוני 2018 פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין שפיגולנט שעניינו בשומה לפי מיטב השפיטה אשר הופקה בשנת 2003 בעת שהמערער היה בחו"ל וסירוב מס הכנסה לקבל את השגתו של המערער בשל העובדה כי הוגשה רק בשנת 2015.

בשנת 2000 הגיש המערער למס הכנסה דו"ח על הכנסותיו והוצאתיו לגבי שנת 1998 ובשנת 2002 עזב את הארץ וזאת מבלי לעדכן או להודיע למס הכנסה על שינוי כתובתו. בשנת 2003 הופקה למערער שומה לפי מיטב השפיטה בגין שנת 1998 ע"ס 2,653,264 ₪ על ידי מס הכנסה בזמן שהמערער שהה כאמור בחו"ל. יצוין, כי תיקו של המערער במס הכנסה בוער כדין. בסוף שנת 2014, ולקראת חזרתו של המערער לישראל, ביקש הוא לטפל בענייני השומה מול מס הכנסה. לאחר בדיקה, נתגלה למערער כי קיים חוב על שמו בגין השומה שהופקה בשנת 2003 לגבי שנת המס 1998. יצוין, כי החוב צבר ריביות וקנסות והועמד נכון לסוף שנת 2014 על סך של כ-10 מיליון ₪. השגתו של המערער אשר הוגשה בתחילת שנת 2015 ובקשתו לביטול השומה בשל התיישנותה נדחו על ידי מס הכנסה בשל העובדה כי ההשגה הוגשה לאחר שחלפו יותר מ-30 ימים מיום המצאת השומה. כך גם בקשתו של המערער להארכת מועד הגשת ההשגה. מכאן הערעור בו טען המערער בין היתר להתיישנותה של השומה.

קביעת בית המשפט

בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המערער וקבע כי לא מצא כל פגם בשיקול דעת מס הכנסה לסרב להארכת המועד להגשת ההשגה וכי בשל העובדה כי המערער לא התגורר בכתובת הרשומה אצל מס הכנסה, הרי שהיה עליו לבדוק מה עלה בגורל הדו"ח אשר הגיש לגבי שנת 1998. עוד קובע בית המשפט, כי המערער בחר תוך עצימת עיניים שלא לבדוק מה עלה בגורלו של אותו דו"ח כאשר בה בעת הגיש הוא דוחות לגבי השנים 1999-2002.

יתרה מזו, התייחס בית המשפט לטענת ההתיישנות של המערער וקבע כי טענת ההתיישנות הינה טענת הגנה והנטל להוכיחה מוטל על כתפו של המערער. במילים אחרות, היה על המערער להוכיח כי לא קיבל את נימוקי השומה לפני תאריך 31.12.2003 (המועד בו התיישנה השומה - 3 שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח) או שהנימוקים לשומה נשלחו על ידי מס הכנסה לאחר מועד זה. המערער אינו יכול להיבנות מהעובדה שלמס הכנסה אין כל ראיה למשלוח הנימוקים לשומה בחלוף 12 שנים (לאחר שהתיק בוער). ולבסוף, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בתקפותה של השומה מכח חזקת התקינות המנהלית שלפיה הרשות אינה נדרשת להראות שפעולתה הינה תקינה, אלא לכאורה עומדת לה החזקה שאלה הם פני הדברים ועל המערער הטוען לאי תקינות, להרים את הנטל לשם סתירת החזקה.